תקיפת שגרירות ישראל במצרים (2011)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקיפת שגרירות ישראל במצרים התרחשה ב-9 בספטמבר 2011, כאשר אלפי מפגינים מצרים פשטו בכוח אל תוך בניין השגרירות הישראלית בגיזה שבמצרים לאחר שמוטטו את קיר הביטחון מבטון שהקיף את הבניין.

ששת חברי צוות השגרירות הישראלית, שהתחבאו בעת התקיפה בחדר מאובטח בבניין השגרירות, פונו בהמשך מהמקום על ידי יחידת קומנדו מצרית, רק לאחר התערבותו האישית של נשיא ארצות הברית ברק אובמה.

בעקבות התקיפה, הוטסו 85 אנשי צוות השגרירות ובני משפחותיהם חזרה לישראל בעוד שסגן השגריר הישראלי נשאר בקהיר. כמו כן, בעקבות התקרית הצבא המצרי הכריז על מצב כוננות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל-מצרים
מפגינים מצרים מניפים דגלים פלסטינים מול השגרירות הישראלית במצרים בעת שהם שורפים את דגל ישראל, 15 במאי 2011

במהלך 2011, היחסים בין ישראל ומצרים הידרדרו באופן חמור לאחר ההפיכה במצרים והדחתו של נשיא מצרים חוסני מובארק והגיעו לנקודת השפל הנמוכה ביותר[דרוש מקור] מאז נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים בשנת 1979. חוסר היציבות הפוליטית במצרים הוביל לכך שהגבול בין ישראל למצרים הפך לאזור של עימות וחוסר יציבות עקב פעילות מיליטנטית מוגברת בחצי האי סיני שבמצרים, ובמקביל להתגברות של פעולות מחאה חריפות נגד ישראל ברחובות מצרים.

במהלך 18 באוגוסט 2011 חוליית מחבלים חמושה חצתה את הגבול ישראל-מצרים, כ-12 ק"מ מצפון לאילת, וביצעה סדרת פיגועים בחלקה הדרומי של ישראל בהם הצליחה לרצוח שמונה ישראלים. בחילופי האש בין כוחות צה"ל למחבלים אשר התקיימו במהלך המרדף אחרי התוקפים נהרגו 7 מהמחבלים, חמישה חיילים מצרים וכן חייל צה"ל ולוחם ימ"מ. מותם של החיילים המצרים מהאש הישראלית הצית גל של הפגנות מחאה חריפות מול השגרירות הישראלית בגיזה. במהלך הפגנה ב-20 באוגוסט 2011 הצליח מפגין מצרי לטפס על חזית בניין השגרירות הישראלית בגיזה ולהסיר את דגל ישראל אשר התנוסס על הבניין.

בעקבות המתיחות, השלטונות במצרים שקלו אף להחזיר את השגריר המצרי בתל אביב למצרים. בסופו של דבר, ישראל התנצלה בפומבי על הריגתם בשוגג של החיילים המצרים במהלך חילופי האש. אף על פי כן, השלטונות במצרים מסרו בתגובה כי ההתנצלות של ישראל לא מספיקה.

התקיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בספטמבר 2011 מאות מפגינים מצריים החלו להתאסף מחוץ לשגרירות הישראלית. בסביבות השעה 6:30 בערב החלו המפגינים לנסות להפיל את קיר הביטחון שהקיף את הבניין באמצעות פטישים ואיל ניגוח. קיר ביטחון זה, עשוי הבטון, הוצב מחוץ לבניין השגרירות הישראלית בעקבות מחאות אינטנסיביות שהתקיימו מול בניין השגרירות במהלך אוגוסט 2011.

התקיפה על בניין השגרירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה 00:30 בבוקר במהלך יום שבת, 10 בספטמבר 2011, אלפי מפגינים מצרים הצליחו למוטט את קיר הביטחון. בסביבות השעה 01:00 בלילה המפגינים הצליחו להיכנס ללובי של הבניין ומשם ההמון פרץ לשאר חלקי הבניין. המפגינים בזזו את בניין השגרירות הישראלית וזרקו פריטים שונים, בהם מסמכים (חלקם מסמכים מסווגים), מחלונות הבניין אל הרחוב ההומה. חלק רב מהמסמכים נסרקו וזכו בהמשך לניתוחים וביקורות במדיה המצרית. במקביל, במהלך התקיפה, מספר אנשי צוות של השגרירות הישראלית שהו בתוך בניין השגרירות בתוך חדר מאובטח, בעוד שרק דלת הפלדה של החדר חצצה בין הפורעים לאנשי השגרירות.

בכל אותה העת, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ובכירים ישראלים נוספים צפו במתרחש בזמן אמת באמצעות מצלמות המעקב שהותקנו ברחבי בניין השגרירות.

דובר משרד החוץ הישראלי יגאל פלמור העריך כי קרוב ל-3,000 מפגינים השתתפו בהריסת קיר הביטחון.

חילוץ אנשי צוות השגרירות ודעיכת המהומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר שהמפגינים חדרו לבניין לשגרירות, פנה שר הביטחון הישראלי אהוד ברק לשר ההגנה האמריקני לאון פאנטה וביקש את סיועו בהצלת אנשי השגרירות. בעקבות כך, ארצות הברית הפעילה לחץ על גורמים בכירים במצרים שיפעלו כדי להגן על הדיפלומטים הישראלים. בכיר ביטחוני מצרי ציין לאחר האירוע כי יחידת הקומנדו המצרית נשלחה לשגרירות רק לאחר שהשגריר הישראלי יצחק לבנון שוחח בטלפון עם חבר אנונימי במועצה הצבאית השלטת של מצרים, וביקש ממנו להסדיר את פינויים הבטוח של עובדי השגרירות הישראלית.

רק לאחר ההתערבות האמריקנית השלטונות המצרים שלחו כוחות קומנדו מצריים אל תוך בניין השגרירות. כוחות הקומנדו הצליחו להוציא בבטחה את ששת הישראלים.

בשעה 2:40 בלילה, שגריר ישראל במצרים, כ-85 דיפלומטים ישראלים נוספים ובני משפחותיהם הגיעו לשדה התעופה והוטסו ממצרים. רק סגן השגריר הישראלי נשאר במצרים, ועבר לשהות בבניין שגרירות ארצות הברית במצרים.

ההפגנה ובזיזת הבניין נמשכה עד לשעות הבוקר המוקדמות כאשר מפגינים רבים שרפו צמיגים והעלו מספר ניידות משטרה מצריות באש. כוחות המשטרה הצליחו בסופו של דבר לשים קץ למהומות ולפזר את אלפי הפורעים באמצעות גז מדמיע ויריות אזהרה באוויר.

לאחר האירוע ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד לשעבר אפרים הלוי שיבחו את פעולותיו של הנשיא האמריקאי ברק אובמה אשר סייע לוודא כי אנשי השגירות יפונו מהבניין בשלום.

אחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות האירוע, הצבא המצרי הכריז על מצב כוננות במדינה.

בבוקר יום שבת, 10 בספטמבר, המועצה הצבאית השלטת במצרים דחתה את בקשות ההתפטרות שהוגשו בעקבות האירוע על ידי ראש ממשלת מצרים עיסאם שרף ומספר שרים מצריים – בקשות אלו הוגשו בשל כך שאלו כשלו בהתמודדות עם הפרעות.

יום לאחר ההתקפה על בניין השגרירות הותקפה גם קבוצת עיתונאים שהגיעה לזירת המהומות. העיתונאים הותקפו על ידי קבוצת מפגינים שעדיין שהתה בקרבת זירת המהומות. שני עיתונאים הופלו לקרקע ונרמסו, אך הם הצליחו בהמשך לברוח לרכבם ולסגת מהמקום בעוד המפגינים יידו אבנים לעברם.

בעקבות האירוע הצהיר שר ההסברה המצרי אוסאמה הייכל כי מצרים עדיין מחויבת לכל האמנות הבינלאומיות אשר עליהן מצרים חתומה, והוסיף כי מצרים מחויבת לשלומם של כל הדיפלומטים הזרים השוהים במצרים. בנוסף, הייכל ציין כי מצרים תנקוט בשורה של צעדים על מנת להבטיח כי לא יתרחשו מהומות נוספות.

במהלך מסיבת עיתונאים שנערך בערב של 10 בספטמבר הדגיש ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את הצורך לשמור על היחסים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים, אשר חיוניים ליציבות האזור. בנוסף, נתניהו הודה ליחידת הקומנדו המצרית על כך שמנעה אסון. כמו כן, נתניהו הצהיר גם כי הסכם השלום עם מצרים לא יפגע למרות המחאות האלימות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]