הציפורים (סרט)
| הציפורים | |
|---|---|
 כרזת הסרט |
|
| שם במקור: | The Birds |
| בימוי: | אלפרד היצ'קוק |
| הפקה: | אלפרד היצ'קוק |
| תסריט: | אוון האנטר |
| שחקנים ראשיים: | טיפי הדרן רוד טיילור ג'סיקה טנדי סוזן פלאשט |
| חברת הפצה: | סרטי יוניברסל |
| מדינה: | ארצות הברית |
| הקרנת בכורה: | 28 במרץ 1963 |
| משך הקרנה: | 119 דקות |
| שפת הסרט: | אנגלית |
| תקציב: | $3,500,000 |
| הכנסות: | $11,403,529 |
| דף הסרט ב-IMDb | |
הציפורים (באנגלית: The Birds) הוא מותחן אימה משנת 1963, המבוים על ידי אלפרד היצ'קוק ומבוסס באופן רופף על הסיפור "הציפורים" מאת דפנה דה מוריאה. הסרט מספר על בודגה ביי, כפר לחוף האוקיינוס בקליפורניה, שמותקף לפתע מסיבות בלתי מוסברות על ידי ציפורים אלימות במשך כמה ימים.
התסריט נכתב על ידי אוון האנטר. היצ'קוק אמר לו לפתח דמויות חדשות ועלילה מורכבת יותר, אך לשמור על הכותרת של דה מוריאה ועל הרעיון של התקפות בלתי מוסברות של ציפורים.[1]
תוכן עניינים |
עלילה [עריכה]
מלאני דניאלס אישה צעירה מהחברה הגבוהה הפוגשת במיץ' ברנר, עורך דין, בחנות חיות בסן פרנסיסקו. ברנר מעוניין לרכוש זוג ציפורי אהבה ליום הולדתה ה-11 של אחותו, ומעמיד פנים שהוא מטעה את דניאלס כאשת מכירות, מה שמכעיס אותה ומוביל אותה לבירור הסיבה להתנהגות שלו. הוא מזכיר את המפגש הקודם שהיה לו איתה. הוא מסקרן אותה, והיא מוצאת את הכתובת של ביתו בבודגה ביי, קליפורניה. היא רוכשת זוג ציפורי אהבה ומגיעה לביתו בהתגנבות ומשאירה על דלת ביתו את זוג הציפורים ומכתב. בעודה עוזבת, שחף מסתער עליה וגורם לחתך בראשה.
במהלך הימים הקרובים, התקפות הציפורים ממשיכות, כשמערכות היחסים של מלאני עם מיץ', אמו לידיה, אחותו הצעירה קאתי, והמורה של קאתי (שהיא גם המאהבת לשעבר של מיץ') אנני הייוורת מתפתחות. האירוע השני והמוזר של הציפורים מתרחש כאשר מלאני נשארת ללילה בביתה של אנני כששחף מסתער והורג את עצמו כשהוא מכה בדלת הכניסה. ההתקפה הבאה מתרחשת במסיבת יום ההולדת של קאתי, שם הילדים מותקפים על ידי שחפיים. באותו ערב, דרוריים פולשים בבית ברנר. ציפור מסלימה באלימות כאשר לידיה מגלה חבר מת בחדר השינה שלו עם חלונות מנופצים, עיניו עקורות וציפורים מתות בכל מקום. לידיה חוזרת הביתה שם היא מנוחמת על ידי מיץ' ומלאני. לידיה הופך להיות מודאגת לגבי הבטיחות של קאתי בבית הספר, ומבקשת ממלאני לבדוק אותה. בעוד מלאני מחכה על ספסל מחוץ לבית הספר, עורבים מתאספים לאט על ציוד מגרש משחקים מאחוריה. מלאני מבועתת כשהיא מגלה את הציפורים. היא מזהירה את אנני, והשתיים מנסות לפנות את הילדים בבטחה. כשהם מתרחקים מבית הספר הציפורים מתקיפות ופוצעות כמה ילדים.
בעקבות המתקפה, ויכוח מתפרץ במסעדה מקומית על ההתנהגות המוזרה של הציפורים. שיכור מאמין שהמתקפות הן סימן של אפוקליפסה, אבל אם צעירה נוזפת בו ובאחרים על הפחדת ילדיה. גברת באנדי, חובבת אורניתולוגיה, עומדת על כך שמיני עופות שונים לא נוהרים או תוקפים יחד. למרות טענתה, נהג מותקף בעת מילוי מכוניתו בבנזין; הוא מאבד את ההכרה והבנזין ממשיך לנזול החוצה אל הרחוב. נהג אחר, המודע שהוא עומד בתוך שלולית של דלק, מתעלם מההאזהרות של האנשים במסעדה כשהוא מצית סיגר ושומט את הגפרור על הקרקע, הגורם לפיצוץ ואש. הציפורים תוקפות אנשים ומלאני נאלצת לתפוס מחסה בתא טלפון. מיץ' מציל אותה והם חוזרים אל המסעדה, שם אמא היסטרית מאשימה מלאני כהסיבה להתקפות. מלאני ומיץ' לאחר מכן מוצאים את אנני מתה על המרפסת הקדמית שלה ואת קאתי בדמעות, אחרי שראתה את מותה של אנני מתוך הבית.
מלאני ומשפחתו של מיץ' לוקחים מקלט בבית ברנר ואוטמים את החלונות. הבית מותקף על ידי הציפורים יותר באכזריות מאשר אי פעם בעבר, והן כמעט מצליחות לפרוץ פנימה. מיץ' נפגע כאשר כמה ציפורים פורצות דרך החלון ומנקרות את ידיו. בערב, כשכולם עוד ישנים, מלאני שומעת רעשים מהקומה העליונה והולכת לחקור. היא מגלה כי הציפורים הצליחו להיכנס דרך הגג. הן תוקפות אותה באלימות עד שמיץ' בא להציל אותה. הוא ולידיה מטפלים בה, אבל מגלים שיש לה קטטוניה והם חייבים לקבל אותה לבית החולים. הציפורים מתקבצות סביב בית ברנר, אבל לא תוקפות כשמיץ', מלאני, לידיה וקאתי בורחים. הרדיו מדווח על התקפות ציפורים אחרות ביישובים הסמוכים. הסרט מסתיים בצורה מעורפלת, כשהמכונית עושה את דרכה לאט דרך עדרים אינסופיים של ציפורים אל תוך הזריחה.
צוות שחקנים [עריכה]
- טיפי הדרן - מלאני דניאלס
- רוד טיילור - מיץ' ברנר
- ג'סיקה טנדי - לידיה ברנר
- סוזן פלאשט - אנני הייוורת
- ורוניקה קרטרייט - קאתי ברנר
- אתל גריפיס - גברת באנדי
- צ'ארלס מקגרו - סבסטיאן שולס
- רות מקדוויט - גברת מאקגרוגר
- מלקולם אטרבורי - סגן אלן מאלון
- אליזבת וילסון - הלן קרטר
- לוני צ'אפמן - דיקי קרטר
אלפרד היצ'קוק עושה הופעת אורח כאדם הולך עם כלבים מחוץ לחנות החיות בתחילת הסרט. שני הכלבים שייכים במציאות להיצ'קוק.[2]
הפקה [עריכה]
פיתוח [עריכה]
ב-18 באוגוסט 1961, תושבי העיר קפיטולה, קליפורניה, התעוררו ומצאו כי "Sooty Shearwater" חובטות אל תוך הגגות שלהם, והרחובות שלהם מכוסים בציפורים מתות. דיווחי החדשות הציעו הרעלת חומצה (הרעלת צדפות הגורמות לשכחה) כגורם. על פי עיתון מקומי, "סנטה קרוז סנטינל", ביקש אלפרד היצ'קוק עותק של החדשות ב-1961 לשימוש כ"חומר מחקרי למותחן האחרון שלו".[3]
ליהוק [עריכה]
היצ'קוק תכנן ללהק את קרי גרנט וגרייס קלי לתפקידים הראשיים של הסרט, אך לא הצליח לעשות זאת. הוא לאחר מכן ליהק את רוד טיילור וטיפי הדרן וחתם עם שניהם על חוזים אישיים (למרות שרק הדרן חזרה לשתף פעולה עם היצ'קוק).[4]
לקריאה נוספת [עריכה]
- קמיל פאגליה, הציפורים של היצ'קוק, תרגום: מיכל סלע, תל אביב: רסלינג, 2003
קישורים חיצוניים [עריכה]
- "הציפורים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- האם נמצא הפתרון לתעלומת הציפורים של היצ'קוק?, באתר הארץ
הערות שוליים [עריכה]
- ^ Gottlieb, Sidney & Brookhouse, Christopher An Interview with Evan Hunter in Framing Hitchcock: Selected Essays from the Hitchcock Annual Wayne State University Press. p. 201
- ^ McCarthy, Michael (5 February 2009). "Final cut for Hollywood's favourite dog". אוחזר ב־ 26 December 2011.
- ^ Wally Trabing, Santa Cruz Sentinel (18, 21 August 1961)
- ^ Stephen Vagg, Rod Taylor: An Aussie in Hollywood, Bear Manor Media. p. 84
| אלפרד היצ'קוק | ||
|---|---|---|
| סרטים שביים |
גן התענוגות (1925) • נשר ההר (1927) • הדייר (1927) • הטבעת (1927) • במורד הגבעה (1927) • אשת החקלאי (1928) • קלת דעת (1928) • השמפניה (1928) • תושב האי מאן (1929) • סחיטה (1929) ג'ונו והפייקוק (1930) • רצח! (1930) • אלסטרי מתקשרת (1930) • משחק העור (1931) • מארי (1931) • עשיר וזר (1931) • מספר 17 (1932) • וולטרס מוינה (1934) • האיש שידע יותר מדי (1934) • 39 המדרגות (1935) סוכן חשאי (1936) • חבלה (1936) • צעירים ותמימים (1937) • הגברת הנעלמת (1938) • ג'מייקה אין (1939) רבקה (1940) כתב חוץ (1940) • מר וגברת סמית' (1941) • חשד (1941) • חבלן (1942) • צל של ספק (1943) • סירת הצלה (1944) • בכבלי השכחה (1945) • נודעת (1946) • משפט פאראדין (1947) • החבל (1948) • תחת חוג הגדי (1949) פחד במה (1950) זרים ברכבת (1951) • אני מתוודה (1953) • אליבי (1954) • חלון אחורי (1954) • לתפוס גנב (1955) • מי רצח את הארי? (1955) • האיש שידע יותר מדי (1956) • הנאשם (1956) • ורטיגו (1958) • מזימות בינלאומיות (1959) פסיכו (1960) הציפורים (1963) • מארני (1964) • המסך הקרוע (1966) • טופז (1969) |
|
| ראו גם אלפרד היצ'קוק מגיש • היצ'קוק • עלמה רוויל • מלון בייטס | ||
