הצעות להקמת מדינה יהודית חדשה כמחאה

		יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. סיבה: הערך כולל רשימה של הצעות אבל אין תיאור כללי: סיבות אפשריות - פוליטיות/חברתיות וכו', מקורות השראה. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

מאז הקמת מדינת ישראל ב-1948 נשמעו הצעות להקמת מדינות יהודיות נוספות על מדינת ישראל בשטחה של ארץ ישראל, או אף במקום אחר בעולם. ככל הנראה, ההצעות, רובן ככולן, נשאו אופי מחאתי וסמלי. אף אחת מאותן ישויות לא קיבלה ריבונות על ידי מדינה כלשהי או הוכרה על ידי גופים בינלאומיים. להצעות מסוג זה יש מקבילות במקומות אחרים בעולם.

הכרזות על הקמת מדינה מסיבות פוליטיות

• מדינת ירוחם הוכרזה על ידי ברוך אלמקייס, ראש עיריית ירוחם בשנת תשמ"ד (1984). דרכי הגישה לירוחם נחסמו ובקשות נשלחו לגופים בינלאומיים. ברוך אלמקייס היה ראש עירייה יוצא דופן שגם בנה את "אגם ירוחם". לאחר כמה קדנציות, הוחלף במוטי אביסרור, וחזר לכהן כראש העיר עד הדחתו מהתפקיד על ידי שר הפנים בשנת 2005. אפשר לתלות את הקמת המדינה במחאה על הזנחת עיירות הפיתוח בנגב, האבטלה והניתוק שהן חשות מהמדינה.

• מדינת יהודה הוכרזה על ידי פעיל הימין, מיכאל בן חורין, מהיישוב נוב ברמת הגולן ב-1989. בן חורין מונה כנשיא המדינה. נושא "מדינת יהודה" עולה לעתים בעת אפשרות של קרע בין הימין הדתי לבין מוסדות המדינה.

• מדינת תל אביב (או מדינת גוש דן) הוצעה על ידי איש המחשבים אלי זבולוני, כותב הקומיקס דודו גבע והאדריכלית רינת ברקוביץ', כמחאה נגד ההתייחסות המרובה מדי לסכסוך הישראלי-ערבי ולתקציב הרב שלו הוא זוכה. רעיון דומה תואר על ידי אורי פינק בקומיקס זבנג!: מחנה השמאל מקים מדינה שמאלנית-חילונית במקלט ענק בלב תל אביב אחרי ניצחון בנימין נתניהו בבחירות 1996.

• אוטונומיה רוסית בארץ ישראל - בכתב העת זרקאלו ("ראי") התפרסמה תחת הכותרת "מנשר רוסי" הצעתו של דמיטרי סליבניאק, אינטלקטואל תושב קרית ארבע, להקמת אוטונומיה רוסית בארץ ישראל, עבור יהודים ולא-יהודים שהגיעו מחבר המדינות. בהמשך המסה הפורשת את תולדות ישראל מול תולדות המיעוט דובר הרוסית בישראל, זה שאינו רוסי ואינו ישראלי, התפרסם רב-שיח שדן בהצעה.

• הרשות היהודית העצמאית בחבל עזה הוכרזה בתאריך ה-14 באוגוסט 2005, ערב יישום תוכנית ההתנתקות, על ידי ד"ר אריה יצחקי, היסטוריון תושב ההתנחלות כפר ים שבגוש קטיף‏, שהוכתר כמזכיר הזמני של הישות עד הבחירות הכלליות בין 2500 האזרחים, לדבריו. הרשות, המתיימרת להיות אוטונומית בדומה לרשות הפלסטינית, דרשה מראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, לספק לה נשק ותחמושת‏, ושלחה מכתבים למזכ"ל האו"ם קופי אנאן. כעבור ארבעה ימים, לאחר שמספר אזרחים התבצרו במקום כשיצחקי מגן עליו עם רובה M16 ומכריז על חגיגות העצמאות הקרבות, המתחם פונה במסגרת תוכנית ההתנתקות.

• בשנת 2000 קבוצה קטנה של אקדמאים ואנשי היי-טק העלתה את הרעיון כי לנוכח הכח האלקטורלי של המפלגות הדתיות, הכפייה הדתית, המעמסה הכלכלית הכבדה הרובצת על שכבת האוכלוסייה הבורגנית החילונית, היא מעוניינת לקדם רעיון שלפיו יש לעודד הגירה של ישראלים חילוניים בני המעמד הבורגני אשר ייצרו מדינה חדשה של ישראלים בשם ניו יזראל. טענתם של חברי הקבוצה הייתה כי מדינה המורכבת מחלק מהחברה הישראלית שהיא חילונית, יצירתית ויצרנית תהיה בהכרח כזו שתוכל לספק לאזרחיה רמת שירותים גבוהה, חופש מפני כפייה דתית, איכות חיים ורמת חיים גבוהה. ותוכל גם להבטיח לאזרחיה רמת חינוך גבוהה, תרבות, וכיוצא באלה.

פרסום משנתה של התנועה שצידד בהגירה מאורגנת מרצון של ישראלים בני השכבה החילונית החזקה (לפי ראייתה) והתבדלות מהחברה הדתית והחברה החילונית החלשה עוררה תגובות חריפות בחברה הישראלית בכלל ובחוגים החרדים בפרט. נטען על ידי חוגים חילוניים כי הרעיון הוא בבחינת תבוסתנות אל מול הכח החרדי ועלול להוות סכנה לדמוקרטיה הישראלית, לקדמה, ולעוצמתה הכלכלית של המדינה. מנגד התבטאו גם החוגים הדתיים והחרדיים בחריפות, בעיקר בלטה תגובת חברי הכנסת של מפלגת ש"ס אשר הודיעו במפגיע כי גם הם יכולים להגר למרוקו שם יזכו ליחס מכובד יותר.

לאחר שעוררה דיון ציבורי ער במהלך שנת 2000, גברו הקולות המבקרים והתנועה החלה מאבדת את הלגיטימציה. אחת הסיבות לדעיכתה של ההתארגנות הייתה, באופן פרדוקסלי, העלייה במספר פיגועי הטרור בשנים 2000 ועד 2002 והאינתיפאדה שפרצה כחודש לאחר ייסוד התנועה, שהגבירו דווקא את הביקורת כלפי ההתארגנות מתוך רצון לשמירה על אחדות חברתית בתקופת משבר.

הכרזות על מדינה מסיבות אחרות

• אלי אביבי כינה את כפר הנופש שלו באכזיב - "מדינת אכזיב" ואף החתים דרכונים. רבים ראו בכך גימיק למשיכת תיירים.

ראו גם

• מדינה לכאורה

קישורים חיצוניים

• משה ענבר, סכנה ושמה מדינת יהודה, מעריב nrg
• שחר נתניהו, האבן האחרונה, האייל הקורא