הצפרדעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת הספר "הצפרדעים"

הצפרדעיםיוונית: Βάτραχοι - באטראכוי) היא קומדיה יוונית שנכתבה ביוון העתיקה על ידי המחזאי אריסטופנס. הקומדיה הוצגה לראשונה בלנאיה - פסטיבל דיוניסוס שנערך בשנת 405 לפנה"ס.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הצפרדעים" מתאר את סיפורו של האל דיוניסוס, המאוכזב ממצב הטרגיקונים היווניים, בעודו מתאושש מההפסד בקרב ארגינוסאה. דיוניסוס נוסע להאדס במטרה להשיב את אאוריפידס מן המתים. הוא נוסע עם עבדו, קסאנתיאס. אריסטופנס יצר את דמות העבד כחכם יותר, חזק יותר, רציונלי יותר, זהיר יותר, ומנומס יותר מהאל. המחזה מתחיל (במטרה לשעשע את הצופים כבר עם תחילת הקומדיה) בקרב של בדיחות קרש - תחרות בה זוכה קסאנתיאס.

על מנת למצוא את הדרך אל הגיהנום (האדס) מבקש דיוניסוס עצה מאחיו למחצה - הרקולס אשר באחת ממטלותיו נסע לגיהנום על מנת למצוא את קרברוס שומר הגיהנום. דיוניסוס (השמן והנשי במראהו) מגיע אל הרקולס לבוש בסגנון הרקולס - לחלציו עור אריה ונבוט בידו. הרקולס צוחק על לבושו של דיוניסוס ומציע לו להגיע לגיהנום באחת משלוש דרכים: לשתות רעל, לתלות את עצמו, ולקפוץ ממגדל. דיוניסוס מחליט לבסוס לבחור בדרך ארוכה אך בטוחה יותר - מסע באגם אכרון בסירתו של איש המעבורת כארון. כארון אוסר על קסנתיאס, בהיותו עבד, לשוט בסירה וקסאנתיאס נאלץ להקיף את האגם בהליכה.

בעוד דיוניסוס עוזר לכארון לחתור בסירה הוא שומע את הצפרדעים (על שמן קרוי המחזה) שרות:

בְּרֶק, אֱקֶקְס, קוֹאקְס, קוֹאקְס,
אנו ילדי ביצות ואגמים,
עתה מתעוררים,
מקהלותנו המלאה שרה,
עת מצלצלים החללים,
קולותינו הברורים שרים,
את השירים שאנו אוהבים,
קוֹאקְס, קוֹאקְס,
אנו שרים לניסיאן,
דיוניסוס, בנו של זאוס,
אנו שירם בלימנאה,
בו כולם שיכורים,
במסיבות כדי שיכר,
לקהל ההמונים,
הצועדים אל ההיכל,
בְּרֶק, אֱקֶקְס, קוֹאקְס, קוֹאקְס.

במהלך כל שיחתו של דיוניסוס עם כארון, מצטרפות הצפרדעים בשירתן, וכארון עונה להן. בהגיעם לחוף פוגש דיוניסוס את קסאנתיאס, אמפוסה מפחידה אותם, ומקהלה של רוחות מיסטיקנים של דיוניסוס פוגשת אותם.

לאחר מכן פוגשים דיוניסוס וקסאנתיאס את אאקוס ששוגה וחושב שדיוניסוס הוא הרקולוס בשל לבושו. אאקוס כועס על הרקולס שגנב את קרברוס, ועל כן מאיים לשלוח מפלצות לתקוף אותו. דיוניסוס המפוחד מחליף את לבושו עם קסאנתיאס, אולם אז מגיעה משרתת השמחה לראות את הרקולס ומזמינה אותו למסיבה של בתולות, וקסאנתיאס שמח להצטרף אליה. דיוניסוס מתעקש ששוב יחליפו בגדיהם על מנת שהוא ילך למסיבה, ואולם לאחר החלפת הבגדים שוב מופיעים שונאיו של הרקולס, ודיוניסוס דורש החלפת בגדים נוספת עם קסאנתיאס.

עם שובו של אאקוס, קסאנתיאס מציע לו לענות את דיוניסוס על מנת לבדוק אם הוא באמת הגנב, ומציע לו מספר שיטות עינוי. דיוניסוס המבוהל מודה מיד שהוא אל, אולם חוטף מספר מלקות בכל זאת.

לאחר מכן מוצא דיוניסוס את אוריפידס, שזה עתה מת, בוויכוח סוער עם אייסכילוס בשאלה מיהו הטרגיקן (המחזאי הטרגי) הטוב ביותר. דיוניסוס מתבקש לפסוק בשאלה, ונערכת תחרות בה כל טרגיקן מצטט ציטוטים ממחזותיהם ולועג לטרגיקון השני. אוריפידס טוען כי הדמויות במחזותיו טובות יותר כי הן לוגיות ודומות לדמויות אמיתיות. אייסכילוס טוען כי עדיפות דמויות הירואיות ואידאליות במחזה.

על מנת לסיים את הוויכוח מובאים מאזניים, וכל טרגיקן צריך להניח עליהם מספר שורות, כאשר "המשקל" שלהן יקבע את התוצאה. אייסכילוס זוכה, ודיוניסוס מחליט להשיבו לחיים במקום את אוריפידס.

לפני לכתו טוען אייסכילוס כי סופוקלס צריך לקבל את כיסאו ולא אוריפידס.

עיבודים מודרניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה עובד למחזמר בשם הצפרדעים בשנות ה-70, כאשר דמותו של אוריפידס הוחלפה בדמותו של ג'ורג' ברנרד שו ואייסכילוס הוחלף בויליאם שייקספיר. מחזמר נוסף הועלה בשנת 2004 בברודוויי למוזיקה של סטיבן זונדהיים בכיכובם של נתן ליין ורוג'ר בארט.

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריסטופנס. אחת עשרה קומדיות. מתורגמות מן המקור היווני על ידי יצחק זילברשלג. ירושלים-תל אביב, הוצאת "מסדה", תשכ"ז. 2 כרכים.
  • אריסטופנס. הצפרדעים. תרגום: זיווה כספי. ירושלים, מאגנס, 1996.
  • אריסטופנס. הצפרדעים. מיוונית: אהרון שבתאי. תל אביב, הוצאת שוקן, 1997.

תרגומי הקומדיה לאנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקומדיה ביוונית[עריכת קוד מקור | עריכה]


מחזות אריסטופנס
האכארנים - הפרשים - העננים - הצרעות - השלום - הציפורים - ליסיסטרטה - חג הנשים - הצפרדעים - מהפכת הנשים - פלוטוס Aristophanes - Project Gutenberg eText 12788.png