הקדש (הלכה)

המונח "בדק הבית" מפנה לכאן. לערך העוסק בספר הלכה, ראו: "בית יוסף".

הקדש בהלכה, הוא שמה של הרשות הציבורית המחזיקה בנכסים השייכים לבית המקדש. שימוש ברכוש ההקדש שלא למטרותיו, מוגדר כמעילה.

סוגי הקדש

הקדש של חפצים מתחלק בין חפצים ששמישים לבית המקדש, כגון קורבנות, לבין חפצים שאינם ניתנים לשימוש בבית המקדש, באמצעותם מתחזקים את בית המקדש באופן שוטף. על כן יש שתי סוגי הקדשות: "קדשי בדק הבית" ו"קדשי מזבח".‏

הקדש לבדק הבית שונה מהקדש למזבח החל על קרבן שנידר או נידב לבית המקדש; לדוגמה, ניתן לפדות או לחלל הקדש בדק הבית, שכן ההקדש חל על הערך הכלכלי של החפץ ולא על החפץ כשלעצמו. בנוסף, דיני מעילה החלים על בדק הבית שונים מאלה החלים על הקדש קדושת הגוף.

שני סוגים נוספים של הקדש הם: "קדשי ממון" ו"קדשי הגוף".

שני זוגות סוגים אלה אינם חופפים תמיד, ופעמים שישנם חפצים דוממים הניתנים להקדש הגוף, ולעומתם יש בהמות הנתרמות לצורכי בדק הבית.

פעולת ההקדשה

פעמים שאדם מקדיש את שוויו של אדם לבית המקדש. הערכים של בני-אדם קבועים לפי גיל כבר במקרא.

כלי שרת

בנוגע למימון כלי השרת של בית המקדש קיימת סתירה לכאורה, בפסוקי התנ"ך. במקום אחד נראה כי כאשר יואש המלך ביצע מגבית לצורך קדשי הבית, לאחר שקודמו גרם למחסור חמור בכלי בית המקדש, הוא מסר את התקציב לגזברי בית המקדש, ואילו השתמשו עם הכסף, בין השאר, גם לייצור כלי שרת:

	וּכְכַלּוֹתָם הֵבִיאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וִיהוֹיָדָע אֶת שְׁאָר הַכֶּסֶף וַיַּעֲשֵׂהוּ כֵלִים לְבֵית ה' כְּלֵי שָׁרֵת וְהַעֲלוֹת וְכַפּוֹת וּכְלֵי זָהָב וָכָסֶף
– ספר דברי הימים ב, כד.

מציטוט זה רואים כי למעשה השתמשו בכספי בדק הבית לצורך כלי השרת. מצד שני, כאשר המגבית עצמה נערכה, אנו מוצאים כי יהואש הזהיר את הכוהנים להשתמש בכספי בדק הבית רק לצורך בניית בית המקדש ושיפוצו ולא לצרכי כלי שרת:

	וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לִיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וְלַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מַדּוּעַ אֵינְכֶם מְחַזְּקִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת... וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ וַיִּתֵּן אֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ בימין [מִיָּמִין] בְּבוֹא אִישׁ בֵּית ה' וְנָתְנוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית ה'. יא וַיְהִי כִּרְאוֹתָם כִּי רַב הַכֶּסֶף בָּאָרוֹן וַיַּעַל סֹפֵר הַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית ה'. יב וְנָתְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן עַל יד [יְדֵי] עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הפקדים [הַמֻּפְקָדִים] בֵּית ה' וַיּוֹצִיאֻהוּ לְחָרָשֵׁי הָעֵץ וְלַבֹּנִים הָעֹשִׂים בֵּית ה'. יג וְלַגֹּדְרִים וּלְחֹצְבֵי הָאֶבֶן וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק בֵּית ה' וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה. יד אַךְ לֹא יֵעָשֶׂה בֵּית ה' סִפּוֹת כֶּסֶף מְזַמְּרוֹת מִזְרָקוֹת חֲצֹצְרוֹת כָּל כְּלִי זָהָב וּכְלִי כָסֶף מִן הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית ה'. טו כִּי לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה יִתְּנֻהוּ וְחִזְּקוּ בוֹ אֶת בֵּית ה'
– ספר מלכים ב, יב

בתלמוד מובא כי רב הונא שאל את רבו רב שאלה זו, וזה הסביר לו כי באופן רגיל קנו את כלי השרת מכספים אחרים, אך כאשר נותר כספים מיותרים מכספי בדק הבית, יכלו להשתמש בהם לקנית כלי שרת, מכיון שבית הדין התנה שאם הכסף שנודב לבדק הבית לא יוצרך אליו יוכלו להשתמש בו לקניית כלי שרת‏

הבסיס של קניית כלי השרת, כאשר לא היה מספיק כסף בבדק הבית, היה מתרומת הלשכה. בנוגע למותר תרומת הלשכה קיימת מחלוקת האם השתמשו בתקציב זה לצורך כלי שרת‏

ראו גם

• מסכת מעילה
• מעילה (הלכה)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.