הקהילה היהודית באמסטרדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תולדות הקהילה היהודית באמסטרדם הם חוט השידרה של תולדות יהודי הולנד בכלל. בשל הסובלנות ששררה בעיר במהלך מלחמות הדת שנפוצו באירופה ומחמת הרדיפות של דתות אחרות על ידי הכנסייה הקתולית, הגיעו פליטים רבים לאמסטרדם, ובהם יהודים עשירים שנמלטו מספרד ומפורטוגל, וכן סוחרים הוגנוטים שנמלטו מאנטוורפן ומצרפת.

תולדות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפילה לשלום בית המלוכה ההולנדי ומועצת העיר אמסטרדם. אף כיום, 500 שנה לאחר גירוש ספרד, נאמרת התפילה בחלקה בפורטוגזית. (מתוך סידור בן זמננו של הקהילה הפורטוגזית)

בעת גירוש ספרד בשנת 1492 נמלטו חלק מיהודי ספרד לפורטוגל. אולם אף בפורטוגל המשיכו היהודים לסבול את רדיפות האינקוויזיציה וחלקם נאלצו להתנצר. מאה שנה לאחר גירוש ספרד, הגיעו לאמסטרדם צאצאי האנוסים מספרד ופורטוגל. באותה תקופה נלחמה הולנד בספרד, ולכן העדיפו היהודים שבאו מחצי האי האיברי, לקרוא את קהילתם "הקהילה הפורטוגזית" ולא הקהילה הספרדית.

החל מהמאה ה-17, הגיעו להולנד יהודים ממרכז וממזרח אירופה, ובמהרה יסדו קהילה יהודית אשכנזית אשר הייתה לקהילה היהודית הגדולה ביותר באמסטרדם ובהולנד.

הקהילה היהודית הפורטוגלית תרמה תרומה חשובה להתפתחות התרבותית והכלכלית של הולנד, ואילו הולנד העניקה לה חופש דת, הבולט בייחודו בהיסטוריה היהודית. מהקהילה היהודית הפורטוגלית יצאו רבנים, מלומדים, הוגי-דעות, אמנים, בנקאים, ובעלי עסקים חובקי עולם.

בית הקברות של הקהילה "בית חיים" נודע בזכות המצבות המפוארות והסמלים החקוקים עליהן.

הקהילות השונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שריפת חמץ בכיכר ג.ד. מאייר באמסטרדם, 1932
משענת זקנים

במקור היו בהולנד שלוש קהילות ספרדיות:

  1. קהילת "בית-יעקב", אשר קיים תיעוד על קיומה כבר בשנת 1610 ומשערים שנוסדה בשנת 1602. הקהילה נקראה על שמו של האנוס יעקב טיראדו, שכונה דשימ'ס לופיס דה-קוסטה.
  2. קהילת "נווה-שלום", שנוסדה בשנת 1608-1612.
  3. קהילת "בית-ישראל" שנוסדה בשנת 1618.
כותרת בית הכנסת הגדול באמסטרדם. האותיות המנוקדות מונות, בגימטריה, את שנת הקמת בית הכנסת.

שלוש הקהילות שימשו את בני ספרד ופורטוגל, אך כל קהילה החזיקה מוסדות צדקה וחסד וישיבות משלה. בשנת 1639 התאחדו שלוש הקהילות, לקהילה אחת גדולה בשם "תלמוד תורה", וכרב שלוש הקהילות התמנה רבי שאול מורטירה. רבי שאול עמד גם בראשות ישיבת "כתר תורה", וכן פתח את ישיבת "עץ חיים" ועמד בראשה. בימיו פעלו באמסטרדם למעלה מעשר ישיבות, ומוסדות צדקה וחסד רבים. נוסעים שעברו דרך העיר, כדוגמת בנו של ישעיה הלוי הורוביץ, הביעו בכתב את התפעלותם הרבה מסדרי הלימוד המופתיים.

רבנים ותושבים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי פטירתו של רבי שאול מורטירה בשנת 1660, התמנה כאב בית דין הקהילות רבי יעקב ששפורטש. בימי כהונתו של מורטירה, הגיעו לעיר גם גולים רבים מאשכנז ומפולין, גם בעקבות גזירות ת"ח ת"ט. בני פולין נכנעו לקהילה הספרדית-פורטוגזית ששלטה בעיר, אך בני אשכנז מיאנו בכך.

אחרי פטירתו של ששפורטש בשנת 1698 מילא את מקומו רבי שלמה די אוליוירה. אחרי פטירתו של אולוירה בשנת 1708, התמנה לאב"ד הקהילה רבי שלמה אאיליון עד מותו, משך 20 שנה. בינתיים התמסדה גם הקהילה האשכנזית בעיר, מינתה רבנים ופתחה ישיבות. בין הבולטים שברבני הקהילה האשכנזית היה רבי צבי הירש אשכנזי, וחתנו ונכדו שימשו אף הם כרבני הקהילה האשכנזית בעיר.

הרמח"ל, בברחו מאיטליה מפני רודפיו שמנעו ממנו לעסוק בתורת הקבלה, עבר לגור באמסטרדם, ובה הגה בתורה בישיבת "עץ חיים" הספרדית, כשלצד לימודיו עסק בליטוש יהלומים והוסיף להתכתב עם תלמידיו בפדובה. בעיר זו חיבר והדפיס את ספריו "דרך ה'" ו"מסילת ישרים". בשנת 1743 עזב רמח"ל את אמסטרדם עם אשתו ובנו בדרכו לארץ ישראל.

תושבים יהודים מפורסמים: ר' שלמה די אוליוירה, ר' שאול לוי מורטירה, הרמח"ל, ר' יעקב ששפורטש, משה קוריאל, ר' שלמה אאיליון, ר' צבי הירש אשכנזי, אוריאל ד'אקוסטא , ברוך שפינוזה, שמואל צרפתי ואחרים.

במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העולם השנייה כבשו הנאצים את העיר. רוב יהודי העיר - יותר מ- 100,000 יהודים נשלחו למחנות ההשמדה. אחת מהן הייתה אנה פרנק שנתפסה ונשלחה לברגן-בלזן לאחר שהתחבאה יחד עם משפחתה במחסן שהיה שייך למשפחתה. יומנה של אנה פרנק מתאר תקופה זו במחבוא. מאחר שמרבית הסחר ביהלומים באמסטרדם בוצע בידי סוחרים יהודים, אמסטרדם, שהייתה המובילה בסחר ביהלומים באירופה אבדה את מעמדה כעיר מסחר ביהלומים (הסחר ביהלומים היה אחד ענפי הסחר העיקריים של העיר בסוף המאה ה-19).

בשנת 1940 בתחילת הכיבוש הגרמני, חיו בהולנד 140 אלף יהודים, מתוכם 120 אלף באמסטרדם. 4,300 מהם היו יהודים ספרדים. במהלך מלחמת העולם השנייה, לא ניזוק בית הכנסת הפורטוגלי. עובדה זו תמוהה מאוד ובהחלט יוצאת דופן בהולנד הכבושה. אחרי המלחמה נותרו בהולנד כ- 20,000 יהודים, מתוכם 800 יהודים ספרדים.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום חיים בהולנד בין 20,000-25,000 יהודים, מתוכם בין 15,000-20,000 באמסטרדם. הקהילה הפורטוגלית מונה כ-600 חברים, ורוב חבריה, כמו רוב חברי הקהילה האשכנזית, גרים מחוץ למרכז העיר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]