מצוות הקהל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הקהל)
מצוות הקהל
(מקורות עיקריים)
קריאת התורה במהלך עצרת חגיגית לזכר מעמד הקהל, הראשונה במדינת ישראל. עצרת חגיגית זו נערכה ביום ב' דחול המועד סוכות ה'תשי"ג (1952) בחצר מועדון הספורט שבפאתי המושבה הגרמנית, ירושלים
קריאת התורה במהלך עצרת חגיגית לזכר מעמד הקהל, הראשונה במדינת ישראל. עצרת חגיגית זו נערכה ביום ב' דחול המועד סוכות ה'תשי"ג (1952) בחצר מועדון הספורט שבפאתי המושבה הגרמנית, ירושלים
מקרא דברים, ל"א, י'י"ג
משנה מסכת סוטה, פרק ז', משנה ח'
תלמוד בבלי מסכת סוטה, דף מ"א, עמוד א'
משנה תורה ספר קרבנות, הלכות חגיגה, פרק ג'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה ט"ז
ספר החינוך, מצווה תרי"ב

הַקְהֵל הוא כינויה של מצוות עשה מהתורה להקהיל את כל עם ישראל העולים לרגל בחג הסוכות שבמוצאי שנת שמיטה ולקרוא בתורה בפניהם. חכמים קבעו כי מצוות הקהל מתקיימת על ידי מנהיג העם, בקריאת פרשיות מספר דברים, במוצאי יום טוב של סוכות.

מטרת המצווה, לפי הרמב"ם וספר החינוך, היא לזרז את העם במצוות ולחזק בלבם את הכרת הדת והחשק לקיום מצוות התורה ברוב רושם.

מקור המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שכתב משה את ספר התורה ונתנו למנהיגי העם, ציוום לקרוא בו בכל חג סוכות שבמוצאי שנה שביעית באוזני כל העם:

וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית ה' וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר, מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם.
הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ, לְיִרְאָה אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

דרך קיום המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהגיע זמן מצוות הקהל, היו הכהנים תוקעים בחצוצרות, וכל העם, אנשים נשים וטף, היו נקהלים בבית המקדש, שם נבנתה בעזרת הנשים בימת עץ גדולה שעליה ישב המלך, וקרא לפניהם פרשיות נבחרות מספר דברים:

  1. מתחילת חומש דברים עד סוף פרשת שמע ישראל (דברים, א', א' עד דברים, ו', ט'). למעשה כל פרשת דברים ורוב פרשת ואתחנן.
  2. פרשת 'והיה אם שמוע' (דברים, י"א, י"גכ"א) המופיעה בקריאת שמע, מתוך פרשת עקב.
  3. בפרשת כי תבוא, מפרשת המעשרות עד סוף פרשת ברכות וקללות (דברים, כ"ו, א' עד דברים, כ"ח, ס"ט)

אחר הקריאה, בנוסף לברכת התורה, מברך עוד שבע ברכות כמו כהן גדול ביום הכיפורים. הקריאה והברכות בלשון הקודש.

לפי דעת הספרא גם פרשת קדושים הייתה נאמרת בהקהל, "מפני שרוב גופי תורה תלויים בה".

"זכר להקהל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג נואם בטקס "זכר להקהל" בכותל בשנת ה'תשפ"ג (2022)

במוצאי שנת השמיטה תרמ"ט ניסה האדר"ת לחדש את מעמד ההקהל ואף חיבר (בעילום שם) ספר מיוחד על המעמד תחת השם "זכר למקדש". אולם המעמד לא יצא לפועל באותה שנה.

כעבור כחמישים שנה החלו להתקיים טקסי "זכר להקהל". מאז שנת ה'תש"ו (1945) מתקיים המעמד ברציפות מדי שבע שנים בחול המועד סוכות של מוצאי השמיטה (למעט פעם אחת, בשנת ה'תשל"ד - 1973, בשל מלחמת יום הכיפורים), ביוזמתו של הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב ד"ר שמואל זנוויל כהנא, מנכ"ל משרד הדתות.

במרבית השנים האחרונות, המעמד התקיים ברחבת הכותל, וקראו מתוך ספר תורה הרבנים הראשיים לישראל ולעיתים גם נשיא מדינת ישראל. בשנת 1952 תכנן משרד הדתות טקס גדול בנוכחות של כ-20,000 איש בפניהם תוכנן שנשיא המדינה יקרא מספר דברים[1], אולם בסופו של דבר הגיעו הרבה פחות אנשים ונשיא המדינה לא השתתף[2]. המעמד הגדול ביותר התקיים בחול המועד סוכות ה'תשמ"ח (1987), ביוזמתו של פרופ' הלל וייס. באותה שנה קרא בתורה נשיא המדינה חיים הרצוג. בשנת ה'תשנ"ה (1994) קרא בתורה הרב הראשי לישראל דאז, הרב ישראל מאיר לאו, במקום הנשיא עזר ויצמן. בשנת ה'תשס"ב (2001) קרא הנשיא משה קצב את פרשת המלך[3].

אולם, היוזמה לחדש טקסי 'זכר להקהל' בזמן הזה זכתה להתנגדות של רבנים רבים, ובראשם רבי אברהם ישעיהו קרליץ, ה'חזון איש'.

רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ' סבר, שהסיבה לכך שלא תקנו "זכר להקהל", היא מפני שהתוכן העיקרי של מצוות הקהל מתקיים גם כעת על ידי עריכת כינוסים שמטרתם חיזוק היהדות[4]. בהתאם לכך, עודד הרבי לקיים כינוסי "הקהל" במשך כל השנה, אותה כינה "שנת הקהל"[5].

שימושים אחרים בשם "מצוות הקהל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מאיר מוריץ בק ביקש להעניק שם עברי לטקס הקונפירמציה שהנהיג בבוקרשט לבנות שהגיעו לגיל בת מצווה, ובחר לכנות את הטקס, שנערך בשמחת תורה ה'תרל"ה (שנת מוצאי שמיטה) "מצוות הקהל"[6].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצוות הקהל בוויקישיתוף

מעמד זכר להקהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חידוש מסורת עתיקה, דבר, 18 ביוני 1952
  2. ^ החגיגה לזכר הקהל בירושלים, דבר, 7 באוקטובר 1952
  3. ^ הרב יהודה זולדן, מלכות יהודה וישראל, מכז שפירא תשס"ב, סימן כ"ט: לתולדות זכר להקהל מאחר החורבן עד ימינו, עמ' 460–462.
  4. ^ זולדן, "לתולדות זכר להקהל", עמ' 477.
  5. ^ שלשלת היחס, הקדמה ללוח היום יום, עמ' סה.
  6. ^ יעקב חיים לו קארן מלבוב, בוקארעסט: מצות "הקהל" במקום Confirmation, הצפירה, 28 באוקטובר 1874.