הקונסוליה האמריקאית בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
SealUSConGenJer.jpg

הקונסוליה האמריקאית בירושלים (שם מלא באנגלית: Consulate-General of the United States, Jerusalem – הקונסוליה הכללית של ארצות הברית, ירושלים) היא משלחת דיפלומטית רשמית של ארצות הברית הפועלת בירושלים. הקונסוליה מייצגת את האינטרסים של הממשל האמריקאי בירושלים, בשטחי הגדה המערבית וברצועת עזה, ומעניקה שירותים קונסולריים אמריקאים לתושבי אזורים אלה ולאזרחי ארצות הברית השוהים בהם.

מייקל רטני מכהן בתפקיד הקונסול משנת 2012[1].

הגדרה ותפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם הקונסוליה האמריקאית ברחוב אגרון, ירושלים

הקונסוליה בירושלים היא משלחת דיפלומטית עצמאית שאינה כפופה לשגרירות ארצות הברית בישראל הממוקמת בתל אביב. בראשה עומד קונסול כללי, המדווח ישירות למחלקת המדינה בוושינגטון ללא כפיפות לשגריר כלשהו. שמה הרשמי של הקונסוליה מציין את מיקומה בירושלים, ללא ציון שם מדינה. הקונסוליה אינה פועלת מדינית אל מול ממשלת ישראל ומשרד החוץ הישראלי, אך היא מקיימת פעילות מדינית ענפה מול גורמי הרשות הפלסטינית ומספקת מטרייה למגעים בין גורמים ישראליים ופלסטיניים. אף שרשמית מעמדה כדרג נמוך יותר משגרירות, מבחינת גודלה ובהיבטים תפקודיים רבים פועלת הקונסוליה כדרג מקביל לשגרירות, ויש הרואים בה מעין שגרירות אמריקאית לא-רשמית לרשות הפלסטינית.

בקונסוליה מועסקים (נכון ל-2006) כ-400 איש, מהם כ-150 דיפלומטים אמריקאים וכ-250 עובדים מקומיים‏‏‏[2] - ישראלים ופלסטינים. המחלקה הקונסולרית מספקת שירותים לתושבי ירושלים היהודים והערבים ולתושבי הרשות הפלסטינית, בעיקר הנפקת אשרות כניסה לארצות הברית וטיפול בענייניהם של אזרחים אמריקאים השוהים או מתגוררים בירושלים ובשטחי הרשות הפלסטינית. המחלקה הפוליטית בקונסוליה עוקבת אחר התקדמות תהליך השלום, ועוסקת בהכשרת התנאים להתקדמותו על פי מתווה הממשל האמריקני. יחידות נוספות בקונסוליה מהוות שלוחות מקומיות של זרועות וארגונים ממשלתיים אמריקאים, ועוסקות בין היתר בקשרי תרבות והשכלה, בסיוע כלכלי לרשות הפלסטינית ובסיוע לוגיסטי להקמת מנגנונים שלטוניים תוך חתירה לרפורמה מדינית ודמוקרטיזציה של הרשות הפלסטינית, כפי שהוגדר בתוכנית מפת הדרכים.

בשל הקושי של הקונסוליה לפעול בשטחי רצועת עזה שתחת שלטון החמאס, ואי-יכולתם של תושבי רצועת עזה להגיע לקונסוליה בירושלים, היא מפעילה "קונסוליה וירטואלית" באמצעות האינטרנט‏[3] שמטרתה לאפשר לתושבי הרצועה גישה לשירותים קונסולריים. הקונסוליה גם מפעילה ערוץ יוטיוב[4] ודפי פייסבוק[5] וטוויטר[6] לקשר עם האוכלוסייה הפלסטינית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין הקונסוליה הראשון בעיר העתיקה (משמאל), 1857 לערך

נציגות קונסולרית אמריקאית נוסדה לראשונה בירושלים ב-1842, ומוקמה בכיכר עומר אבן אל ח'טאב סמוך לרובע הנוצרי בעיר העתיקה, בסמוך לשער יפו. באותה תקופה נפתחו בעיר בזו אחר זו נציגויות של מדינות ואימפריות שונות שהחלו לגלות עניין דתי, היסטורי ופוליטי בירושלים העות'מאנית וחפצו בדריסת רגל ובהרחבת השפעתן בה, ובין היתר נוסדו קונסוליה גרמנית, אוסטרית, צרפתית, רוסית, איטלקית ועוד. ראשוני הקונסולים היו אנשים בעלי אמונה דתית חזקה, שביקשו את התפקיד (שלא נחשב מרכזי בשירות החוץ האמריקאי) מתוך התעניינות דתית, היסטורית או ארכאולוגית בארץ הקודש. חלקם היו קשורים לארגונים מיסיונריים, ועל פי רוב קיבלו את התפקיד בזכות קשרים פוליטיים, יותר מאשר כישורים דיפלומטיים‏[7]. הקונסול הראשון וורדר קרסון היה נוצרי בעל רעיונות משיחיים, שהאמין שהגאולה תבוא בשיבת היהודים לציון. הוא התנדב לתפקיד ללא שכר, הגיע לירושלים בשנת 1844 והחל לפעול כקונסול, למרות שלא קיבל הכרה רשמית מן הממשל העות'מאני בקונסטנטינופול. גם מינויו האמריקני בוטל כעבור זמן קצר, משעלו פקפוקים בדבר כשירותו לתפקיד, אולם הוא המשיך לפעול כקונסול ולהציג עצמו ככזה. לימים חיסל את ענייניו בארצות הברית ואת קשריו עימה, התגייר, נישא ליהודיה והקדיש עצמו לפעילות לרווחת יהודי העיר.

בשנת 1856 הוקמו משרדים קבועים לקונסוליה בסמוך לכנסיית המשיח ולקונסוליה הבריטית. ב-1857 נכנס לתפקיד הקונסול ג'ון וורן גורהאם, שהיה הראשון שמינויו קיבל את הכרת השער העליון בקונסטנטינופול. עם תהליך היציאה מן החומות שהתרחש במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19, עברה הקונסוליה למבנה חדש ברחוב הנביאים, בצד קונסוליות נוספות שהתמקמו ברחוב שנודע באותה תקופה כ"רחוב הקונסולים".

על פי שיטת הקפיטולציות שהייתה נהוגה במזרח התיכון בשלהי התקופה העות'מאנית אחז הקונסול האמריקאי בסמכות שיפוטית על הנתינים האמריקאים בירושלים, שהוחרגו מן הסמכות השיפוטית העות'מאנית. רישומי לידות, נישואים ופטירות בקרב נתינים אלה היו מתפקידי הקונסוליה האמריקאית. גם יהודים בעלי זיקה כלשהי לארצות הברית היו בני חסות של הקונסול האמריקאי, והוא היווה גורם מפתח בהקצאת כספי החלוקה שנאספו בקהילות יהדות ארצות הברית[8]. חסות אמריקאית הייתה מבוקשת ביותר בין יהודי העיר, היות שארצות הברית נחשבה כמעצמה המספקת הגנה טובה יותר לנתיניה שבאימפריה העות'מאנית מאשר מעצמות אירופה. כמה מן הקונסולים היו נוצרים-ציונים מובהקים, וגילו נדיבות רבה בהענקת כתבי חסות ואף דרכונים אמריקאים ליהודים יוצאי אירופה, שזיקתם לארצות הברית הייתה קלושה במקרה הטוב. לעדיפות מיוחדת זכו יהודים שהמירו דתם לנצרות, וכמה מהם אף הועסקו בתקופות שונות על ידי הקונסוליה. לעומת זאת, בעת שירותו של קונסול אמריקני שלא אהד יהודים, קוצצו משמעותית כתבי החסות והפריבילגיות שהעניקה הקונסוליה האמריקאית ליהודים.

ב-1881 החלה בעיר התיישבותה של קהילה אמריקאית נוצרית שהורכבה מפורשי הכנסייה הפרוטסטנטית בשיקגו, ונודעה בשם המושבה האמריקאית בירושלים. גם קהילה זו הייתה לכאורה בחסותו של הקונסול האמריקאי, אולם לאורך שנים ארוכות שררו יחסי עוינות ואיבה בין אנשי המושבה לבין הקונסולים האמריקאים שפעלו בעיר, על רקע התנגדות דתית ואידאולוגית להשקפותיה ואורחות חייה. אנשי המושבה אף התלוננו על התנכלויות חוזרות ונשנות מצד הקונסולים ד"ר סלה מריל ואדווין וואלס בפניות לשגרירות ארצות הברית בקושטא ולמחלקת המדינה בוושינגטון הבירה[9].

ב-1912 עברה שוב הקונסוליה למשכן חדש, בית שרכשה בסמוך לבית הקברות ממילא מידי המיסיונר הגרמני פרדיננד וסטר. תפקיד הקונסוליה הפך למרכזי עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, ועם הצטרפות טורקיה למלחמה בנובמבר אותה שנה. בעקבות הצטרפות טורקיה למלחמה נאלצו הקונסולים של מדינות ההסכמה - בריטניה, צרפת ורוסיה לעזוב את ארץ ישראל, ואלו הפקידו בידיו של הקונסול האמריקאי ד"ר אוטיס אלן גלייזברוק את השמירה על האינטרסים שלהם. בסך הכל תפקדה הקונסוליה בתקופת המלחמה כשומרת על האינטרסים של שמונה מדינות בארץ ישראל ובכללן רוסיה, צרפת, אנגליה, איטליה, סרביה, מונטנגרו ויפן. בנוסף ניהלה הקונסוליה את חלוקת הסיוע האמריקני שהגיע לארץ ישראל במהלך המלחמה וסייעה לתושבים בהתמודדות עם השלטונות. עם הצטרפות ארצות הברית למלחמה באפריל 1917 נסגרה גם הקונסוליה האמריקנית, והיא נפתחה מחדש רק בדצמבר 1918, לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים.

בית הקונסוליה בפאתי ממילא (ברחוב אגרון של היום) המשיך לשמש את הקונסוליה לאחר הכיבוש הבריטי, לאורך שנות המנדט הבריטי ולאחריו, ועד היום. ב-1928 שידרגה מחלקת המדינה את מעמדה של הקונסוליה בירושלים ל"קונסוליה כללית" (Consulate General).

מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל יצרו מציאות חדשה בירושלים, שחייבו את שינוי היערכותה של הקונסוליה. ירושלים חולקה בין ישראל לירדן, מעמדה הבינלאומי נותר מעורפל, והיא לא זכתה להכרה דיפלומטית בינלאומית כבירת המדינה. שגרירות ארצות הברית נוסדה כנציגותה הדיפלומטית הרשמית של ארצות הברית בישראל, ומוקמה בתל אביב בדומה לשגרירויות של מדינות אחרות. הקונסוליה בירושלים המשיכה לפעול ברחוב אגרון שבירושלים המערבית כמשרד לשירותים קונסולריים, ובמקביל נפתחה קונסוליה נוספת במזרח ירושלים הירדנית, במבנה בדרך שכם שנשכר ב-1952.

לאחר איחוד העיר בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967 אוחדו מנהלתית ותפקודית הקונסוליות במזרח העיר ובמערבה, אך כמעין הצהרה פוליטית של אי-הכרה באיחוד העיר ובמעמדה המדיני הוחלט ששני מבני הקונסוליה ימשיכו לפעול במקביל בשני חלקי העיר. מבנה הקונסוליה ברחוב אגרון במערב העיר משמש כבית הקונסול הכללי וכמשרדי הנהלת הקונסוליה ומרבית מחלקותיה, והמחלקה הקונסולרית פעלה עד 2010 במבנה הקונסוליה שבדרך שכם. בשנת 2006, משהיה המבנה ברחוב אגרון צר מלהכיל את כל משרדי הקונסוליה ומחלקותיה, שכרה הקונסוליה את מבנה מנזר הלזריסטים השכן ומיקמה בו חלק ממשרדיה.

בשנת 2003 החלה הקונסוליה האמריקאית בהקמת מבנה קונסוליה חדש ברחוב דוד פלוסר 14 בשכונת ארנונה. אחד השיקולים בבחירת המיקום היה היותו בשטח ההפקר לשעבר בין ישראל וירדן, על "הקו העירוני" שהתקיים בין 1948 ל-1967. התוכניות להקמת הקונסוליה במקום לווו בהתנגדות נמרצת של תושבי ארנונה, שהקימו מטה מאבק‏‏‏[10] ואף עתרו נגד אישור תוכניות הבנייה בטענה שנוכחות הקונסוליה במקום, כיעד מועדף לארגוני טרור אסלאמיים, תסכן את ביטחונם‏‏‏[11]. עם השלמת הבניין באוקטובר 2010 עברה אליו המחלקה הקונסולרית מהבניין בדרך שכם, ובו מתקיימת קבלת הקהל בענייני ויזות ושירותים קונסולריים אחרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הביוגרפיה של רטני באתר מחלקת המדינה
  2. ^ נתוני מחקר עצמאי, הקונסוליה עצמה אינה מפרסמת נתונים בנושא‏
  3. ^ Gaza E-Consulate - About
  4. ^ UsConGenJerusalem - YouTube
  5. ^ http://www.facebook.com/USConGenJerusalem
  6. ^ USCG Jerusalem (USCGJerusalem) on Twitter
  7. ^ רות קרק ויוסי גלס, הקונסולים של ארצות הברית בירושלים 1844-1917
  8. ^ Ruth Kark, American consuls in the Holy Land, 1832-1914, chapter 5
  9. ^ ברטה ספפורד וסטר, ירושלים שלנו - קורות המושבה האמריקאית בירושלים, הוצאת אריאל
  10. ^ הודעה לעיתונות 5.11.2003
  11. ^ גלובס 17.12.2003