הקונסיירז'רי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקונסיירז'רי, ומאחור קתדרלת נוטרדאם
היכל הצדק בשנת 1858
מראה פנורמי של הקונסיירז'רי על גדות נהר הסן
אולם נושאי הנשק
חצר הנשים בקונסיירז'רי

הקונסיירז'ריצרפתית: Conciergerie) הוא אחד‏[1] השרידים המרכזים מארמון הסיטה (Palais de la Cité), שהיה מקום מושבו של הכס המלכותי הצרפתי מהמאה העשירית ועד למאה ה-14. כיום, במקום הארמון שוכן היכל הצדק של פריז במבנה שנמשך לאורך רציף האורלוז' (Quai de l’Horloge), על האיל דה לה סיטה, שברובע הראשון של פריז.

חלק מהארמון הוסב לבית סוהר בשנת 1370, לאחר שננטש על ידי שארל החמישי ויורשיו. בית הסוהר שכן בקומת הקרקע של המבנה בצמוד לרציף האורלוז' ושני המגדלים שבו; הקומה שמעליהם נשמרה עבור הפרלמנט. בית הסוהר של הקונסיירז'רי נחשב בזמן שלטון הטרור כמקום ההמתנה להוצאה להורג. מעטים יצאו ממנו לחופשי. המלכה מארי אנטואנט נאסרה בו בשנת 1793 לפני שהוצאה להורג.

האתר ההיסטורי נשמר כיום על ידי המרכז הלאומי למונומנטים, שקיבל את הפיקדון עליו בצו מה-2 באפריל 2008.

ניתן להגיע אל הקונסיירז'רי דרך תחנות המטרו: סיטה,סן-מישל ושאטלה.

מקור השם קונסיירז'רי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה קונסיירזרי מציינת ראשית את מקום מגורי השוער (בצרפתית: concierge - קוֹנְסְיֶירְז'), ובמובן רחב יותר, את בית הסוהר שבו מוחזקים האסורים. השוער היה הממונה על הארמון המלכותי וכן על הנרות (בצרפתית: cierges) שבעזרתם הוא הואר. גם כיום, בבתי דירות רבים הקונסיירז' הוא השוער והאחראי על האחזקה.

היסטוריה: מהארמון העירוני לקונסיירז'רי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארמון העירוני היה מקום מושבם של רוזני פריז. בארמון זה התגורר המלך אודו הראשון. איג קאפה הקים בשטחו את היכל הקורייה רז'י (Curia Regis, המועצה המלכותית) ושיכן בו מגוון מהשירותים האדמיניסטרטיביים שלו. רובר השני שיפץ את המבנה בתקופת שלטונו.

סן-לואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סן-לואי (לואי התשיעי) בנה במקום את כנסיית סן שאפל בין השנים 1242 ל-1248. בחלקו הצפוני ארמונו של סן-לואי השיק לנהר הסן במבנה יחיד, שנקרא "החדר על המים", שהיה אגף של מגדל "בומבק" (Bon-bec), וקיבל את שמו משום שבו נמצא החדר שבו בוצעו ה"חקירות" (העינויים) שהפיקו וידויים מהמעונים.

פיליפ הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיליפ הרביעי, "היפה", בנה מחדש את הארמון. העבודות הסתיימו בשנת 1313 בעזרתו של אנגרר דה מריני. פיליפ הרביעי הורה לבנות גם את האולמות הגותיים הגבוהים של הקונסיירז'רי, שהם השרידים היחידים של הארמון הישן שנותרו עד ימינו. פיליפ ביקש להפקיע ולהשתלט על מובלעות שהיו בשטח המלכותי.

אולם המשמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדר המשמר נבנה בסביבות שנת 1310 ושימש כחדר ההמתנה בקומת הקרקע של החדר הגדול.

החדר הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

החדר הגדול היה החדר שבו נהג המלך לישון את שנת הצדק (lits de justice) שלו ובו נכלל גם חדר אירוח. הסעודות הוגשו על שולחן שיש שחור (ממנו נותר זכר בקונסיירז'רי). היה זה חדר גדול מידות שנתמך על ידי שורת עמודים.

אולם נושאי הנשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם נושאי הנשק (La salle des Gens d’armes) היה חדר האוכל של המשרתים החמושים.

ז'אן השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביב שנת 1350 הקים ז'אן השני בפינת ארמון הסיטה את הפוויליון המרובע של המטבחים שייעד עבור "פשוטי" ארמון המלך. ארבע הגזוזטראות המערביות של חדר השורים בודדו משאר החדר בעזרת קירות ומוטות. במטבח זה הוכנו ארוחות למסיבות מלכותיות שבהן השתתפו מאלפיים ועד לשלושת אלפים אורחים.

מגדל השעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן השני הקים מגדל בפינה הצפון-מזרחית של הארמון, שנקרא "מגדל השעון" (בצרפתית: tour de l’Horloge), שכן בו הותקן השעון הציבורי הראשון בצרפת בסביבות שנת 1371. שעון זה הוחלף בשנת 1585, בתקופת כהונתו של אנרי השלישי, בשעונו של ז'רמן פילון, שנותר מאז על כנו. ב-22 בפברואר 1358, אטיין מרסל, מנהיג הסוחרים של פריז ומלא תפקיד המקביל ל"ראש העיר", אסף כ-3000 איש ועלה אל ארמון המלך, פרץ בכוח אל לשכת המלך ורצח שני מרשלים לעיני יורש העצר, שארל מנורמנדי, לימים שארל החמישי.

שארל החמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שארל החמישי החליט לנטוש את ארמון הסיטה לטובת אוטל סן-פול.

הקונסיירז'רי בזמן המהפכה הצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האתר הבולט השני הוא סנט שאפל