הקונצרטהאוס של וינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקונצרטהאוס של וינה
האולם הגדול

הקונצרטהאוס (בית הקונצרטים) של וינהגרמנית: Wiener Konzerthaus) הוא אולם קונצרטים שנחנך בווינה בשנת 1913. הבניין נמצא ברובע השלישי, ממש בשולי הרובע הראשון בווינה. מאז הקמתו משתדל הקונצרטהאוס לשים דגש הן על מסורת והן על סגנונות מוזיקה חדשניים.

ב-1890 עלה לראשונה הרעיון להקים "משכן לפסטיבלי מוזיקה". בבסיס המחשבה על בניין חדש רב-תכליתי הייתה הכוונה למשוך קהל רחב יותר מזה של המוזיקפראיין של וינה המסורתית. נוסף לאולם קונצרטים, השרטוטים הראשונים של לודוויג באומן ל"אולימפיון" כללו גם זירת החלקה על קרח ומועדון אופניים. באזור פתוח לצד הבניין, היו 40,000 מבקרים יכולים לצפות באירועים. השרטוטים לא התקבלו. אף על פי כן, כיום יש זירת החלקה על קרח ממש ליד הבניין.

הקונצרטהאוס נבנה לבסוף בין 1911 ל-1913. האדריכלים היו פרדיננד פלנר והרמן הלמר; העבודה התבצעה בשיתוף עם לודוויג באומן.

מתקני הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח הבניין הוא כ-70X40 מ' ובמקור הכיל שלושה אולמות, שבהם אפשר לקיים קונצרטים בו-זמניים, הודות לאיטום המשוכלל. הבניין המקורי בסגנון אר נובו נהרס בחלקו במהלך שיפוצים ושינויים, אבל הבניין שוחזר מרישומים מקוריים בשנות ה-70' של המאה ה-20. בוני העוגבים, חברת ריגר האוסטרית, התקינה עוגב צינורות היסטורי בקונצרטהאוס בשנת 1913. בין 1997 ל-2000 עבר הבניין כולו שיפוץ מלא.

  • האולם הגדול, מכיל 1,840 מושבים
  • אולם מוצרט, מכיל 704 מושבים
  • אולם שוברט, מכיל 336 מושבים
  • אולם בריו נוסף במהלך השיפוצים האחרונים ויכול להכיל עד 400 איש.

תוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונצרטהאוס מהווה אכסניה לתזמורת הסימפונית של וינה, לתזמורת הקאמרית של וינה, לאקדמיה לזמרה של וינה ול-Klangforum Wien. כמה מנויים כוולים גם קונצרטים של הפילהרמונית של וינה וארגונים אחרים.

"עמותת הקונצרטהאוס הווינאי" מקיימת גם כמה פסטיבלים במשך השנה:

  • פסטיבל מוזיקה עתיקה Resonanzen בינואר
  • פסטיבל האביב Wiener Frühlingsfestival
  • "פסטיבל המוזיקה הבינלאומי" במאי ויוני
  • Wien Modern "מודרני בווינה" בסתיו

מנהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אגון זפהלנר (1946-1961)
  • פטר וייזר (1961-1977)
  • הנס לנדסמן (1978-1984)
  • אלכסנדר פריירה (1984-1991)
  • קארסטן ויט (1991-1996)
  • כריסטוף ליבן-זויטר (1996-2007)
  • ברנרד קרס (2007)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Barta, Erwin, Das Wiener Konzerthaus zwischen 1945 und 1961. Eine vereinsgeschichtliche und musikwirtschaftliche Studie. Schneider, Tutzing 2001 ISBN 3-7952-1037-2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]