הקיץ של אביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת הספר

הקיץ של אביה הוא ספר אוטוביוגרפי פרי עטה של גילה אלמגור. הספר מבוסס על סיפור ילדותה, ועלילתו מתרחשת בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20. הוא עובד להצגת יחיד בכיכובה של אלמגור ובשנת 1988 הוקרן לסרט ידוע באותו השם.

בשנת 1992 יצא ספר המשך, "עץ הדומים תפוס", המבוסס על חווית נעוריה של "אביה", הדמות המרכזית בסיפור. בשנת 1994 יצאה גם גרסת הסרט.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביה היא ילדה בת 10, יתומה מאב, החיה בפנימייה כי אימה, הניה, היא חד-הורית, ניצולת השואה, חולה בנפשה ומאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי. בטקס סיום הלימודים בפנימייה ב-1951, להפתעתה של אביה, מגיעה אימה לפנימייה ומוציאה אותה משם כי גילתה שהשיער של בתה מלא כינים. אחרי שהן חוזרות הביתה לפתח תקווה, אימה מספרת את אביה כדי לבער את נגע הכינים. הקרחת היא מושא לעג עבור הילדים במושבה.

גם הניה היא מושא ללעג ולבוז עבור ילדי המושבה המכנים אותה "פרטיזונכה" ו"משוגעת". אביה לא מאמינה שאבא שלה מת. יום אחד בא למושבה אדם בשם מקס גנץ. אביה, המוצאת דמיון בינו לבין אבא שלה המנוח המופיע בתמונה, מדמיינת לעצמה שהוא אבא שלה.

אביה רוצה להשתתף בשיעורי הבלט של מאיה אברמסון, אך מאחר שאין לה בגדים יפים, מאיה לא נותנת לה להיכנס לשיעור. אביה מקללת את מאיה ואת אימה רות אברמסון ולאחר שרות שופכת עליה דלי מים, זורקת אביה אבן, פוגעת בפניה של מאיה וגורמת לה לעיוורון זמני. אביה מבקרת אצל מאיה בבית החולים ומבקשת ממנה סליחה, וזו סולחת לה. אביה מגלה לה שגנץ הוא אבא שלה.

במסיבה שעורכת רות אברמסון לכבוד החלמתה של מאיה, בוגדת מאיה באמון שאביה נתנה בה ומספרת לאימה שגנץ הוא אבא של אביה. רות מספרת זאת ללנה, אשתו של מקס גנץ. מקס, המגלה מלנה את השקר לפיו הוא הבעל של הניה ואבא של אביה, כועס על אביה וקורא לה "ילדה רעה". בסוף הספר, חוטפת הניה התמוטטות עצבים ונלקחת בחזרה למוסד הרפואי. מאיה דופקת על דלת ביתה של אביה, הכועסת עליה על כי גילתה את הסוד. היא מבקשת ממנה שתפתח לה, אך לשווא. אביה מבינה שהיא יתומה מלידה. היא אומרת לדודתה אליס שאבא שלה מת ושהיא לא רוצה לדבר אודותיו יותר. אביה חוזרת בסוף לפנימייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]