הקיץ של אביה (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקיץ של אביה
120xp
עטיפת ה-DVD של הסרט
בימוי: אלי כהן
הפקה: גילה אלמגור
איתן אבן
תסריט: גילה אלמגור
חיים בוזגלו
אלי כהן
שחקנים ראשיים: גילה אלמגור
קאיפו כהן
אביטל דיקר
מוזיקה: שם טוב לוי
חברת הפצה: יונייטד קינג
הקרנת בכורה: 15 ביולי 1988
משך הקרנה: 95 דקות
שפת הסרט: עברית
פולנית
פרסים: פרס בפסטיבל ברלין
הסרט הבא בסדרה: עץ הדומים תפוס (1994)
דף הסרט ב-IMDb
אריק שרון מבקר באתר הסרט "הקיץ של אביה, כשלצידו גילה אלמגור וקאיפו כהן (צילם יוני המנחם)

הקיץ של אביה הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1988 בבימויו של אלי כהן. הסרט מבוסס על ספר בכותר זהה, מאת גילה אלמגור. הספר מבוסס על סיפור ילדותה של אלמגור, שגם כתבה את התסריט לסרט, הפיקה אותו ושיחקה בו בתפקיד ראשי.

"הקיץ של אביה" מכר כ-200,000 כרטיסים בבתי-הקולנוע בישראל.‏[1] בשנת 1994 יצא סרט המבוסס על ספר ההמשך, עץ הדומים תפוס.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביה הוא שמה של ילדה בת 10, יתומה מאב, החיה בפנימייה. היא ואמא שלה הן משפחה חד-הורית. שם האם הניה והיא ניצולת השואה, חולה בנפשה, המאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי. בטקס סיום הלימודים בפנימייה ב-1951, להפתעתה של אביה, מגיעה אימה לפנימייה ומוציאה אותה משם כי גילתה שהשיער של בתה מלא כינים. אחרי שהן חוזרות הביתה לפתח תקווה, אימה מספרת את אביה כדי לבער את נגע הכינים. הקרחת היא מושא לעג של הילדים במושבה.

גם הניה היא מושא ללעג ולבוז עבור ילדי המושבה המכנים אותה "פרטיזונכה" ו"משוגעת". אביה לא מאמינה שאבא שלה מת. יום אחד בא למושבה אדם בשם מקס גנץ. אביה, המוצאת דמיון בינו לבין אבא שלה המנוח המופיע בתמונה, ומדמיינת לעצמה שהוא אבא שלה.

אביה רוצה להשתתף בשיעורי הבלט של מאיה אברמסון, אך מאחר שאין לה בגדים יפים, מאיה לא נותנת לה להיכנס לשיעור. אביה מקללת את מאיה ואת אימה רות אברמסון ולאחר שרות שופכת עליה דלי מים, זורקת אביה אבן, פוגעת בפניה של מאיה וגורמת לה לעיוורון זמני. אביה מבקרת את מאיה בבית החולים, מביאה לה פרחים ומבקשת ממנה סליחה, וזו סולחת לה. אביה מגלה לה שגנץ הוא אבא שלה. שתיהן מבטיחות זו לזו, לא לחשוף סודותיהן בפני אחרים.

במסיבה שעורכת רות אברמסון לכבוד החלמתה של מאיה, בוגדת מאיה באמון שנתנה בה אביה ומספרת לאימה שגנץ הוא אבא של אביה. רות מספרת זאת ללנה, אשתו של מקס גנץ. מקס, שמגלה מלנה את השקר לפיו הוא הבעל של הניה ואבא של אביה, כועס על אביה וקורא לה "ילדה רעה". בסוף הסרט, לאחר ריקוד ואלס, חוטפת הניה התמוטטות עצבים ונלקחת בחזרה למוסד הרפואי. מאיה דופקת על דלת ביתה של אביה, שכועסת עליה על כי גילתה את הסוד. היא מבקשת ממנה שתפתח לה, אך לשווא. אביה מבינה שהיא יתומה מלידה. היא אומרת לדודתה אליס שאבא שלה מת ושהיא לא רוצה לדבר עליו יותר. אביה חוזרת בסוף לפנימייה.

בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הסרט "הקיץ של אביה" הפך למטבע לשון בחברה הישראלית, ככינוי למסיבת יום הולדת שאיש מן המוזמנים לא מגיע אליה,כשם הסצנה המפורסמת בה איש אינו מגיע ליום ההולדת של אביה.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן/ית

דמות ותיאורה

גילה אלמגור

הניה אלכסנדרוביץ' - הניה היא אישה חולת נפש, עקב מות בעלה בתקופת מלחמת העולם השנייה. אם לאביה. מתאשפזת בסוף הסרט במוסד לחולי נפש

קאיפו כהן

אביה אלכסנדרוביץ' - ילדה טובה ומסכנה, עקב מחלתה של אמה היא נאלצת לעזוב את המוסד בו חייה , ולהיות אומללה בצריף קטן, יחד עם אמה. ילדי השכונה מתעללים בה עקב אמה וגזירת שיערה. אבה מנסה להיות חברה של כולם, אך ללא הצלחה. מטפלת באמה.

אלי כהן

מקס גנץ - השכן החדש בשכונה, אביה בטוחה שהוא קשור איכשהו לאמה, ואף מספרת למאיה שהוא אביה, השמועה מגיעה לאשתו, והוא ומשפחתו מחליטים להגר לאוסטרליה. מחבב את הניה ומביע אלייה חיזורים, חיבה ואהבה

מרינה רוסטי

לנה גנץ - אשה עצבנית, אמה של מאשה. לאחר שאביה מספרת שבעלה ואמה הם בני זוג, היא מחליטה להגר יחד עם משפחתה לאוסטרליה

אביטל דיקר

מאיה אברמסון - אישה גסה, אך מעמידה פנים כליידי, היא מבטיחה לאביה לא לספר את הסוד שסיפרה לה, אך מאיה מגלה אותו ומתחילה מהומה, אביה גרמה לה להיות בבית חולים

דינה אברך רות אברמסון - רעה ואנוכית, שפכה דלי מים מלוכלכים על אביה. מחליטה שמאיה תייסד את סטודיו המחול הראשוני במושבה הקטנה
יעקב איילי אלתר - פליט, מכיר את הניה הדרך כלשהי
רמי ברוך חיים אלטמן - המוכר במכולת הקטנה של המושבה
יוסי קאנץ שכן
אריאלה רובינוביץ פועה - האחראית במוסד שאביה למדה בו
רותי ויסנביק מאשה גנץ - ילדתם של השכנים החדשים, אביה מנסה להיות לחברה שלה ללא הצלחה - היא כמו כל שאר הבנות, צוחקת עלייה
סנדרה שדה דודה אליס אלכסנדרוביץ' - דודתה של אביה, הגיעה אלייה ביום שאשפזו את אמה של אביה
סולי גנור ד"ר אנגל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Frank Bren, Amy Kronish. World cinema: Israël. Flicks Books, 1996. עמ' 241.