הקלות הבלתי-נסבלת של הקיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקלות הבלתי-נסבלת של הקיום
Nesnesitelná lehkost bytí
מידע כללי
מאת מילן קונדרה
שפת המקור צ'כית
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1984
הוצאה בעברית
הוצאה זמורה ביתן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הקלות הבלתי-נסבלת של הקיוםצ'כית: Nesnesitelná lehkost bytí; בצרפתית: L'insoutenable légèreté de l'être) הוא רומן מאת מילן קונדרה שיצא בשנת 1984. העלילה מתרחשת החל מ־1968 בפראג, וממשיכה בז'נבה ובציריך שבשווייץ, ובמקומות נוספים בצ'כיה ובעולם. הרומן מתאר את קשיי החיים של העם הצ'כי ושל אינטלקטואלים בצ'כיה תחת השלטון הסובייטי, לפני ואחרי האביב של פראג והפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה, תוך השוואת חיים אלה לחייו יוצאי הדופן של גיבור הסיפור, טומאש, לקלות החיים ולאדישות של השווייצרים, ולחיי השמאל תומך הקומוניזם בצרפת. הספר דן גם בנושאים פילוסופיים, כגון עקרון החזרה הנצחית של ניטשה, "שאלת היש" של פרמנידס ומושג הקיטש.

הדמויות העיקריות בספר הן: טומאש, מנתח בעל שם ומרבה נשים שאיבד קשר עם בנו ועם הוריו בעקבות גירושו מהמפלגה הקומוניסטית. מאמר שהוא כותב שמשווה בין תומכי הקומוניזם, שחלקם הביאו אסון על עמם מתוך תום לב, לאדיפוס המלך, וכתוצאה מכך מאבד את משרתו והופך להיות מנקה חלונות. דמויות חשובות נוספות (הרביעייה של קונדרה) הן תרזה, אשתו של טומאש, צעירה כפרית, חובבת ספרות בעלת היסטוריה משפחתית קשה. סבינה, המאהבת של טומאש, ציירת הסולדת מקיטש. המאהב השני של סבינה, פרנץ, פרופסור מז'נבה.

הספר לא ראה אור בצ'כוסלובקיה, בשל האיסור על פרסום ספריו של קונדרה במדינה (המחבר כבר חי אז מספר שנים בצרפת, ואף נשללה אזרחותו הצ'כוסלובקית). הוא ראה אור לראשונה בתרגום לצרפתית - תרגום שהפך למהדורה הדפניטיבית של הטקסט, ושעל פיו תורגם לשפות נוספות. כשנה מאוחר יותר, בשנת 1985, נדפס בשפת המקור בהוצאת 68 Publishers (אנ') בטורונטו - בית הוצאה שייסד הסופר הצ'כוסלובקי הגולה יוזף שְׁקְבוֹרֶצקי (אנ') כדי לפרסם בו ספרות צ'כית של סופרים גולים בשפת המקור (זוהי המהדורה שעל פיה תורגם הרומן לעברית; ראו להלן). אחרי מהפכת הקטיפה החל בית ההוצאה הצ'כי "אטלנטיס" להוציא לאור את כתבי קונדרה, ובמסגרת זו ראה אור לראשונה בצ'כיה גם הרומן "הקלות הבלתי-נסבלת של הקיום", בשנת 2006.

הספר תורגם לעברית על ידי רות בונדי, ויצא לאור בהוצאת זמורה ביתן בשנת 1985. בשנת 1988 עובד הרומן לסרט באותו השם. קונדרה עצמו טען כי הקשר בין רוח הסרט לרוח הרומן רופף, ובעקבות זאת הוא לא איפשר אדפטציות קולנועיות נוספות ליצירותיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]