הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב הקרויות גם התכניות לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב נותנות סיוע משפטי ופועלות לשינוי חברתי באמצעים משפטיים בתחומים שונים.

מנהלת הקליניקות היא פרופ' נטע זיו. סגניתה היא עו"ד גליה פיט.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה ופעילות

בשנת 1989 יסד קנת מן, שהיה פרופסור באוניברסיטת תל אביב, קליניקה פלילית שהעניקה סיוע משפטי בפלילים, ופועלת ברצף עד היום. ב-1993 הקימה נויה רימלט קליניקה לזכויות אדם, שאף היא פעילה עדיין. היום פועלות שמונה קליניקות (זכויות בהליך הפלילי, זכויות אדם, זכויות עובדים, צדק סביבתי, זכויות פליטים,יזמות עסקית וצדק כלכלי, זכויות ניצולי השואה וקליניקה לדיור, קהילה ומשפט).

הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב הן היחידות מבין הקליניקות בארץ המעסיקות את עורכי דין שלהן במשרה מלאה, ולהן המחלקה המשפטית הגדולה ביותר מבין כל הארגונים לשינוי חברתי (בקליניקות במוסדות הלימוד האחרים בעיקר מצמידים סטודנטים לעורכי דין של ארגונים אחרים כמו הסנגוריה הציבורית). מדי שנה משתתפים בקליניקות יותר ממאה סטודנטים. בכל קליניקה ישנו מנחה אקדמי, המעביר את השיעורים, ולצדו עורך דין המטפל בתיקים.

הקליניקות פועלות בחלק מן המקרים בשיתוף פעולה עם ארגונים שונים, ומגישות תביעות ועתירות בשמם. בחלק מהמקרים מדובר בסיוע לארגונים שאין להם מחלקה משפטית כמו למשל "רופאים לזכויות אדם", אך לא פעם מוגשים הליכים משפטיים גם בשם ארגונים שיש להם מחלקה משפטית כמו האגודה לזכויות האזרח וקו לעובד.

[עריכה] הקליניקות השונות

פועלות שבע קליניקות שונות:

  • הקליניקה לזכויות אדם: מתמחה בייצוג משפטי של אוכלוסיות חלשות בבתי משפט. מתמקדת בזכויות המיעוט הערבי, בקידום הזכות לבריאות והזכות לחינוך ובאפליה על בסיס מין, נטיה מינית או מוגבלות פיזית. היא פועלת בשיתוף פעולה עם ארגוני זכויות אדם שונים. בצוות הקליניקה: ד"ר אמיר פז-פוקס, עו"ד הישאם שבאיטה, עו"ד עדי ניר בנימיני ויעל כפרי.
  • הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי: הקליניקה מעניקה ייצוג לנאשמים בפלילים. הקליניקה גם בוחנת ישומן של רפורמות בתחום. בצוות הקליניקה ד"ר אלקנה לייסט ועו"ד איתי הרמלין (הקליניקה יוסדה על ידי פרופ' קנת מן ובמשך השנים עבדו בשירותה עורכי הדין דן שיינמן, ירון דוד, ענבל רובינשטיין, דנה מרשק מרום, מוקי לנדמן, איתי רגב, בני שטיינברג, ד"ר חגית לרנאו וד"ר שחר אלדר).
  • הקליניקה לזכויות עובדים: הקליניקה עוסקת בהגנה על זכויות עובדים, תוך דגש על זכות העובדים להתארגנות. את התוכנית מנחים: ד"ר מיכל שקד, ד"ר הילה שמיר, עו"ד איתי סבירסקי, עו"ד עידית צימרמן ועו"ד טל צ'קול.
  • הקליניקה לצדק סביבתי: הקליניקה עוסקת בדיני איכות הסביבה ובקידום זכויות סביבתיות. ניצול משאבים כגון מים, קרקע ואוויר ומניעת זיהום בחברה המתועשת. הקליניקה דואגת למתן הגנה לזכויות הסביבתיות של אוכלוסיות מעוטות יכולת וקבוצות בלתי מיוצגות. מנחי הקליניקה הם: ד"ר דוד שור, עו"ד כפיר אמון, עו"ד נירית לוטן ועו"ד הדר יוהס-פלד.
  • הקליניקה לזכויות פליטים: הקליניקה עוסקת בקידום זכויות אדם של פליטים ומבקשי מקלט בישראל. התוכנית מעניקה סיוע משפטי למבקשי מקלט, ומסייעת בפיתוחו של דין פליטים בישראל. הקליניקה מסייעת לפונים אליה במקרים של הגירה כפויה, לרבות בבקשת מקלט ועוסקת בתחומים כמו מעצר, זכויות חברתיות וכלכליות ואיחוד משפחות. צוות הקליניקה הוא: ד"ר יובל לבנת ועו"ד ענת בן דור.
  • יזמות עסקית וצדק כלכלי: התוכנית מתמקדת בפיתוח יזמות עסקית זעירה וניהול עסק. היא מתמקדת בהעצמה כלכלית של יחידים, נשים, קבוצות וקהילות המתמודדים עם חיים בעוני. במסגרת זו מוענק סיוע משפטי קונקרטי בכל הקשור לפיתוחו של תהליך היזמות והפעלתו בתחומים שונים כגון ביטוח לאומי ומע"מ, התאגדות, רישוי עסקים, חוזים, נזיקין. באמצעות התוכנית אף מנסים להביא למדיניות ממשלתית התומכת ביזמות עסקית זעירה כאמצעי להתמודדות עם העוני. התוכנית גם יוזמת פניה לרשויות ותיקון חקיקה לשיפור היזמות הזעירה, כאמצעי להתמודדות עם העוני. מנחי התוכנית הם: ד"ר שירי רגב-מסלם, עו"ד גליה פיט, היועצת העסקית ענת קליגר ועו"ד הילה שמע-חיינר.
  • קליניקה לדיור, קהילה ומשפט: קליניקה בינתחומית המשלבת בין פתרונות משפטיים, כלכליים ותכנונים בתחום הדיור לקהילות של מעוטי יכולת בעיר תל אביב- יפו. מנחות הקליניקה הן פרופ' נטע זיו, עו"ד אורה בלום, והמארגנת הקהילתית עו"ד ענת רודניצקי.
  • קליניקה לזכויות ניצולי השואה. מנחי התכנית הם פרופ' ז'וזה ברונר ועו"ד יוסף חיות.

[עריכה] תחומי משפט חלוציים שפותחו

  • הקליניקות היוו חממה להקמת הסנגוריה הציבורית, שאותה הקים קנת מן (ועמד בראשה החל משנת 1996 ועד לשנת 2002). ענבל רובינשטיין, שהייתה בעבר עורכת הדין של הקליניקה הפלילית, עומדת מאז שנת 2003 בראש הסנגוריה הציבורית.
  • זכויות פליטים - קליניקה שהוקמה בשנת 2003 היא התוכנית הראשונה בישראל העוסקת בקידום זכויות אדם של פליטים ומבקשי מקלט. עד לפעילותה המושג פליט נקשר בישראל רק עם הפליטים הפלסטינים מ-1948. היום עוסקים בתחום זה גם ארגונים נוספים ובהם "מוקד סיוע לעובדים זרים" ו"רופאים לזכויות אדם".
  • הקליניקה למשפט ורווחה עוסקת בהקמת ועדי עובדים במקומות עבודה בעיקר בישתוף פעולה עם ארגון כוח לעובדים. בין היתר הייתה מעורבת בהתארגנות הקלדניות בדואר ישראל, העיתונאים והמשכתבים בעיתון "הארץ", עובדי האבטחה של בית החולים קפלן, עובדי האבטחה בפקולטה לחקלאות ברחובות, המאבטחים של מיקוד אבטחה באוניברסיטה העברית, עובדים במרכז הלוגיסטי של חברת קסטרו, מלצרים בסניף "עלית - קופי טו גו" ליד אוניברסיטת תל אביב, עובדים במרכז של חברת צילום באזור הצק פוסט בחיפה, עובדים בכפר נוער בדרום וועד בחנויות רשת טבע-נאות.
  • קליניקה שהקימה לשכה שפעלה במשך שנה בתוך בית חולים לחולי נפש.
  • העבודה הקהילתית בעיר יפו - מאז שנת 2000 ועד שנת 2006 הייתה קליניקה ייעודית שעסקה בעריכת דין קהילתית ביפו. היום פועלת ביפו הקליניקה לתכנון, יזמות ומשפט בקהילה.
  • הקליניקה ליזמות עסקית וצדק כלכלי - עוסקת בייעוץ לאוכלוסיות חלשות ב"משפט מסחרי" השמור בדרך כלל רק לאוכלוסיות חזקות. עו"ד גליה פיט חיברה את "המדריך המשפטי להקמתו של עסק זעיר וניהולו".

הקליניקות מפרסמות מאז שנת 2001 עיתון בשם: "קליניכאן", ובו עדכון על פעילויותיהן (כיום במתכונת ניוזלטר).

[עריכה] הישגי הקליניקות בייצוג משפטי

  • בספטמבר 2006 הורה בית המשפט העליון על ביטול הסדר הכבילה של עובדים זרים בישראל (בג"ץ קו לעובד נגד ממשלת ישראל) ‏‏[1].
  • בית משפט השלום קבע כי לציבור זכות לעבור בשכונת גבעת אנדרומדה שביפו שפעלה כקהילה מגודרת.
  • בג"ץ הורה שלכל אסיר זכות למיטה. פברואר 2007.
  • המדינה העניקה רישיונות עבודה לפליטים השוהים בישראל.
  • בית המשפט הכיר בזכותם של בני זוג מאותו מין לרשת האחד את השני לפי חוק הירושה, זאת גם בהיעדר צוואה.
  • המדינה הכירה בזכותם של חולי נפש לייצוג משפטי במקרה של אשפוז פסיכיאטרי כפוי. לפי תקנות הטיפול בחולי נפש, תשס"ו 2006.
  • הוכרה זכותם של עובדים זרים לשמור על רצף של ביטוח בריאות למשך כל תקופת עבודתם בישראל.
  • בתי הספר היסודיים בישובים הבדואים הלא מוכרים חוברו לרשת החשמל.
  • נפתחה מחדש הספרייה הציבורית היחידה בעיר שדרות, לאחר שהייתה סגורה במשך תקופה ארוכה.
  • הוכרה זכותם של פעוטות עם מוגבלות קשה להסעה למעון יום שיקומי.
  • בית הדין לעבודה קבע תביעה תקדימית בעניין פיטורי שתי מלצריות מבית קפה פרטי מפני היותן ערביות. פסק הדין חייב בהודאה, התנצלות ותשלום פיצויים ב-27 במרץ 2001.
  • בפסק דין שניתן בבית הדין לעבודה נקבעו פיצויים עונשיים בסכום גבוה לעובדת שהופלתה על בסיס מגדרי.
  • המדינה חויבה להציג תכניות בלוח זמנים קצר לפתרון בעיית השפכים בנחל חברון שבנגב, שסיכנה את בריאותם וסביבתם של תושבי כפרים בדואים המתגוררים באזור.
  • בהחלטה תקדימית מיום 16 בינואר 2003, קבע בג"ץ כי הוא מוסמך לתת צו כנגד המדינה מטעמי צדק, אפילו כאשר לטענת המדינה היא מנועה חוקית מלפעול כמבוקש בעתירה.[1]

[עריכה] ראו גם

[עריכה] ביבליוגרפיה

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ הוראת בית המשפט העליון
מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הקליניקות_המשפטיות_באוניברסיטת_תל_אביב&oldid=12459251
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
הדפסה/יצוא