הקסטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgהמונח "קסטל" מפנה לכאן. לערך העוסק במגדל אנושי מסורתי של קטלוניה, ראו: "קסטל (מגדל אנושי)".
מצודת הקסטל
הקסטל ב-1955

הקַסְטֶל היא גבעה על קצה הר מעוז, מעל כביש 1 (כביש תל אביבירושלים), בשטחה של מבשרת ציון.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

מקור השם "קסטל" במילה הרומית "קסטלום" (Castellum) אשר משמעותה מצודה (המדובר בצורת הקטנה של המילה Castra, שפירושה מחנה צבאי), המתייחסת למצודה שהרומאים בנו במקום לשמירה על הדרך לירושלים. במקום שרידי מבצר צלבני שנקרא באותה תקופה "קאסטלום בלוואר" ( בצרפתית "Castellum Belvoir" - מבצר יפה נוף). השם הרומי השתמר גם בשמו של הכפר הערבי אל-קסטל ומשלט ה"קסטל" שנכבשו במלחמת העצמאות.

[עריכה] מלחמת העצמאות

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – קרב הקסטל

בחודשים ינואר ופברואר של 1948, בתחילת מלחמת העצמאות, פעל אהרון חיים כהן, מייסד המחלקה לפועל הערבי של ההסתדרות, להסדרת הסכמי שלום עם הכפרים שבעיבורה של ירושלים ובהם אל-קסטל. בחודשים לאחר מכן לוחמיו הבלתי סדירים של עבד אל-קאדר אל-חוסייני לא הורשו להישאר בכפר ונאלצו לשוב לבסיסם בבית סוריק[1].

בהמשך המלחמה שימש המשלט "קו חסימה" בדרך לירושלים, והיווה נקודת שליטה על הדרך מן השפלה לעיר הבירה. קרבות קשים וסיפורי גבורה כרוכים במאבק השליטה שהתקיים במקום. בשנת 1948 הייתה על ראש גבעה זו עמדה ערבית, שחלשה על הדרך לירושלים ואיימה לנתק את העיר משאר היישוב בארץ. בחודש מרץ התקבלה החלטה לכבוש את הקסטל בכל מחיר, ולאחר קרבות קשים, שהובלו על ידי מרדכי גזית, רצופי אבידות לכוחות ההגנה והפלמ"ח, ולאחר שבאחד הקרבות נהרג מפקד מחוז ירושלים של הכוחות הערביים, עבד אל-קאדר אל-חוסייני, ניתנה פקודת נסיגה. ב-9 באפריל יצאה שוב פלוגת פלמ"ח לכבוש את הקסטל ויהי מה, אך להפתעתה מצאה אותו ריק[דרוש מקור], משום שהלוחמים עזבו אותו כדי לקחת חלק בהלוויית מפקדם ולוחמי הפלמ"ח השתלטו על הקסטל.

חללי הקרב על הקסטל הובאו לקבורה בקברי אחים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.

לאחר המלחמה הוקמה באזור מעברה לעולים מכורדיסטאן שנקראה "מעוז ציון א' ".

[עריכה] האתר

האתר הוא גן לאומי ובשטחו יש יד זיכרון לחללי הקרב על הקסטל (כולל אנדרטה שעוצבה בשנת 1980 על ידי יצחק ימין), תבליט של האזור ויד זיכרון למשוריינים שניסו לפרוץ את הדרך לירושלים. הקסטל הוכרז כאתר לשימור של המועצה לשימור אתרים.‏‏[2]

[עריכה] לקריאה נוספת

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1949-1947‬ תל אביב : עם עובד, תשנ"א 1991. עמוד 62
  2. ^ הקסטל באתר המועצה לשימור אתרים


Flag of Israel.svg גנים לאומיים בישראל
אכזיבאנדרטת חטיבת הנגבאפולוניהארבלאשכולאשקלוןבית גובריןבית הכנסת בכפר נחוםבית עיטאבבית שאןבית שעריםברעםגן השלושההקסטלהר הכרמלהר תבורהרודיוןהרי יהודהחוף השרוןחוף פלמחיםחורבת מניםחורשת טלחמת טבריהחצורירקוןכוכב הירדןכורזיםכורסיכפר נחוםמבצר קאקוןמבצר יחיעםמבצר נמרודמגדל אפקמונפורמאוזוליאום מזורממשיתמעיין חרודמערות סמךמצדהנבי סמואלנחל אלכסנדרנחל מהר"לנחל צלמוןנחל רוביןניצנהסובב חומות ירושליםסוסיתאסידנא עליעבדתעין חמדעין עבדתעמק צוריםעתיקות בית אלפאעתיקות עין גדיפארק השרוןעתיקות קיסריהצור נתןציפוריקומראןקרני חיטיןראש הנקרהשבטהשדה עמודיםשומרוןשקמונהתל באר שבעתל גזרתל חיתל לכישתל מגידותל ערדתל צפיתתל קדש Tevaandganin.png
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא