הקסטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצודת הקסטל
הקסטל ב-1955
בול שהוצא לכבוד יום העצמאות השלישי של מדינת ישראל בשנת 1951 ומתאר את אתר הקרב בקסטל

הקַסְטֶל הוא גבעה וגן לאומי בקצהו של הר מעוז, מעל כביש 1 (כביש תל אביבירושלים), בשטחה של מבשרת ציון. עד 1948 שכן על הגבעה יישוב ערבי בשם אל-קסטל, והמקום היה נקודת אסטרטגית במהלך המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות בשל השליטה המוחלטת של הנקודה על הכביש מהשפלה לירושלים, בו נעו השיירות לירושלים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעת הקסטל מתנשאת לגובה 779 מ', והיא יושבת בחלקו הדרומי של רכס קטן, המשתרע מבית סוריק ועד הר חרת וצובה. הרכס תחום במספר נחלים מכיוונים שונים (נחל כסלון, נחל לוז ונחל שורק). גבעת הקסטל הינה הנקודה הגבוהה ביותר בסביבתה הקרובה, וממנה מסתעפות מספר שלוחות קצרות בכיוונים שונים. לגבעה חשיבות אסטרטגית בשל מעברו של כביש 1 (שנסלל על גבי תוואי דרך עתיק הקיים עוד מהתקופה הרומאית) בסמוך לגבעה, לאחר טיפוס תלול מאפיק נחל כסלון מהצד המערבי, ומאפיק נחל שורק בצד המזרחי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם "קסטל" במילה הרומית "קסטלום" (Castellum) אשר משמעותה מצודה (המדובר בצורת הקטנה של המילה Castra, שפירושה מחנה צבאי), המתייחסת למצודה שהרומאים בנו במקום לשמירה על הדרך לירושלים. בימי הביניים נבנה על הפסגה מבצר צלבני שנקרא באותה תקופה "קאסטלום בלוואר" ( בצרפתית "Castellum Belveer" - מבצר יפה נוף), ממנו לא נותר שריד‏[1]. השם הרומי השתמר גם בשמו של הכפר הערבי אל-קסטל.

מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרב הקסטל

בחודשים ינואר ופברואר של 1948, בתחילת מלחמת העצמאות, פעל אהרון חיים כהן, מייסד המחלקה לפועל הערבי של ההסתדרות, להסדרת הסכמי שלום עם הכפרים שבעיבורה של ירושלים ובהם אל-קסטל. בחודשים לאחר מכן לוחמיו הבלתי סדירים של עבד אל-קאדר אל-חוסייני לא הורשו להישאר בכפר ונאלצו לשוב לבסיסם בבית סוריק[2].

בהמשך המלחמה שימש המשלט "קו חסימה" בדרך לירושלים, והיווה נקודת שליטה על הדרך מן השפלה לעיר הבירה. קרבות קשים וסיפורי גבורה כרוכים במאבק השליטה שהתקיים במקום. בשנת 1948 הייתה על ראש גבעה זו עמדה ערבית, שחלשה על הדרך לירושלים ואיימה לנתק את העיר משאר היישוב בארץ. בחודש מרץ התקבלה החלטה לכבוש את הקסטל בכל מחיר, ולאחר קרבות קשים, שהובלו על ידי מרדכי גזית, רצופי אבידות לכוחות ההגנה והפלמ"ח, ולאחר שבאחד הקרבות נהרג מפקד מחוז ירושלים של הכוחות הערביים, עבד אל-קאדר אל-חוסייני, ניתנה פקודת נסיגה. ב-9 באפריל יצאה שוב פלוגת פלמ"ח לכבוש את הקסטל ויהי מה, אך להפתעתה מצאה אותו ריק‏[3], משום שהלוחמים עזבו אותו כדי לקחת חלק בהלוויית מפקדם ולוחמי הפלמ"ח השתלטו על הקסטל.

חללי הקרב על הקסטל הובאו לקבורה בקברי אחים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.

לאחר המלחמה הוקמה באזור מעברה לעולים מכורדיסטן שנקראה "מעוז ציון א' ".

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר הוא גן לאומי ובשטחו יש יד זיכרון לחללי הקרב על הקסטל (כולל אנדרטה שעוצבה בשנת 1980 על ידי יצחק ימין), תבליט של האזור ויד זיכרון למשוריינים שניסו לפרוץ את הדרך לירושלים. הקסטל הוכרז כאתר לשימור של המועצה לשימור אתרים.‏‏‏[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Excavations and Surveys in Israel, Volumes 5-8
  2. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1949-1947‬ תל אביב : עם עובד, תשנ"א 1991. עמוד 62
  3. ^ נתנאל לורך קורות מלחמת הקוממיות הוצאת מערכות
  4. ^ הקסטל באתר המועצה לשימור אתרים


קואורדינטות: 31°47′43.73″N 35°8′39.04″E / 31.7954806°N 35.1441778°E / 31.7954806; 35.1441778