הקסטרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רחוב קסטרו
דגל הגאווה בצומת רחובות קסטרו ומארקט

הקסטרואנגלית: The Castro) הוא רובע בעיר סן פרנסיסקו שבקליפורניה, ארצות הברית. הקסטרו ידוע כרובע ההומוסקסואלים הראשון והגדול ביותר בעולם. הקסטרו הוא סמל ומרכז פעילות של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-30 התגוררו בשכונה בעיקר אירים ממעמד הפועלים. בזמן מלחמת העולם השנייה הגיעו לשכונה הומוסקסואלים רבים ששוחררו מצבא ארצות הברית בשל נטייתם המינית [1]. השכונה הפכה למרכז הומוסקסואלי של ממש בעקבות אירועי ילדי הפרחים בשנת 1967.

בתחילת שנות השבעים עבר לסן פרנסיסקו הארווי מילק, ופתח יחד עם שותפו לחיים חנות צילום ברחוב קסטרו, הרחוב הראשי ברובע. באותן שנים היה הרובע בתהליך המעבר משכונת פועלים ללב חיי הקהילה הגאה בעיר ומשך הומוסקסואלים רבים מכל רחבי ארצות הברית. מילק החל לפעול לקדם אינטרסים של הומוסקסואלים בקליפורניה בכלל ובסן פרנסיסקו בפרט, וכונה "ראש העיר של הקסטרו".

ב-1979 התרחשו ברובע מהומות אלימות הידועות כמהומות ליל וייט. המהומות פרצו לאחר גזר דין מקל שנגזר על דן וייט, לשעבר חבר מועצת העירייה, אחרי שהורשע בהריגה כפולה של ראש העירייה ושל מילק, שהיה חבר מועצת העירייה. עם היוודע גזר דינו המקל של וייט, התקבצו בקסטרו אנשים רבים והחלו לצעוד לעבר בית העירייה, שם עקרו כמה מהם את דלתות הבניין, פרצו לתוכו והציתו אותו. שוטרים סילקו את המתפרעים, והמפגינים נסוגו לרחוב מארקט.

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד האתרים הבולטים בשכונה הוא קולנוע קסטרו, בית קולנוע שנבנה ב-1922. הקולנוע, אחד הראשונים בעיר, נמצא ברחוב קסטרו והוא נבנה בסגנון בארוק ספרדי-קולוניאלי.

מפגש הרחובות קסטרו ורחוב 18 הוא צומת מרכזי שבו מתקיימים אירועים בולטים והפגנות. ברחוב 17 עומדת אנדרטה לזכר קורבנות הומוסקסואלים במלחמת העולם השנייה, בשם פארק המשולש הוורוד.

בקסטרו מפוזרים מועדונים וברים רבים, בהם "טווין פיקס" - הגיי-בר הראשון בארצות הברית שבו היו חלונות ראווה שקופים כך שיושביו נראו לעוברי האורח.

ברחבי השכונה תלויים דגלי גאווה רבים על עמודי תאורה ומחוץ לחנויות ובתים. בצומת הרחובות קסטרו ומארקט מוצב מוט שעליו דגל ענק, בכיכר על שם הארווי מילק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הקסטרו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Berube, Allan (1990). Coming Out Under Fire The History of Gay Men and Women in World War Two. Free Press. ISBN 0-7432-1071-9
    Higgs, David, Queer sites: gay urban histories since 1600 page 173