הקפה סינכרונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הקפה סינכרונית היא תכונה אסטרונומית של לוויינים, בה זמן ההקפה של הלוויין זהה לזמן הסיבוב העצמי של הכוכב אותו הוא מקיף.[1]

הקפה סינכרונית אפשרית רק בגובה מסלול אחד ויחיד של הלוויין, זאת מאחר שתקופת ההקפה נקבעת על פי הגובה.

עבור חלק מכוכבי הלכת במערכת השמש הקפה סינכרונית אינה אפשרית, שכן מסלול ההקפה נמצא בתוך כוכב הלכת עצמו. כך למשל המצב עבור צדק ושבתאי.

בכל מערכת השמש ידוע על גרם שמיים טבעי יחיד הנמצא בהקפה סינכרונית כארון, הירח של פלוטו[דרושה הבהרה].

סביב כדור הארץ מצויים לוויינים מלאכותיים רבים בהקפה סינכרונית מעל קו המשווה, כך שהם נמצאים תמיד מעל אותה נקודה על קו המשווה. לכך ניתן שם בנפרד - מסלול גאוסטציונרי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.