הקרב בסלוקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקרב בסלוקי
מערכה: מבצע שינוי כיוון 11
מלחמה: מלחמת לבנון השנייה
תאריכי הסכסוך 11 באוגוסט 200613 באוגוסט 2006 (3 ימים)
קרב לפני מבצע חד וחלק
מקום נחל סלוקי, דרום לבנון
תוצאה ניצחון צבאי ישראלי
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

חזבאללהחזבאללה חזבאללה

מפקדים

אל"ם מיקי אדלשטיין (נח"ל)
אל"ם בועז עמידרור (חטיבה 226)
סא"ל אושרי לוגסי (גדוד 605)
סא"ל אבי כהן (ברימו)
סא"ל שי אלבז (גדוד 934)
סא"ל אפי דפרין (גדוד 9)

כוחות

כוחות חמושים ומשוריינים של החזבאללה, המצוידים בעשרות טילי נ"ט, כולל סאגר וקורנט

אבדות

33 הרוגים, כמה עשרות פצועים

כ-80 הרוגים על פי דיווח כוחות צה"ל

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הקרב בסלוקי היה קרב במסגרת "מבצע שינוי כיוון 11" שהתנהל בסופה של מלחמת לבנון השנייה בין כוחות המשוריינים של אוגדה 162, חטיבה 401, וכוחות רגלים של חטיבת הנח"ל וחיל ההנדסה הקרבית ובין חמושים מארגון החזבאללה, באזור נחל סלוקי והכפרים ע'נדוריה ופארון. הקרב נחשב לאחד הקרבות הקשים במלחמת לבנון השנייה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב היה החלק האחרון במבצע שינוי כיוון 11 עליו הכריז ראש ממשלת ישראל דאז, אהוד אולמרט, בימיה האחרונים של מלחמת לבנון השנייה. מטרת ההתקדמות של הכוחות בשטח הייתה לחצות את נחל סלוקי כדי להכווין כוחות נוספים אל עבר נהר הליטני. ההחלטה על חציית הנחל הגיעה מהפיקוד העליון לאחר כניסת החלטה 1701 לתוקף. כוחות קרקעיים של חטיבת הנח"ל היו אמורים לחפות על תנועת טנקי מרכבה מחטיבה 401 שהיו חשופים לפגיעות טילי קורנט.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי התוכנית, כוחות מחטיבת הנח"ל, עליה פיקד אל"ם מיקי אדלשטיין[1], הוטסו במסוקים לסלוקי במיוחד למשימת אבטחת שיירת טנקי המרכבה 4 מחטיבה 401. גדוד 931, תחת פיקודו של סא"ל אבי דהן[2], החל בכיבוש הכפר ע'נדוריה ונתקל בהתנגדות חזקה מצד מחבלי החזבאללה[3]. גדוד 932, תחת פיקודו של סא"ל רן כהנא[4], אשר צעד בעקבו של גדוד 931, נכנס לכפר לחלץ את הפצועים ולאחר מכן עבר לתקוף את הכפר מצידו השני[5]. לקרב בע'נדוריה הייתה חשיבות מרכזית שכן עם פריצת מערך מבוצר זה של המחבלים נפתחה הדרך מערבה עבור כוחות האוגדה[6].

כוחות ההנדסה הקרבית מגדוד 605 בפיקודו של סא"ל אושרי לוגסי (ובסיוע של סא"ל אבי (ברימו) כהן) פרצו את הדרך לכפר רב א-תלתין, ופרצו את הציר מח'רבת כסיף דרך ואדי ברך לעבר ואדי הסלוקי. מאוחר יותר, פרצו וטיהרו 16 ק"מ מציר הכרחי, בו נעו אחריו חטיבת שריון וחטיבת הנח"ל. הציר הוביל אל הכפר ע'נדוריה מעל לוואדי הסלוקי, ששם נפגעו מספר טנקים של צה"ל מירי נ"ט. לוחמי פלס"ר 401 חילצו את הפצועים תחת אש חזקה. חמושי החזבאללה ניצלו את ההתמהמהות של הדרג המדיני שדחה את הפעולה במספר שעות ולמדו למעשה את דפוסי הפעולה העתידית של חיילי צה"ל באזור והתארגנו לבלום את הכוחות באמצעות כמות משמעותית של טילי נ"ט מתקדמים[דרושה הבהרה]. ההוראה לחצות את הנחל הגיעה בבוקר 12 באוגוסט 2006, כשמונה שעות לאחר כניסת הפסקת האש מטעם האו"ם. רצף התקלות החמור שהיה בקרב התחיל כבר בראשיתו כשפקודת החצייה ניתנה בטלפון המוצפן ולא במכשיר קשר, בו השתמשו מרבית מפקדי הכוחות.

חיילי חטיבת הנח"ל ניהלו באותה שעה קרבות עזים בכפרים שמסביב לנחל הסלוקי, ע'נדוריה ופארון[7], בו לחם גדוד הסיור של הנח"ל[8], תחת פיקודו של סא"ל שי אלבז, לאחר שהונחת ממסוקים בקרבת הכפר[9]. איש מהמטה הכללי[דרושה הבהרה] לא דאג ליידע אותם כי אותה עת ממש שיירת הטנקים עושה את דרכה מערבה, זאת על אף שחפ"ק הנח"ל וחפ"ק חטיבה 401 היו ממוקמים בשני חדרים נפרדים של אותו בית, בגדה המזרחית של הנחל. הליקויים החמורים בשלבי התכנון למעשה גרמו לבלבול בשטח, וחיילי הנח"ל כלל לא ידעו שמשימתם העיקרית היא לאבטח את תנועת כוחות השריון. כאשר טנקי חטיבה 401 חצו את הערוץ ללא האבטחה המיועדת, הם ספגו פגיעה קשה מאש נ"ט כשעיקרה הייתה טילי הקורנט הקטלניים. תנועת הטנקים ביצעה טעות קריטית נוספת כשנעה בכיוון אחר ממה שציפו בחטיבת הנח"ל ונחשפה לאש אויב בפעם השנייה. את הפצועים של גדוד 9 חילצו מתוך הטנקים לוחמי פלס"ר 401 אותם הוביל מפקד הסיירת הנכנס, רס"ן יוסי פנסו, יוצא חטיבת גולני, ואף סייעו לחילוץ הנפגעים של חטיבת הנח"ל[10]. לאחר המלחמה קיבלו חמישה מלוחמי היחידה צל"שים על פועלם במהלכה, ובהם סמ"ר איתי שטיינברגר, שנפל בקרב בע'נדוריה בגזרה המזרחית, בעודו רץ לחלץ פצועים תחת אש, ויותם שש, מפקד צוות בסיירת, שקיבל את צל"ש הרמטכ"ל[11].

בשבת, 12 באוגוסט, כאשר הסתבכו כוחות השריון בחציית הסלוקי וספגו אבדות רבות, פנה מפקד חטיבת הצנחנים "הנשר השחור", אל"ם בועז עמידרור, למפקד 7056, אחד הגדודים בחטיבתו, סא"ל במיל' עמוס בריזל, ושאל אם הוא מסוגל, בכוח שעמד לרשותו, להשתלט על הכפר אל-קוצייר, השולט על המעבר מכיוון צפון ובו התבצרו חוליות נ"ט של החזבאללה, וירו על הטנקים של צה"ל החוצים את ואדי הסלוקי[12]. בריזל שהה באותה עת עם כוחותיו בכפר דיר-סיריאן, אותו כבש עם גדוד צנחני המילואים בפיקודו ארבעה ימים קודם לכן. אף שלא היו בידו עזרי מודיעין ומצב האספקה היה דל, השיב בריזל בחיוב. קציני המטה של הגדוד ובראשם המג"ד התכנסו בבית בדיר-סיריאן שירטטו על מפית נייר מרשם קרב של הכפר, כפי שזכרו אותו מתצפית שערכו כמה ימים קודם לכן[13]. המרשם הועתק למפיות נייר נוספות וחולק למפקדי הפלוגות בגדוד. הגדוד יצא למשימתו ביום ראשון לפנות בוקר. עד הצהריים השלימו הצנחנים את ההשתלטות על הכפר ואת סריקת השלוחה השולטת על הסלוקי[14].

סיום הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשימה המקורית של חציית נחל הסלוקי הושלמה בסופו של דבר באיחור של כמה שעות מהמתוכנן. בעת שהכוחות היו ערוכים להמשיך במבצע בתנועתם לעבר נהר הליטאני, החליטו שר הביטחון עמיר פרץ והרמטכ"ל דן חלוץ להפסיק את ההתקדמות בעקבות נפילת מסוק יסעור בגזרת לחימה אחרת.

כוחות צה"ל ספגו שבעה הרוגים ועשרות פצועים מקרב לוחמי החי"ר, השריון וההנדסה הקרבית. טנקי מרכבה נפגעו מטילי הנ"ט. למרות הנפגעים, העיכובים והסתבכות הכוחות לאורך הקרב, הצליחו כוחות צה"ל לחצות את הסלוקי. כשמונים מחבלי חזבאללה נהרגו ומספר מחבלים אף נלקחו בשבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניר נוימן, נח"ל איתן, ריאיון עם מח"ט הנח"ל אל"ם מיקי אדלשטיין באתר "צופים ברשת" של תנועת הנוער הצופים, ‏ 04.01.2008.
  2. ^ אבי דהן, ‏פיקוד מלפנים ופיקוד מוכוון משימה במלחמת לבנון, מערכות 410-409, דצמבר 2006, עמ' 20-25 .
  3. ^ תעודת הערכה מטעם אלוף פיקוד המרכז לסמל ראשון אילן רוטשטיין, מתוך אתר צה"ל.
  4. ^ נועה הורוויץ, במחנה, בעיניים פקוחות, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 15 ביולי 2011.
  5. ^ אהרן לפידות‏, כאוס באימונים, קל בקרב, באתר וואלה!‏, 25 בפברואר 2011
  6. ^ צל"ש מפקד חטיבת הנח"ל לסרן אביב דורות, מתוך אתר צה"ל.
  7. ^ גל פרל פינקל, ‏"כשנלחמים, צריך לעשות את זה היטב", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 באפריל 2019
  8. ^ תעודת הערכה מטעם אלוף פיקוד המרכז לסגן אודי שץ, מתוך אתר צה"ל.
  9. ^ אמיר בוחבוט, "אם תהיה עוד מלחמה – אתם תדעו מי ניצח", באתר nrg‏, 21 באפריל 2007.
  10. ^ עמוס הראל, "תדע כל אם עברייה", כנרת זמורה ביתן, 2013, עמוד 321.
  11. ^ אמיר בוחבוט, "אמרו שצריך חילוץ, לא שאלנו שאלות", באתר nrg‏, 30 באוגוסט 2007.
  12. ^ "אין ספק שמרפי היה מילואימניק" – גל פרל, באתר צה"ל, 29 בינואר 2023
  13. ^ אורי בר-יוסף, הכושלת במלחמות ישראל, באתר הארץ, 9 באפריל 2008.
  14. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמוד 431.