הקרב על גבעות מע'אר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקרב על גבעות מע'אר המשך (מתקפת פלשת)
Katara078.jpg
מבט אל גבעות מע'אר מתל קטרה שמדרום להן
עימות:

מלחמת העולם הראשונה

תאריך:

13 בנובמבר 1917

קרב לפני:

קרב באר שבע

קרב אחרי:

קרב עיון קרא

מקום:

גבעות מרר שבין גדרה ורחובות, עד לואדי צארר

תוצאה:

ניצחון בריטי

הצדדים הלוחמים
Flag of the United Kingdom.svg הממלכה המאוחדת
Flag of Australia.svg אוסטרליה
Flag of New Zealand.svg ניו זילנד
Flag of Turkey.svg האימפריה העות'מאנית
מפקדים

אדמונד אלנבי

קרס פון קרסנשטיין

כוחות

2 חטיבות חיל רגלים ו-2 רגימנטים מחטיבת פרשים

חטיבת חיל רגלים

אבידות

616 הרוגים ו-114 פצועים

1,400 הרוגים ו-1,100 שבויים.

הנוף דרומה מהגבעות לכיוון גדרה וכביש 40 ממחיש את יתרונן האסטרטגי, אף שהצבא הבריטי לא הגיע מכיוון זה

הקרב על גבעות מע'אר הוא קרב שהתקיים ב-13 בנובמבר 1917 כחלק מקרבות במלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל. הקרב התחולל באזור גבעות מע'אר, גבעות הכורכר עליהן שכן הכפר הערבי מע'אר בין גדרה ורחובות. הקרב התנהל בין כוחות חיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובין הצבא העות'מאני הנסוג צפונה. בסיומו של הקרב הגיעו הכוחות הבריטיים לואדי צארר והשתלטו על צומת הרכבות המרכזית לדרום ארץ ישראל ובכך חרצו את גורל המערכה בדרום הארץ.

לאחר כיבוש גבעות מע'אר וההשתלטות על תחנת הרכבת, התקדמו הכוחות הבריטיים, ביום 16 בנובמבר 1917 נכבשו יפו ותל אביב והצבא הבריטי התייצב על קו שתי העוג'ות. חלק מהכוח הבריטי החל לנוע מזרחה בכיוון ירושלים ולאחר לחימה קשה באזור נבי סמואל כבש אותה ב-9 בדצמבר 1917.

קיימת סברה כי הקרבות שהתחוללו בין 6 לבין 16 בנובמבר 1917 היו קרבות "נסיגה והשהייה" של הטורקים. המטרה של המפקדה העות'מאנית הייתה לחלץ כמה שיותר כוחות מהמלכודת ולהסיג אותם לקו הגנה צפוני. במעא'ר, עיון קרא ולטרון, הטורקים ניסו רק לעכב את הבריטים ולא להשיג תוצאות התקפיות. הם לא ניסו למנוע מהם להגיע ליפו או רמלה שהיו אבודות, אלא לחלץ כוחות להגנת ירושלים והשטחים שמצפון לירקון. מטרה זו הושגה על ידם במידה רבה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שב-31 באוקטובר 1917 נכבשה באר שבע על ידי חיל המשלוח הבריטי. נסוגו חלק מהיחידות הטורקיות לכיוון הדרך לחברון ולירושלים וחלק נסוג צפונה לאזור קו תילים שכיוונו דרום מזרח-צפון מערב, מתל חווליפה במזרח ועד תל הוריירה במערב. בניגוד למנהגו במערכה זו, לא עצר חיל המשלוח הבריטי להתארגנות, אלא המשיך בלחץ רצוף של התקפות מבאר שבע צפונה במטרה לקעקע את הקו הטורקי ולנצל את הצלחותיו. לאחר שבסדרת התקפות מתוכננות, בין 6 ל-8 בנובמבר, נכבש מערך התילים ובמקביל, נכבשה עזה, נעו צפונה שני כוחות של חיל המשלוח הבריטי. כוח אחד נע במזרח לכיוון יבנה והכוח השני נע במערב, בצמוד לאזור החוף לכיוון איסדוד.

צפונה מהכפר קטרה (כיום גדרה), עבר ואדי קטרה ומצפון לו עובר רכס גבעות כורכר שכיוונן הוא צפון צפון מערב. רכס זה מתחיל בדרום בגבעה עליה ממוקמת כיום אנדרטת הצנחנים, עליה שכן הכפר מע'אר, והמשיך צפונה דרך הגבעות עליהן נמצאת כיום גבעת ברנר והסתיים בצפון בכפרים זרנוקה וקוביבה (נמצאים כיום בחלקה המערבי של רחובות). הגובה המקסימלי של הרכס הוא 94 מטר מעל פני הים והוא גבוה בכ-40 מטר מהמישורים הנמצאים ממערבו וממזרחו. מהרכס קיימת שליטה בתצפית ובאש למרחק גדול.

היחידות הטורקיות התמקמו על רכס זה והתחפרו בו. מאחר שהיה להם מחסור בחוטי תיל, לא נמתחו גדרות תיל לאורך כל החפירות כמכשול מעכב, דבר אשר היה לו השפעה על התפתחות הקרב.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצבא הבריטי היו שתי בריגדות מהדוויזיה 52 שחנו מדרום לגדרה. במערב היו שלש רגימנטים מהבריגדה ה-6 של הפרשים:

  • Queen’s Own Dorset Yeomanry
  • the Bucks Yeomanry
  • Dorset Yeomanry

וכן, סוללת תותחים "ברקס" ופלוגת מכונות ירייה. בצפון הייתה הבריגדה ה-8 של פרשים.

פרשי שני הרגימנטים "דורסט" ו"בקס" הסתערו מזרחה, תחת מטר יריות של התותחים של הטורקים שהיו במצב אסטרטגי עדיף. אחרי מאמץ רב העפילו הפרשים על ראשי הגבעות וכבשו אותן. במהלך הקרב נהרגו 265 סוסים.

תוצאות הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטורקים נסוגו מזרחה בכיוון הכפר עאקיר ורחובות. בקרב על רכסי המע'אר נהרגו כ-1,400 חיילים מהצבא העות'מאני, 1,096 חיילים נלקחו בשבי כמו גם 2 תותחים ו-12 מכונות ירייה. בחיל המשלוח הבריטי היו האבידות 616 איש.

בין החללים הבריטים היה הקצין היהודי מיור אולין די רוטשילד, הקבור בראשון לציון. על מצבתו נכתב:

Cquote2.svg

הצבי ישראל על במותיך חלל, איך נפל גבור הגביר ר' אפרים בן הגביר ר' שלמה די רוטשילד...וחרף נפשו למות על מרומי שדה בארץ ישראל. ויפול שדוד בשדה הקרב בסביבות אלמוע'ר...ש'ר וג'דול נ'פל היום בישראל.

Cquote3.svg
זאב וילנאי, עמד 272

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבעות מע'אר בוויקישיתוף