הקרן החדשה לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל הקרן החדשה לישראל

הקרן החדשה לישראל (שמה באנגלית: New Israel Fund) היא מוסד ללא כוונת רווח שמרכזו בוושינגטון,[1] המגדירה את עצמה כ"קרן הון לסיכוי חברתי". הקרן פעילה במגוון נושאים העומדים במרכז השיח הציבורי בישראל, בעיקר בקרב השמאל, וזאת באמצעות תמיכה כספית וטיפוח של מאות ארגונים העוסקים בזכויות אדם, בפלורליזם דתי, בדו-קיום בין יהודים לערבים, בהעצמה נשית ובקידום נושאים סביבתיים. לצד חלוקת המענקים הכספיים מפעילה הקרן את מרכז שתי"ל המספק שירותי תמיכה וייעוץ לעמותות, בעיקר לכאלו הנתמכות על ידי הקרן.‏[2]

הקרן החדשה לישראל מפעילה סניפים בארצות הברית, ישראל, בקנדה, בבריטניה ובשווייץ. החברה רשומה כמלכ"ר בארצות הברית, בקנדה ובבריטניה. בישראל היא הייתה עמותה רשומה כ"ניו ישראל פאנד" עד שנת 1995, בה ביקשה למחוק את רישום העמותה בישראל.

נשיא הקרן הוא בריאן לורי. מנכ"ל הקרן הוא דניאל סוקאץ' ומנכ"לית הסניף בישראל היא רחל ליאל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרן הוקמה בקליפורניה ב-1979 על ידי בני-הזוג ג'ונתן כהן ואלנור פרידמן‏[3] מגייסי-תרומות מקצועיים. לזוג היו קרובים בישראל. כהן, פעיל ציבור שנולד וגדל בדרום-אפריקה, אף התגורר בישראל בשלהי שנות השישים, ובמסגרת תפקידו כמגייס תרומות מקצועי ערך ביקורים רבים בישראל בשנות השבעים. בריאיון לכבוד שנת העשרים ליסוד הקרן אמר כהן: "היה מספר נכבד של תורמים בגילנו שהרגישו מנוכרים מתמיכה בישראל, ולא התייחסו בחיוב למגבית היהודית המאוחדת כהוריהם וסביהם". הקמת הקרן הייתה "הרעיון שלנו לדרך לעירוב אנשים בפילנתרופיה יהודית... על בסיס הניסיון (הפילנתרופי) שלנו, הבנו שכמויות קטנות של כסף יכולות להביא לשינויים גדולים."[4]

יחד עם אלווין באום, ראש ברית הלהט"ב בפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו, ונעמי לאוטר, מנהלת אזורית של איפא"ק,‏[5] הם יצאו לישראל במטרה לבחון את הצורך בהקמת קרן חדשה.[4] בעקבות השתתפותם במשלחת, באום ולאוטר נעשו לחברים-מייסדים בחברה. הסניף הישראלי נרשם ב-1980 לפי פקודת החברות כחברה מסוג "חברת חו"ל" תחת השם "ניו ישראל פונד",[6][7] והוקמה עמותה ישראלית שנשאה את אותו שם.‏[8] בשלוש השנים הראשונות הסכומים שעמדו לרשות הקרן היו מצומצמים יחסית, והקרן מימנה בהם בין השאר את האגודה לזכויות האזרח.

ב-1982 הגיעה הנהלת הקרן למסקנה שדרוש שינוי יסודי בדרכי פעולתה. לאחר קיום דו-שיח עם הארגונים הממומנים על ידיה, החליטה הנהלת הקרן שהשינוי הדרוש הוא מעבר מסיוע מימוני בלבד למודל משולב של מימון, ייעוץ והכוונה, ולשם כך הוקמה עמותה נוספת ששימשה כאגף המבצעי של הקרן בשם "שתיל - שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי"‏[9] על ידי שרה קרניאל, שעמדה בראשה בשנים 1983-1982. הארגונים הראשונים שקיבלו ייעוץ מ"שתיל", היו הכפר הערבי-יהודי נווה שלום, אנוש - העמותה הישראלית לבריאות הנפש, והאגודה לזכויות האזרח. ב-1983, לאחר עזיבת קרניאל, מונתה שרי ריבקין למנהלת "שתיל", וכיהנה בתפקיד זה עד 1998.‏[10]

בשנת 1985 גדל תקציב סניף הקרן בישראל ל-25,000 דולר, וריבקין עברה למשרה מלאה. פעילות "שתיל" הייתה עוד מינורית למדי, ובין הפעילויות אפשר לציין סדנה למתנדבות במקלטים לנשים מוכות. ב-1986 גדלה מצבת העובדים לשלושה, והקרן החלה להכשיר אנשי דוברות ויחצ"נות בקרב הארגונים להם סייעה, בהם "האגודה לסיוע והגנה על זכויות הבדווים בישראל" של נורי עוקבי וניצניה של "אגודת הארבעים" (כפרים בלתי מוכרים) בעין חוד.

ב-1987 נפתח סניף הקרן בחיפה ומיד החל לייעץ לארגונים כמו "אישה לאישה" ו"שותפות" - ארגון יהודי-ערבי. באותה השנה, לראשונה השתתף ראש הממשלה, יצחק שמיר, בפעילות הקרן: כנס של התאחדות עולי אתיופיה בדרישה להעלאת בני משפחה נוספים ארצה.

בשנת 1995 פנו נציגי הקרן לרשם העמותות בבקשה למחוק את שתי העמותות "ניו ישראל פונד" ושתי"ל, ומאז מנוהלת הפעילות על ידי הקרן בארצות הברית שרשומה בישראל כ"חברה זרה", ומפעילה מטעמה את שתי"ל.‏[8]

למחרת ניצחונו של אהוד ברק בבחירות לראשות הממשלה ולכנסת ה-15 שלח נשיא הקרן, אליעזר יערי, מכתב לתורמים ולצוות הקרן החדשה שכותרתו "מחשבות ראשוניות בעקבות הבחירות". במכתב התייחס לתוצאות הבחירות ולחלקה של הקרן החדשה בכך. בין השאר כתב:‏[11]

"אמש התרחש דבר גדול בישראל. החברה הישראלית, בתצוגה מדהימה של דמוקרטיה, הצליחה להשיג שתי מטרות: לסלק מהשלטון קואליציה ביזארית שגילמה סטגנציה פוליטית, הידרדרות מוסרית, וקלריקליות דתית וחברתית; ולהעניק לחברה הישראלית הזדמנות שנייה... בעקבות הבחירות, יכול כל אחד מאתנו - חברי מועצת המנהלים, אנשי הצוות, מתנדבים ואלפי התורמים - להרגיש סיפוק עם הערכים שמומשו בתוצאות הבחירות... אי אפשר להסתכל על מה שקרה ולא לראות את טביעות האצבעות הברורות והאמיצות של הקרן החדשה לישראל ושל 'שתיל'... היום הוא יום גדול לישראל, הוכחנו ששינוי חברתי יכול להפיל שלטון פוליטי. משך השנים, הקרן טיפחה ועמדה מאחורי אותו פוטנציאל, שהתפרץ בין לילה כמו הר געש... אנו הקרן החדשה לישראל ויש ביכולתנו להיות כוח חשוב ביצירתה של ישראל חדשה".

בין השנים 2008-2002 כיהן כנשיא הקרן פטר אדלמן. לפניו כיהנו בתפקיד זה ד"ר מרדכי בר-און ופרופ' יורם פרי. בשנת 2008 מונתה לנשיאת הקרן נעמי חזן שכיהנה כחברה בהנהלת הקרן בין השנים 1993-1992 עד לבחירתה לכנסת, ומשנת 2007.‏[12] בשנת 2012 החליף הרב בריאן לורי את נעמי חזן כנשיא הקרן. בנובמבר 2009 החליפו דניאל סוקאץ' ורחל ליאל את לארי גרבר ואליעזר יערי בתפקידי מנכ"ל הקרן ומנכ"ל הסניף בישראל, בהתאמה.‏[12]

פעילות הקרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד הסניף הראשי בירושלים, מפעילה הקרן סניפי-משנה בבאר-שבע, חיפה, לוד ובאקה אל-גרביה. נכון ל-2010 מועסקים במסגרת הקרן החדשה לישראל ושתי"ל 130 עובדים.‏[13]

הקרן החדשה לישראל יצרה שותפות עם קרן פורד ומנהלת עבורה את קרן פורד ישראל החל משנת 2003. במסגרת שיתוף הפעולה בין הקרנות העבירה קרן פורד מענקים בסך 40 מיליון דולר דרך הקרן החדשה לישראל.‏[14] 20 המיליון הראשונים ניתנו לחלוקה בתקופה של חמש שנים, שבסיומם ניתנו 20 מיליון נוספים לחמש שנים נוספות, ובסופן אמורה קרן פורד להפסיק לתרום באמצעות הקרן החדשה לישראל. התרומה מקרן פורד מהווה כשליש מסך התרומות שמקבלת הקרן בשנים אלו.‏[15] מענקיה של קרן פורד בישראל מופנים למטרות של "קידום זכויות אדם ואזרח... קידום הוגנות ושוויון הזדמנויות למיעוט הפלסטיני בישראל... קידום פתרון של שלום לסכסוך הישראלי-פלסטיני". המלצות המענקים נשקלות ומאושרות על ידי הוועד המנהל של הקרן החדשה לישראל. את קרן פורד בישראל מנהל אהרן בק.‏[16]

על פי דוח הקרן מ-2010, מאז היווסדה ב-1979 היא העניקה יותר מ-250 מיליון דולר לכ-850 ארגונים שונים.[17] 30% מהכספים שמחלקת הקרן בישראל מופנים לפעילות המיועדת לקדם את ערביי ישראל.‏[18].

ביולי 2011, תרמה הקרן עשרות אלפי שקלים למאהלים אחדים של מחאת האוהלים[19].

בינואר 2014 תרמה הקרן 3,000 דולר למימון הפגנה של מסתננים מאפריקה בכיכר רבין בתל אביב.‏[20] הקרן החדשה תורמת גם לארגונים התומכים במסתננים כגון א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים)‏ ו-ARDC (המרכז לקידום פליטים אפריקאים)‏ וארגונים נוספים המסייעים גם להם, כמו רופאים לזכויות אדם, מוקד סיוע לעובדים זרים והאגודה לזכויות האזרח.

גופים נתמכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הארגונים שקבלו את תמיכת הקרן נמנים:‏[21]

בין השאר מממנת הקרן את פרויקט "אוהדים למניעת אלימות בספורט", המופעל בשיתוף מינהל הספורט של משרד התרבות והספורט, אגף מצילה‏[22] של המשרד לביטחון הפנים, וההתאחדות לכדורגל בישראל. הפרויקט‏[23] הוא תוכנית מניעתית והסברתית כוללת בליגת-העל שמטרתה להפחית את האלימות בספורט.

הקרן שותפה עם פרויקט תגלית בארגון מסלול סיורים מיוחד במסגרת הפרויקט, בשם: "גלו את ישראל: שלום, פלורליזם וצדק חברתי".‏[24]

שתיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Shatil logo.png

בשנת 1982 יזמה הקרן החדשה לישראל הקמת גוף שיספק שירותי תמיכה וייעוץ לעמותות הנתמכות על ידה. במסגרת פעילות מרכז "שתיל" ניתן ייעוץ לארגונים בפיתוח וניהול הארגון, פיתוח משאבים ומידע על מקורות מימון, שדלנות, תקשורת ומאבק ציבורי, אינטרנט וטכנולוגיה, ניהול כספים וניהול עמותות. שתיל מחברת בין מומחים ואנשי מקצוע לעמותות שבתמיכתה ויוצרת קואליציות בין העמותות לפי התחומים השונים בהם הן עוסקות.

הייעוץ ניתן ב-6 סניפים, הפרושים מבאר שבע ועד ראש פינה. "שתיל" מפעילה אתר אינטרנט בארבע שפות (ערבית, רוסית, אנגלית ועברית) המספק מידע על הארגונים לשינוי חברתי, ובין היתר רשימות ארגונים, פירוט אירועים, לוח דרושים ועוד. כמו כן פרסמה שתיל חוברת בשם "הכר את המומחה" המיועדת לאנשי תקשורת שבה מופיעים פרטיהם של אנשי העמותות השונות בהן תומכת שתיל. החוברת מחולקת לפי נושאים ומטרתה לסייע באיתור מרואיינים מקרב ארגוני שתיל לפי התחומים המבוקשים.‏[25]

שתיל מפעילה את "תוכנית עמיתי אברט" במסגרתה מוענקת לסטודנטים מלגה שנתית תמורת מילוי משרות שונות בעמותות המשתתפות בתוכנית. לצד פעילותם בעמותות נוטלים משתתפי התוכנית חלק במפגשי למידה והעשרה בנושאי שינוי חברתי. בשנת הלימודים תשע"א (2011-2010) השתתפו בתוכנית כ-50 סטודנטים.‏[26]

על פי אתר "שתיל" היא מסייעת לכ-1,000 ארגונים והתארגנויות בשנה, בשלבי הקמתם ובפעילות השוטפת.

בראש שתיל עמדו שרה קרניאל (1983-1982), שרי ריבקין (1998-1983), רחל ליאל (2009-1998) וכיום עומדת בראשו רונית הד. ב-2006 זכה שתי"ל למעמד של יועץ מיוחד למועצה הכלכלית חברתית של האו"ם (ECOSOC) בעקבות המלצתו של משרד החוץ.‏[27]

תוכנית המשפטנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז אמצע שנות ה-80 מפעילה הקרן תוכנית דו-שנתית במסגרתה מעניקה הקרן מלגת לימודים למשפטנים ישראלים היוצאים ללימודי תואר שני במשפטים בארצות הברית, תוך התמחות בזכויות האדם. משתתפי התוכנית זוכים למלגה הכוללת את מימון שכר הלימוד, הוצאות הנסיעה והוצאות המחייה בארצות הברית. לאחר חזרתם לישראל משובצים משתתפי התוכנית לעבודה במשך שנה באחד מהארגונים העוסקים בתחומי זכויות האזרח בישראל. בשנה זאת מקבלים המשתתפים משכורת חודשית מהקרן. בראש ועדת ההיגוי של התוכנית עומד עו"ד יהושע שופמן.‏[28] עם משתתפי התוכנית בעבר נמנו עורכי הדין אביגדור פלדמן, חסן ג'בארין, דן יקיר, ד"ר יובל קרניאל, ד"ר נטע זיו ועו"ד שמאי ליבוביץ.‏[29]

"כנגד כל הסיכויים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כנגד כל הסיכויים

בשנת 2006 שודרה בערוץ 2 הסדרה "כנגד כל הסיכויים" שהופקה על ידי שידורי קשת בשיתוף הקרן החדשה לישראל. בכל אחד משלושה עשר פרקי הסדרה הובא סיפורו של פעיל ומנהיג חברתי באחד מהארגונים השונים הפועלים לשינוי חברתי.

פרסים וקרנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "פרס הרמן שוורץ" הניתן למשפטן עבור "הישגים בולטים בתחום זכויות אדם וקידום צדק חברתי". הפרס על שמו פרופ' הרמן שוורץ שייסד את תוכנית המשפטנים של הקרן.
  • פרס עבור פעילות התורמת לדו-קיום בין יהודים לערבים בישראל על שמה של ישראלה גולדבלום, ממקימי שלום עכשיו וסגנית נשיא הקרן החדשה לישראל.
  • הפרס לשינוי חברתי והעצמת נשים על שם יפה יערי.
  • "קרן דפנה" על שם פרופ' דפנה יזרעאלי, פעילה פמינסטית ומראשי הקרן החדשה לישראל. קרן דפנה מנוהלת על ידי הקרן החדשה לישראל ותומכת בפרויקטים המקדמים מנהיגות נשים וערכים פמיניסטיים.

פולמוס סביב פעולת הקרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2010 יצאה תנועת "אם תרצו" במסע פרסום, שכוון נגד הקרן החדשה לישראל ונגד נשיאתה, נעמי חזן. "אם תרצו" האשימה את הקרן בתמיכה בארגונים שסיפקו נתונים לוועדת גולדסטון, וטענה כי ללא נתוני ארגונים אלה נראה שלא היה לגולדסטון ביסוס לרוב טענותיו.‏[30] בנוסף טענו שהקרן תומכת בארגונים המגישים תביעות נגד קציני צה"ל מחוץ לישראל בהאשמה של פשעי מלחמה. בקמפיין כונתה חזן בשם "נעמי גולדסטון-חזן", והוצגה כבעלת קרן, המנגחת את דגל ישראל. "מעריב" דיווח בהבלטה על טענות "אם תרצו",‏[31] ואישים שונים הצטרפו לביקורת זו.‏[32]

חזן כינתה את מסע הפרסום: "הפצת שקרים מקארתיסטית",‏[33] והקרן פרסמה מסמך תגובה לטענות "אם תרצו", ובו טענה שהמסמך של "אם תרצו" הוא מניפולציה שקרית.‏[34] גם עמותת "קשב", הנתמכת על ידי הקרן, פרסמה מסמך תגובה בו אמרה כי המסמך של "אם תרצו" מגמתי ורצוף עיוותים.‏[35] הפרשה נידונה גם בדיון סוער במליאת הכנסת.‏[36] לדברי הקרן, הקמפיין של "אם תרצו" הביא לגידול ניכר במספר התורמים ובהיקף התרומות לקרן.‏[37]

לביקורת של "אם תרצו" הצטרפו גורמים אחרים, בהם NGO Monitor ובן-דרור ימיני, שהאשימו את הקרן בתמיכה בארגונים השוללים את זכות קיומה של מדינת ישראל, העוסקים בדמוניזציה שלה ורוצים להפכה למדינה דו-לאומית.‏[38] ימיני ציטט במאמרו מכתב של פעילה תחת שם בדוי המספרת כי שמעה אמירות כאלה בסמינר של הקרן. הקרן הגיבה לטענות אלה בפרסום מודעות ענק בעיתונות (בפרט במעריב) ובאינטרנט, שבהן אמרה כי דברי ימיני ודברי הבחורה אותה הוא מצטט "רצוף שקרים, מניפולציות ועיוותים".‏[39] השר גלעד ארדן אמר בדיון בכנסת כי ייתכן שפעולות הקרן החדשה לישראל סייעו בפועל לגורמים הרוצים להביא לחיסולה של ישראל.‏[40].

מנגד פרסמו אנשי רוח, ובהם הסופר א. ב. יהושע והמחזאים יהושע סובול ועדנה מזי"א, עצומה שבה הביעו "שאט נפש ממסע ההסתה והשנאה המתנהל בשבועות האחרונים נגד הקרן החדשה לישראל ונגד ארגוני זכויות האדם בישראל".‏[40] מספר אמנים וחברי כנסת ערכו אירוע תמיכה בקרן החדשה לישראל.‏[41]

בעקבות הביקורת נגדה יצאה הקרן במסע פרסום תחת הכותרת "לא נסתום" שבמסגרתו הועלה אתר אינטרנט בשם זה‏[42] וגויסו בלוגרים על מנת שישתתפו במאבקה של הקרן.‏[43]

מוסדות הקשורים בתנועת "הקיבוץ הדתי", ובהם "קרן הרצוג" ונאמני תורה ועבודה, קיבלו תקציבים מהקרן החדשה לישראל, לפעילויות כגון לימודי יהדות לעולים מרוסיה. בפברואר 2011 קראה תנועת "הקיבוץ הדתי" למוסדות אלה שלא לקבל כספים מהקרן, בשל המטרות שלטענתם הקרן מנסה לקדם.‏[44]

אחרי מכתב פומבי ששלח פרופ' ג'ראלד מ. שטיינברג (NGO Monitor)‏[45] לרחל ליאל, מנכ"לית הקרן, ובו קבל כנגד ארגון השמאל הרדיקלי "קואליציית נשים לשלום" המשתתף בקמפיין ה-BDS נגד ישראל וכנגד תמיכת הקרן בו, הודיעה ב-15 במאי 2011 הקרן החדשה לישראל על הפסקת הזרמת המענקים ל"קואליציית נשים לשלום" ודרשה מהם להסיר את שמה מרשימת התורמים באתר. בתגובה האשימה הקואליציה את הקרן ב"כניעה למסע ההסתה שמתנהל נגד ארגוני השמאל וזכויות האדם".‏[46]

העיתונאי האמריקאי אדווין בלאק עסק בספרו מ-2013 "Financing the Flames" ("לממן את הלהבות") במקורות המימון של קמפיינים לדה-לגיטימציה של ישראל, וכלל בהם את הקרן החדשה לישראל. הוא ציין שהקרן מממנת כ-800 ארגונים שהמטרות של מרביתם טובות אך 80 מהם הם ארגונים פוליטיים הפועלים נגד ישראל. בביקור בכנסת לרגל פרסום ספרו אמר "לעולם לא יהיה שלום אם לא נעצור את זרם הכספים של הקרן החדשה לישראל, לארגונים פוליטיים שחרתו על דגלם לפעול כנגד מדינת ישראל".‏[47]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Staff | New Israel Fund
  2. ^ דף הבית של הקרן החדשה לישראל
  3. ^ Blake Eskin, FEATHERMAN FILE
  4. ^ 4.0 4.1 Lori Eppstein, New Israel Fund to celebrate 20 years of social activism, 15.1.1999
  5. ^ Ms. Naomi Lauter, פרופיל ב Zoominfo
  6. ^ טלי חרותי-סובר, השקיפות נדחקת לקרן זווית, באתר ynet‏, 29.11.2006
  7. ^ רשם החברות, באתר משרד המשפטים
  8. ^ 8.0 8.1 קלמן ליבסקינד, מדינת החופש הגדול, מעריב, מוספשבת, 25 בפברואר 2011
  9. ^ אודות שתיל
  10. ^ רותי סיני"לא לקחת כוח מאחרים - לתת אותו", באתר הארץ, 8 בינואר 2006
  11. ^ אמנון לורד, המהפכה הניהיליסטית, מקור ראשון, 24 באוקטובר 2003, (בארכיון האינטרנט)
  12. ^ 12.0 12.1 הנהלה, באתר הקרן החדשה לישראל
  13. ^ עובדי הקרן החדשה לישראל חתמו על הסכם קיבוצי, באתר "כוח לעובדים", 10 באוקטובר 2010
  14. ^ עידן יוסף, מענק של מיליונים לקרן החדשה לישראל, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 6 בספטמבר 2007
  15. ^ רן דגוני, ‏קרן פורד תפסיק לתרום לישראל על ידי "הקרן החדשה", באתר גלובס
  16. ^ http://www.nif.org/issue-areas/the-social-justice-fund
  17. ^ 2010 Annual Report קובץ PDF
  18. ^ שמואל רוזנר, הכסף היהודי והאזרח הערבי, באתר הארץ, 4 באפריל 2007
  19. ^ אביב לביא, "הקרן החדשה" מימנה כמה מאהלים, אך לא סייעה להפגנה, באתר nrg מעריב, 2 באוגוסט 2011
    טלי חרותי-סובר, מנכ"לית הקרן החדשה לישראל: המחאה הפתיעה גם אותנו - אבל אנחנו לא מאחוריה, באתר TheMarker‏, 4 בספטמבר 2011
  20. ^ http://news.walla.co.il/?w=/90/2710528
  21. ^ ארגונים נתמכים, באתר הקרן החדשה לישראל
  22. ^ מניעת פשיעה ואלימות בספורט
  23. ^ פרויקט אוהדים למניעת אלימות בספורט
  24. ^ NIF and UPZ Taglit-Birthright Israel Trip
  25. ^ http://www.shatil.org.il/files/experts_ngo.pdf
  26. ^ http://www.shatil.org.il/activity/everett/2011
  27. ^ ארגון שתיל מונה ליועץ מיוחד לאקוסוק - המועצה הכלכלית חברתית של האו"ם, אתר "אפוק טיימס לישראל", 27 באוגוסט 2007
  28. ^ תוכנית המשפטנים
  29. ^ יובל יועז, המהפכה החוקתית של הקרן החדשה לישראל, באתר הארץ, 24 במאי 2010
    נטע זיו, ריאיון עם פרופ' הרמן שוורץ, מייסד התוכנית להכשרת מנהיגות משפטית בתחום זכויות האדם והאזרח של הקרן החדשה לישראל, מעשי משפט ב 2009
    עורכי הדין בתוכנית "הקרן החדשה לישראל", באתר הארץ
    עומר כרמון, תורמי הקרן דורשים הבהרות: מדוע שימש כספנו למימון שמאי ליבוביץ'?, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 16 באפריל 2005
  30. ^ מחקר: מעורבות הקרן החדשה לישראל בדו"ח גולדסטון - טיוטה, באתר "אם תרצו"
  31. ^ בן כספית, התרומה שלנו לחומרים מהם עשוי דוח גולדסטון, nrg מעריב, 30 בינואר 2010
  32. ^ יעקב עמידרור, זכות הציבור לדעת על הקרן החדשה, ישראל היום
    עוזי דיין על הקרן החדשה לישראל, באתר "אם תרצו"
  33. ^ שלום ירושלמי, נעמי חזן: הפכתי להיות מטרה של ארגוני ימין, אתר nrg, ‏12 בפברואר 2010
    יהונתן ליס, נעמי חזן דווקא גאה בקמפיין השלילי נגדה המציג אותה כעומדת מאחורי דו"ח גולדסטון, באתר הארץ, 5 בפברואר 2010
  34. ^ אם תרצו – נמציא לכם עובדות, באתר הקרן החדשה לישראל
  35. ^ אם תרצו - זו אגדה, באתר "קשב"
  36. ^ פנחס וולף, ארדן: יש עמותות שמנסות לחסל את ישראל, באתר וואלה!, 3 בפברואר 2010
  37. ^ יצחק בן-חורין, הקמפיין נגד "הקרן החדשה" הזניק את התרומות, באתר ynet‏, 21 באפריל 2010
  38. ^ הקרן החדשה טוענת שהיא אוהבת את ישראל, אבל נותנת מיליוני דולרים לארגונים שעוסקים בדה-לגיטימציה של המדינה, אתר NGO Monitor.
    בן-דרור ימיני, דמוניזציה. מבט מבפנים, nrg מעריב, 16.7.2010 (פורסם במקור ב"מוספשבת" של מעריב ב-16.7.2010).
  39. ^ הדוח השלם לבחינת תחקיר "אם תרצו" באתר הקרן החדשה לישראל
    הקרן עונה לפרסומים האחרונים אודות סמינר המנהיגות שהתקיים על ידי מכון רוקווד ושתיל, באתר הקרן החדשה לישראל, 7 באוקטובר 2010
  40. ^ 40.0 40.1 עומר רבין, אלופים במילואים יוצאים נגד ארגוני השמאל, וואלה!, 4.2.2010
  41. ^ אסף נבו, מפגיני ימין נגד אסף אבידן, מארינה ורונה קינן, שתמכו בקרן החדשה לישראל, mako, ‏17.4.2010
  42. ^ http://lonistom.co.il/ שנסגר מאז
  43. ^ יוסי גורביץ, סותמי הפיות, בבלוג "החברים של ג'ורג'"
  44. ^ ישי קרוב, ‏מוסדות הקיבוץ הדתי מתנתקים מהקרן לישראל חדשה, באתר ערוץ 7, 10.2.2011
  45. ^ מכתבו של פרופ´ שטיינברג למנכ´ל הקרן החדשה לישראל רחל ליאל, NGO Monitor, ‏ 13 במאי 2011.
  46. ^ תגובת הקואליציה לקרן החדשה לישראל, באתר קואליציית נשים לשלום
  47. ^ אריק בנדר, "בארה"ב מממנים מטרות נגד ישראל בלי ידיעה", באתר nrg מעריב, 19 בפברואר 2014