הקרן לידידות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל הקרן

הקרן לידידותאנגלית: International Fellowship of Christians and Jews; תרגום: 'אחווה בינלאומית בין יהודים לנוצרים') היא ארגון פילנתרופי הפועל בארצות הברית ובישראל בדרך של גיוס תרומות מנוצרים אוונגליסטים התומכים בציונות בארצות הברית וברחבי העולם, והפנייתן למטרות עלייה וקליטה, רווחה וביטחון.

אודות הקרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון נוסד בארצות הברית בשנת 1983 על ידי הרב יחיאל אקשטיין בשם Holyland Fellowship of Christians and Jews במטרה לקדם ידידות, הבנה ותיאום בין נוצרים אוונגליסטים ויהודים בכל הנוגע לעניינם המשותף באהדה לציונות ובתמיכה בישראל. עם אקשטיין חברו מנהיגים בולטים בימין האמריקאי, ביניהם פט רוברטסון, ג'רי פולוול ואחרים שמצאו לנכון לקדם בקרב קהל תומכיהם מטרות של סיוע לעליית קהילות יהודיות במצוקה וקליטתן בישראל. ב-1991 הוסב שם הארגון ל-International Fellowship of Christians and Jews. בשנת 2000 פתח הארגון משרד בישראל תחת השם "הקרן לידידות", ללא אזכור השותפות הנוצרית-יהודית בשם העברי. יושב ראש הקרן הנוכחי בישראל הוא ציון גבאי.

הקרן תומכת בארגונים ובעמותות רבות המסייעים לאוכלוסיות במצוקה, ברשויות מקומיות ובפרויקטים ממשלתיים. כמו כן פועלת הקרן למען רווחתם של יהודים וחוזקן של קהילות יהודיות ברחבי העולם. הקרן מפעילה מאות פרויקטים בשנה המקדמים קבוצות שונות בחברה הישראלית: עולים חדשים, ילדים ונוער בסיכון, קשישים וניצולי שואה, מיעוטים ועוד.

פעילות הקרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרן תומכת בפרויקטים לאומיים המופעלים באמצעות משרדי הממשלה השונים: משרד העבודה והרווחה, משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הקליטה, המשרד לביטחון פנים ומשרד הביטחון. הקרן מכפילה את תקציב משרד הרווחה לסיוע למשפחות במצוקה בכ-160 רשויות מקומיות בישראל. לשכות הרווחה של רשויות אלה, המדורגות בסולם סוציו-אקונומי 5 ומטה, מקבלות מהקרן "קופת ידידות", תקציב לסיוע פרטני למשפחות נזקקות ברכישת ציוד בסיסי ושירותים בסיסיים החסרים להם. כמו כן מפעילה הקרן "בתי ידידות" המשמשים מועדוניות מקומיות לטיפול באוכלוסייה במצוקה. הקרן מעמידה לרשות רשויות מקומיות "רכבי ידידות" המסייעים בהסעת חולים, נזקקים, ילדים וקשישים. הקרן גם תומכת בחיילי צה"ל ומעניקה "כרטיסי ידידות" לחיילים נזקקים ובודדים לרכישת מוצרי יסוד, וכן תומכת בארגונים ועמותות המסייעים לחיילים.
עד עתה תרמה הקרן מעל מיליארד ש"ח לביצוע מגוון פרויקטים חברתיים בישראל‏‏[1].

התנגדות לפעילות הקרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שמייסד הקרן והרוח החיה בה, הרב יחיאל אקשטיין, הוא רב אורתודוקסי (מוסמך ישיבה יוניברסיטי), זוכה הקרן לביקורת רבה מצד גורמים ביהדות האורתודוקסית, הן דתיים לאומיים והן חרדיים, הרואים בפעילותה פעילות מקדמת מיסיון. לטענתם, מטרת הקרן בתרומותיה הרבות היא לרכוש את אמון הציבור, לפרוץ את מחסום ההרתעה היהודי בפני הנצרות וליצור לה לגיטימציה. כמו כן, לטענתם תמיכת הנוצרים במדינת ישראל היא מפני שהם רואים במדינה שלב בגאולה הנוצרית בה הם מאמינים, ועל כן הם שוללים נחרצות קבלת כספי סיוע ממנה. רבנים אורתודוקסים רבים פסקו שאסור לקבל כסף מהקרן לידידות, בהם הרבנים אברהם שפירא (הראשון שפסק איסור בשנת תשס"א), יוסף שלום אלישיב, מרדכי אליהו, עובדיה יוסף, שמחה הכהן קוק, דב ליאור[2], יעקב אלעזר כהנא שפירא, צפניה דרורי, שלמה אבינר וניסים קרליץ[3][4].

בתקופת כהונתו של אורי לופוליאנסקי בראשות עיריית ירושלים נמנעה רשות מקומית זו משיתוף פעולה עם הקרן, אולם מחליפו ניר ברקת החליט ב-2009 על חידוש שיתוף פעולה עמה וברך על פעילותה‏‏[5].

בשנת 2007 חתמה הסוכנות היהודית על הסכם שיתוף פעולה עם הקרן לידידות, במסגרתו תגייס הקרן מנוצרים תומכים בעולם 180 מיליון שקל לפרויקטים של עלייה וקליטה, ותקבל מושב לנציג נוצרי בהנהלת הסוכנות. ארגון יד לאחים הפועל "נגד המיסיון", כהגדרתו, יצא בחריפות נגד הסכם שיתוף פעולה זה‏‏[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]