הקרן לידידות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל הקרן

הקרן לידידותאנגלית: International Fellowship of Christians and Jews; תרגום: 'אחווה בינלאומית בין יהודים לנוצרים') היא ארגון פילנתרופי הפועל בארצות הברית ובישראל בדרך של גיוס תרומות מנוצרים אוונגליסטים התומכים בציונות בארצות הברית וברחבי העולם, והפנייתן למטרות עלייה וקליטה, רווחה וביטחון.

אודות הקרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחיאל אקשטיין

הארגון נוסד בארצות הברית בשנת 1983 על ידי הרב יחיאל אקשטיין בשם Holyland Fellowship of Christians and Jews במטרה לקדם ידידות, הבנה ותיאום בין נוצרים אוונגליסטים ויהודים בכל הנוגע לעניינם המשותף באהדה לציונות ובתמיכה בישראל. עם אקשטיין חברו מנהיגים בולטים בימין האמריקאי, ביניהם פט רוברטסון, ג'רי פולוול ואחרים שמצאו לנכון לקדם בקרב קהל תומכיהם מטרות של סיוע לעליית קהילות יהודיות במצוקה וקליטתן בישראל. ב-1991 הוסב שם הארגון ל-International Fellowship of Christians and Jews. בשנת 2000 פתח הארגון משרד בישראל תחת השם "הקרן לידידות", ללא אזכור השותפות הנוצרית-יהודית בשם העברי. יושב ראש הקרן הנוכחי בישראל הוא ציון גבאי.

פעילות הקרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרן תומכת בארגונים ובעמותות רבות המסייעים לאוכלוסיות במצוקה, ברשויות מקומיות ובפרויקטים ממשלתיים ופועלת למען רווחתם של יהודים וחיזוקן של קהילות יהודיות ברחבי העולם. במסגרת זו היא מפעילה מאות פרויקטים בשנה, המקדמים קבוצות שונות בחברה הישראלית: עולים חדשים, ילדים ונוער בסיכון, קשישים וניצולי שואה, מיעוטים ועוד, ותומכת בפרויקטים לאומיים המופעלים באמצעות משרדי הממשלה השונים: משרד העבודה והרווחה, משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הקליטה, המשרד לביטחון פנים ומשרד הביטחון.

הקרן מכפילה את תקציב משרד הרווחה לסיוע למשפחות במצוקה בכ-160 רשויות מקומיות בישראל. לשכות הרווחה של רשויות אלה, המדורגות בסולם סוציו-אקונומי 5 ומטה, מקבלות מהקרן "קופת ידידות", תקציב לסיוע פרטני למשפחות נזקקות ברכישת ציוד בסיסי ושירותים בסיסיים החסרים להם. כמו כן מפעילה הקרן "בתי ידידות" המשמשים מועדוניות מקומיות לטיפול באוכלוסייה במצוקה, מעמידה לרשות רשויות מקומיות "רכבי ידידות" המסייעים בהסעת חולים, נזקקים, ילדים וקשישים, תומכת בחיילי צה"ל ומעניקה "כרטיסי ידידות" לחיילים נזקקים ובודדים, לרכישת מוצרי יסוד, ותומכת בארגונים ועמותות המסייעים לחיילים. עד עתה תרמה הקרן מעל מיליארד ש"ח לביצוע מגוון פרויקטים חברתיים בישראל‏‏‏[1].

הקרן מימנה, בין השאר גם את עמותת הצדקה "יהודה יעלה" של יפה דרעי, את מוסדות "מגדל אור" של הרב יצחק דוד גרוסמן, את בתי התמחוי של דודי זילברשלג, ועוד. זילברשלג נזקק לפסק הלכה מיוחד שהתיר את שיתוף הפעולה החרדי-נוצרי. ההיתר אפשר להשתמש בכספי הקרן לצורכי סעד בלבד וסיוע לנזקקים, אבל אסר לקיים בו בתי מדרש, לימוד ותפילה‏[2].

במסגרת פעילותה למען יהדות התפוצות הקימה הקרן ביולי 2014 מחנה פליטים ליהודים שברחו מאימת מלחמת האזרחים במזרח אוקראינה, כ-200 במספר, ואף סייעה באוגוסט לחילוצם של כעשרים מהם, מהעיר הנצורה לוגנסק.

ביקורת על פעילות הקרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב גורמים יהודיים אורתודוקסים, הן דתיים לאומיים והן חרדיים, קיימת מחלוקת בדבר היחס אל הקרן. היו בהם שמתחו עליה ביקורת, למרות שמייסד הקרן והרוח החיה בה, הרב יחיאל אקשטיין, הוא רב אורתודוקסי, ואף מוסמך של ישיבה יוניברסיטי (הרב יוסף דב סולובייצ‘יק). גורמים אלה ראו בפעילותה משום פעילות מקדמת מיסיון. לטענתם, מטרת הקרן, בתרומותיה הרבות, לרכוש את אמון הציבור, לפרוץ את מחסום ההרתעה היהודי בפני הנצרות וליצור לה לגיטימציה. כמו כן, לטענתם, תמיכת הנוצרים במדינת ישראל היא מפני שהם רואים במדינה שלב בגאולה הנוצרית, בה הם מאמינים, ועל כן אותם גורמים שוללים נחרצות קבלת כספי סיוע מהקרן.

בין הרבנים האורתודוקסים שפסקו שאסור לקבל כסף מהקרן לידידות, נמצאים הרבנים אברהם שפירא (הראשון שפסק איסור בשנת תשס"א), מרדכי אליהו, שמחה הכהן קוק, דב ליאור[3], יעקב אלעזר כהנא שפירא, צפניה דרורי, שלמה אבינר, אליקים לבנון ונסים קרליץ[4][5].

רבנים אורתודוקסים אחרים, כגון אליעזר מלמד[6], נחום רבינוביץ'[7], ישראל רוזן[8], שמואל אליהו[9], חיים אמסלם[10] ודוד סתיו[11] מתירים לקבל כספים מהקרן.

הרב עובדיה יוסף פסק לפחות פעמיים, שמותר לקבל כספים מהקרן לידידות‏[12], דבר שבא לידי ביטוי במוסדות ההשכלה הגבוהה שהקימה בתו, עדינה בר-שלום[13] גם אקשטיין עצמו טען שהרב עובדיה יוסף תמך בו‏[14] עם זאת, בעקבות לחצים שהופעלו עליו, הורה הרב יוסף למקורביו ב-2006, להשעות את קבלת תרומות הקרן לידידות עד לבירור הדברים‏[15].

לגבי הרב יוסף שלום אלישיב יש מחלוקת אם התיר או אסר את כספי הקרן לידידות‏[16][17]

בתקופת כהונתו של אורי לופוליאנסקי בראשות עיריית ירושלים, נמנעה זו משיתוף פעולה עם הקרן, בשל פסיקות הרבנים המתנגדים. יורש מקומו של לופוליאנסקי בראשות עיריית ירושלים, ניר ברקת, החליט ב-2009 על חידוש שיתוף הפעולה עם הקרן ובירך על פעילותה‏‏‏[18].

לדברי אקשטיין, הטענות כנגד הקרן אינן נכונות: "רוב האוונגליסטים, ורוב הנוצרים כנראה, אכן מאמינים שבאחרית הימים כולם יתנצרו. ההבדל הוא, שיש כאלו שחוצים את הגבול ובאמת מנסים לגרום לאנשים להתנצר עוד בחייהם. עם כאלו אני לא עובד ולא לוקח מהם כסף. אני לא מתקרב לאוונגליסטים אקטיביים כאלו ... מי שתורמים, עושים כן משום שהם מאמינים בתנ"ך ... ומאמינים שמי שמברך את העם היהודי יבורך בעצמו. לכן זו ממש מצווה עבורם. הם מחויבים להזדהות ולעזור לעם היהודי"‏[19]. "אני יודע שזה לא המסלול הטבעי, אבל אנחנו עומדים לבד נגד כל העולם. באים עשרות מיליוני נוצרים שרוצים לעמוד לצידנו. אז מה? נדחה אותם? זה פשוט לא הגיוני, לא מוסרי ומאוד מסוכן ... לא נעבוד איתם רק מכיוון שישו יבוא פעם בחזרה, וכל העולם יקבל אותו?". עוד טען, כי העביר כספים לרב מרדכי אליהו, וכי הרב עובדיה יוסף תמך בו.

מהצד השני של המתרס, ארגונים נוצריים מתחו ביקורת על התנגדותו של אקשטיין ליהדות משיחית, בעוד שזו לטענתם מטרת התורמים. בנוסף, הם ביקרו את עלות שכרו של אקשטיין, שלפי הצהרות המסים של הקרן הגיעה בשנת 2012 ל-1.2 מיליון דולר (כמחציתם הפרשה למענק פרישה עתידי)‏[20]. לפי ארגון ministrywatch, יותר מ- 40% מהתרומות לקרן מופנים לגיוס כספים ולשכר‏[21].

בשנת 2007 חתמה הסוכנות היהודית על הסכם שיתוף פעולה עם הקרן לידידות, במסגרתו תגייס הקרן מנוצרים תומכים בעולם 180 מיליון שקל לפרויקטים של עלייה וקליטה, ותקבל מושב לנציג נוצרי בהנהלת הסוכנות. ארגון יד לאחים הפועל "נגד המיסיון", כהגדרתו, יצא בחריפות נגד הסכם שיתוף פעולה זה‏‏‏[22].

ביוני 2014 תקף הרב אליקים לבנון החלטה של משרד החינוך לשתף פעולה עם הקרן לידידות בקייטנות קיץ‏[23] הקרן לידידות דחתה את טענותיו של לבנון‏[24]

בעקבות דברי לבנון ורבנים אחרים הקימו מתנגדי הקרן תנועה בשם "ידיד נפש", לפעולה כנגדה[25]. התנועה עתרה לבג"ץ נגד הקרן לידידות, הפיצה סרטוני הסברה שונים בציבור, חילקה פלאיירים רבים, הוציאה חולצות הנושאות את הכיתוב "נצרות?? לא בבית ספרנו!", קיימה כנסים המתנגדים לפעילות הקרן ולקיומה וכן פתחה עמדות הסברה ברחבי הארץ, בהן פורטו טענותיה בקשר לזהות אנשי הקרן, תומכיה, מה היא מסתירה לשיטת המתנגדים, מהציבור הישראלי, מה הוא אופן השגת כספי הקרן לטענתם, מי עומד בראש הארגון, מה הם דעותיו ומה מטרתה. גם ההבדל בין שמו של הארגון באנגלית, לבין המותג המשמש אותו בעברית הודגש באותה ביקורת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתונים מטעם הקרן עצמה ‏[1]
  2. ^ "הגביר: הרב יחיאל אקשטיין", 16 באוגוסט 2002, באתר בחדרי חרדים
  3. ^ פסק הלכה
  4. ^ העולם החרדי נגד הקרן לידידות, באתר ערוץ 7, 21 באוקטובר 2009
  5. ^ פנטון נגד "מסע צלב הכסף" הנוצרי, באתר ערוץ 7, 26 בספטמבר 2011
  6. ^ מותר לקבל כספים מהקרן לידידות
  7. ^ "מותר לקבל תמיכה מהקרן לידידות"
  8. ^ הרב ישראל רוזן, הרב רוזן: קייטנות הידידות כשרות ללא פקפוק, ‏12 במאי 2014
  9. ^ אפי אברהם, סרוגים, הרב שמואל אליהו: האיסור לקחת כסף מהקרן לידידות פחות חריף מהמחלוקות בין הרבנים, ‏13 ביוני 2014
  10. ^ חנן גרינווד, הרב חיים אמסלם לרבני החרד"ל: מדוע אימצתם את תרבות החרמות והאלימות של העולם החרדי הקיצוני, ‏12 ביוני 2014
  11. ^ ישי קרוב, ‏מותר לקבל תמיכה מהקרן לידידות, באתר ערוץ 7, 11 ביוני 2014
  12. ^ להסכמתו עיין כאן וכן כאן
  13. ^ דן לוי ודן טריפון-רשף, בעשר השנים האחרונות: עלייה של 400% במספר הסטודנטים החרדים באקדמיה, ‏27 בפברואר 2014. וכן עיין כאן
  14. ^ צביקה קליין, הוא מגייס שני מיליארד ש"ח בעשור. אז למה לא אוהבים אותו?, באתר nrg‏, 16 במאי 2014.
  15. ^ לתיאור ההחלטה עיין כאן
  16. ^ ידידיה בן אור, ‏הרב אלישיב התיר לי לקחת כסף מהקרן לידידות, באתר ערוץ 7, 27 במאי 2014.
  17. ^ הרב אלישיב לא התיר לקבל כספי הקרן לידידות אתר סרוגים מיכאל פלד
  18. ^ מלחמת דת חדשה: החרדים נגד הקרן לידידות‏, nrg
  19. ^ "המגשר", 17 במאי 2011, באתר ynet
  20. ^ באתר CharityWatch.org
  21. ^ באתר ministrywatch
  22. ^ הסוכנות היהודית תשלב נוצרים אוונגליסטים כחברי ההנהלה, יד לאחים‏
  23. ^ שלמה פיוטרקובסקי, ‏הרב לבנון: לעצור את השתלטות הקרן לידידות, באתר ערוץ 7, 12 ביוני 2014.
  24. ^ חנן גרינווד, ‏הקרן לידידות על טענת הרב לבנון: "ללא אחיזה במציאות", באתר כיפה, 12 ביוני 2014.
  25. ^ נצרות לא בבית ספרנו - האתר שהוקם נגד פעולות הקרן לידידות