הקרקס המעופף של מונטי פייתון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת מארז ה-DVD של הסדרה

הקרקס המעופף של מונטי פייתוןאנגלית: Monty Python's Flying Circus) היא סדרת הטלוויזיה בה התגבשה חבורת מונטי פייתון, אשר שודרה במקור בערוץ BBC הבריטי בשנים 1969 - 1974, ושינתה את פני הקומדיה הבריטית. היא מורכבת מ-45 פרקים שלוקטו ב-4 עונות.

הסדרה נכתבה והופקה על ידי גרהאם צ'אפמן, ג'ון קליז, טרי גיליאם, אריק איידל, טרי ג'ונס ומייקל פאלין שנודעים כ"חבורת מונטי פייתון" והפיקו סרטים ותוכניות נוספות. ב"קרקס המעופף" הוצג רצף של מערכונים בסגנון נונסנס לרוב, ולעתים רחוקות היא אף נשאה אופי סאטירי. לכאורה, הורכבה הסדרה ממערכונים, אך הגישה הייתה יותר של זרם התודעה, בעיקר בזכות קטעי האנימציה של טרי גיליאם. כך דחקה הסדרה את הגבולות של מה שנחשב אז מקובל, בסגנון כמו בתוכן, והשפיעה לא רק על הקומדיה הבריטית אלא על קומדיה בכל העולם.

הסדרה עוסקת לעתים קרובות בסגנון החיים הבריטי, ומציגה מסרים שנחשבו לטעונים פוליטית בתקופת השידור. חברי הקבוצה היו בעלי השכלה גבוהה (אוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג'), ולעתים הוזכרו בסדרה דמויות מעולם הספרות והפילוסופיה.

הפרק הראשון של הקרקס המעופף הוקלט ב־7 בספטמבר 1969 ושודר ב־5 באוקטובר באותה שנה. הפרק האחרון הוקלט ב-16 בנובמבר 1974 ושודר ב-5 בדצמבר אותה שנה.

ג'ון קליז עזב את הסדרה לאחר העונה השלישית, וכך לא נראה בעונה הרביעית למרות שהופיע בכתוביות במקומות הראויים. ניל אינס ודאגלס אדמס היו היחידים שלא השתייכו לקבוצת "מונטי פייתון" אך הופיעו בכתוביות הסדרה בעקבות תרומת חומר, שניהם באותו הפרק בעונה הרביעית. אינס הופיע לעתים במופע הבמה של החבורה, והשתתף גם בסרטם "מונטי פייתון והגביע הקדוש".

נעימת הפתיחה היא "פעמון החירות" של ג'ון פיליפ סוזה.

מערכונים מוכרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיטב המערכונים שהופיעו בסדרה שולבו בגרסאות שונות גם בסרטי המערכונים, בהופעות וביצירות אחרות. רוב המערכונים המוכרים הם משתי העונות הראשונות. זאת מכיוון שחלקן נכללו בסרט "ועכשיו למשהו שונה לגמרי" שצולם אחרי העונה השנייה. סיבה נוספת היא שבדרך כלל שידורים חוזרים של הסדרה הופסקו לאחר העונה השנייה.

  • קנוניית סחיטת הצבא (Army Protection Racket)
  • התוכי המת - אדם מתלונן בפני מוכר בחנות חיות מחמד שמכר לו תוכי מת
  • ספאם (Spam) (לוף) - מערכון על המאכל ששימש את בעלות הברית במלחמת העולם השנייה (אחד ההסברים גורס שמערכון זה הוא המקור לתיאור דואר זבל כספאם)
  • מועדון הוויכוחים (The Argument Clinic)
  • חנות הגבינה
  • הבדיחה המצחיקה ביותר בעולם - על גילויה של בדיחה כה מצחיקה עד שהיא הורגת מצחוק את שומעיה ושימושה כנשק במלחמת העולם השנייה
  • שיר חוטב העצים (The Lumberjack Song) - אדם (בגרסה אחת ספר, בגרסה אחרת מגיש תחזית מזג האוויר) שר על רצונו להפוך לחוטב עצים בקנדה
  • המשרד להליכה מטופשת (The Ministry of Silly Walks) - מערכון בכיכובו של ג'ון קליז שזכור בעיקר בגלל ההליכה המוזרה שהוא מבצע בו (ההליכה המוזרה הפכה לגימיק ידוע של קליז ואוזכרה עוד פעמים רבות במהלך הקריירה שלו ובסדרתו "המלון של פולטי")
  • שיר הפילוסוף (The Philosophers' Song)
  • האחים פיראנה (Piranha Brothers)
  • האינקוויזיציה הספרדית - סדרת מערכונים המתחילים כסצנה רגילה לכל דבר עד אשר אחת הדמויות אומרת "לא ציפיתי לאינקוויזיציה הספרדית" (רוצה לומר - לא חשבתי שיחקרו אותי) ולפתע מופיעים 3 אינקוויזטורים
  • ויכוח ה-5 דקות (The five minute argument)
  • מוכר האלבטרוס - פרודיה על מוכרי חטיפים בסרטים, הצגות ומופעי ספורט
  • מילון המונחים ההונגרי - פרודיה על שימוש במילוני תיירים; אדם מפרסם מילון מונחים הונגרית-אנגלית שתרגום משפטים תמימים (כמו "איפה תחנת הרכבת?") מתפרשים כהצעות גסות
  • מטפס ההרים - אדם מגיע למשרד המחפש חברים למשלחת טיפוס הרים ונדהם מהראיה הכפולה של ראש המשלחת וחוסר מקצועיותו
  • כיצד לזהות עצים מרחוק - סדרה של מערכונים קצרצרים שהופיעו בין מערכונים אחרים; שיעור במצגת שקופיות על זיהוי עצים לפי מראם מרחוק שכמעט תמיד חוזר על אותו שיעור (בוקיצה)

דמויות בסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מונטי פייתון - דמויות

בניגוד לתוכניות מערכונים רבות אחרות, הסדרה כללה מספר קטן של דמויות חוזרות, ביניהן:

  • האיש שאומר "It's...‎" (פאלין), איש פרוע שיער וזקן, לבוש בגדים קרועים, שהיה מופיע בתחילת התוכנית ומכריז "It's...‎" לפני שהיה נקטע בפתאומיות על ידי כתוביות הפתיחה.
  • כרוז (קליז), שהיה יושב מאחורי שולחן כתיבה, בדרך כלל במקומות משונים ללא קשר למערכון (כגון יער או חוף ים), ומכריז "ועכשיו למשהו שונה לגמרי" ("And now for something completely different"). שימש בעיקר כמבוא לכתוביות הפתיחה או כקישור בין מערכונים. המשפט נעשה לביטוי מפתח בסדרה, וגם היה לשמו של סרטם הראשון של החבורה.
  • אביר המחזיק תרנגול גומי, שהיה מסיים מערכונים בכך שהכה דמויות בראשן בעזרת התרנגול. באמצע העונה הראשונה נאמר לו "אנחנו מצטערים, אנחנו לא צריכים אותך השבוע", ולאחר שעזב אומלל לא נראה שוב (חוץ מבהופעה קצרה בפרק 13).
  • ויקינג (פאלין) שהיה קוטע מערכונים כדי לומר "בכל אופן". לאחר מכן המערכון היה ממשיך (בדרך כלל) כרגיל.
  • נגן אורגן ערום (בפרק הראשון גיליאם, לאחר מכן החליף אותו ג'ונס), שהיה נותן תרועה קצרה למערכונים מסוימים (בעיקר פארודיות על שעשועוני טלוויזיה), או כדרך נוספת להציג את הכתוביות.
  • ה"גאמבים", חבורה של פגועי מוח הלבושים במכנסיים למים גבוהים, כתפיות ומשקפיים עגולות בעלות מסגרת עבה, ובעלי שפם בסגנון צ'ארלי צ'פלין ומטפחת קשורה לראשם. הם היו מושיטים ידיהם בצורה מוזרה קדימה, ומדברים בקול חזק ונמוך מלווה בגניחות וגעיות. הם אהבו להכות לבנים אחת בשנייה.
  • הקולונל (צ'אפמן) שעוצר מערכונים באמצע משום שהם הפכו לטענתו ל-"מטופשים מדי".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]