הקתדרלה ליד הים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת הספר במהדורה העברית

הקתדרלה ליד היםספרדית: la Catedral Del Mar) הוא ספרו של הסופר הספרדי אילדפונסו פלקונס (Ildefonso Falcones). הספר יצא לאור בספרד בשנת 2006 ולאחר שתורגם לעברית יצא לאור בישראל בשנת 2008, בהוצאת זמורה-ביתן.

הספר מספר את סיפור חייו של ארנאו אסטניול, בנו של צמית אשר עובר תהפוכות רבות בחייו. עלילת הספר מתרחשת בקטלוניה בתקופה הפיאודלית.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברנאט - צמית הכפוף למשפחת דה ביירה במחוז נברקלאס.
  • פרנססקה - עקרת בית, נשואה לברנאט.
  • ארנאו - בנם של ברנאט ופרנססקה. הדמות הראשית בספר.
  • ז'ואן - חברו הטוב של ארנאו.
  • אסדאי - חלפן הכספים היהודי.
  • אלדיס - מושא אהבתו של ארנאו.
  • מאר - בתו המאומצת של ארנאו ומושא אהבתו השנייה.
  • אליאונור - אשת ארנאו. באה ממעמד גבוה ובעלת יחסים עכורים עם בעלה.

תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן מתאר את חייה של משפחת אסטניול בתקופה הפיאודלית בקטלוניה במשך 64 שנים המתחילים בשנת 1320. העלילה מתחילה עם נישואיו של ברנאט (צמית) לפרנססקה (בת איכרים גם היא) במחוז נברקלאס אליו הם משתייכים. כבר בערב חתונתם נאנסת פרנססקה באכזריות על ידי יורנס דה ביירה, בעל אדמות המחוז על פי זכות הלילה הראשון המחייב לאחר מכן את בעלה לקיים איתה יחסים על מנת להימנע מדרישת דמי חסות על הילוד. לאחר מכן התייחדו בעל כורחם ברנאט ופרנססקה. פרנססקה מתקשה לעכל את חייה החדשים ומסתגרת בתוככה גם לאחר לידתו של ארנאו, בנו הביולוגי של ברנאט. לאחר שאשת יורנס דה ביירה, דונה קתרינה, יולדת את בנה בסמוך ללידת ארנאו, נלקחים פרנססקה וארנאו לטירת דה ביירה שם תהפוך פרנססקה לשפחת המשפחה אשר תניק את תינוקם החדש ותהיה נתונה לאכזריות ואונס מצד נתיני ומשרתי המשפחה.

ברנאט, שלא יכל להשלים עם המאורע, פרץ לבית משפחת דה ביירה ולקח את ארנאו, שהיה על סף גסיסה, בחזרה לחיקו תחת החשיכה וברח מאדמותיו ומביתו מחשש לתפיסתו על ידי יורנס דה ביירה ואנשיו. כך למעשה איבד את אדמותיו וכל רכושו בלא יודעין על מצב אשתו פרנססקה. לברנאט לא הייתה ברירה אלא להגיע לברצלונה ולחיות בה כשנה ויום מבלי להילכד, תקופה אשר תספק לו ולבנו את הזכות להיות אזרחים חופשיים בממלכת קטלוניה.

העלילה ממשיכה ומתארת את חייו של ארנאו עד גיל 63, העובר תלאות רבות. לאחר מות ברנאט כאשר היה בן ארבע עשרה, הופך ארנאו לבסטאש, ומפרנס אותו ואת ז'ואן, חבר ילדות שאמו מתה ואביו מתכחש לו. הסיפור ממשיך ומספר על הצטרפותו של ארנאו לצבא, לאחר מכן מותה של אשתו, התעשרותו, אהבתו לבתו המאומצת מאר ומאסרו על ידי האינקווזיציה. לבסוף מצליח ארנאו להתגבר על כל המכשולים, וחי בנחת עם מאר.

שחזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כתיבת הספר, השתמש פלקונס ברשמים ומקורות מידע מהימנים אודות התקופה הפיאודלית. הקורא מעצים את חווית הקריאה כתוצאה מכך ורואה כיצד נראתה המציאות באותה התקופה, כדלהלן:

  • חודריה - השכונה היהודית בברצלונה בה התרכזו יהודים מרחבי קטלוניה. באותה תקופה היהודים היו היחידים לעסוק בהלוואות בריבית (הנצרות אסרה על כך, בעוד היהדות התירה זאת) ועל כן התעשרו והיו מקורבים למלוכה- לאחר שתרמו ושילמו כספים ומסים רבים לטובת המונרכיה.
  • הבתולה מריה - הבתולה מריה, פטרונית הים, מסמנת בספר את מרכז אמונתם של נוצרים רבים והשענותם על אמונה זו. כנסיית 'סנטה מריה דה לה מאר' נבנתנה על ידי העם ולמען העם ודמויות רבות כמו הבסטאשוס וארנאו נשענו על אמונתם בה, אשר הפיחה בהם את רוח חייהם בעת משבר.
  • האינקווזיציה - האינקוויזיציה הייתה למעשה שלוחת הכנסיות באותה תקופה, אשר חרתה על דגלה לחימה בטומאה בקרב הנוצרים והייתה נגועה בשחיתות רבה. ז'ואן, חברו הטוב של ארנאו, מתגלגל במהלך העלילה לקרבת דת ולמידה. בסוף אף נהפך לאינקוויזטור- שליח האינקוויזיציה.
  • בסטאשוס - הבסטאשוס היו למעשה סבלי נמל ויבשה. הבסטאשוס עבדו בפרך בעוד ההמון היה משתהה אל מול כוחם. במהלך העלילה ארנאו עצמו הופך לבסטאש ועבודתו אף הופכת למוטיב מצבו המוראלי במהלך עבודתו. הבסטאשוס היו הראשונים בתור לבניית כנסיית 'סנטה מריה דה לה מאר'.

מהימנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד היותו רומן, מהווה הספר מסמך על החיים בתקופה הפיאודלית. הספר מכר למעלה ממיליון עותקים ברחבי העולם ותורגם ל-14 שפות. בדבר המחבר (פלקונס), מספר הוא כי ביסס את המידע על פי הכרוניקה השלישית של המלך פדרו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]