הראל לוקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

הראל לוקר מכהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה החל מדצמבר 2011. לוקר הוא עורך דין מוסמך בישראל ובניו יורק, מומחה בתחומים כלכליים-מסחריים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקר, יליד 1965, נולד בישראל וגדל בתל אביב. לוקר הוא דור תשיעי לילידי הארץ מצד אמו רבקה, ילידת הרובע היהודי בירושלים. אביו, מרטין, ניצול שואה ממחנה טרנסניסטריה, חבר תנועת בית"ר והאצ"ל, עלה ארצה על סיפון אניית הנשק של האצ"ל אלטלנה. אחיו הוא האלוף יוחנן לוקר, מי שהיה סגן מפקד חיל האויר ומזכירו הצבאי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו ואח נוסף הוא מנתח הלב, פרופ' חיים לוקר.

למד בתיכון עירוני א' בתל אביב. בצה"ל שרת לוקר בחיל המודיעין כחייל וקצין מודיעין קרבי, בלבנון ובשומרון והשתחרר בדרגת סרן. הוא בעל תואר ראשון במשפטים מבית הספר למשפטים ותואר ראשון בחשבונאות מבית הספר לניהול באוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בהצטיינות במשפטים עם התמחות במסים (LL.M. in Taxation) מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, בוושינגטון די. סי. בארצות הברית.

לוקר נשוי לעו"ד שירי מילוא לוקר ואב לשלושה ילדים.

קריירה משפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הקריירה המשפטית החל כמתמחה במשרד עורכי הדין של יורם דנציגר ואביגדור קלגסבלד והוסמך כעורך דין ב-1995. לוקר היה שותף במשרד שקל ושות' עד שנת 2000 ובין השנים 2001 עד 2004 עבד בפירמת עורכי הדין Fried Frank בוול סטריט.

לאחר חזרתו לישראל הקים את משרד שוחט, לוקר ושות' ושימש בו שותף מנהל. המשרד התמזג ב-2007 עם משרד ש. פרידמן ושות', אחד המשרדים הוותיקים והגדולים בישראל, ומאז שימש בו לוקר כשותף בכיר וחבר הנהלה.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2011 מינה ראש הממשלה, בנימין נתניהו את לוקר למנכ"ל משרד ראש הממשלה. לוקר עזב את המגזר העסקי על מנת לשרת כמנכ"ל משרד ראש-הממשלה וראש המטה הכלכלי-חברתי של ראש הממשלה ולהוביל את המדיניות ועבודת המטה המתבצעת במשרד ראש הממשלה במכלול הנושאים הכלכליים, החברתיים והאזרחיים. מתוקף תפקידו, לוקר מהווה ציר מרכזי בתהליך גיבוש תקציב המדינה מול משרד האוצר.

במסגרת פעילותו הוביל את הרפורמה בשירות המדינה, מעבר מחנות צה"ל לנגב ותוכנית הפיתוח האזרחית של הנגב לאור ירידת צה"ל דרומה, הפרטת תע"ש, "מתווה לוקר" שמנע את סגירת ערוץ עשר, "מתווה לוקר בענף החלב" - מתווה להמשך הרפורמה בענף החלב בישראל, אשר החל להיות מיושם במהלך 2013.‏[1]

לוקר הביא את המלצות "ועדת צמח" לייצוא הגז הטבעי בישראל לאישור הממשלה בקואליציה רחבה של ראש הממשלה, שר האוצר, נגיד בנק ישראל והשר לתשתיות ואנרגיה, לאחר שאלו התעכבו במשך חודשים. באוקטובר 2014 אישרה הממשלה את תוכנית המיתאר להקמת מתקני הקליטה של הגז הטבעי אותה קידם לוקר. החלטות אלו איפשרו את המשך פיתוח מאגר לוויתן ואת פיתוח משק הגז הטבעי בישראל.

לוקר הוביל את הוועדה לרפורמה בייבוא מזון לישראל, שבעקבותיה נוצרה "רפורמת הקורנפלקס" לפיה ישראל תאמץ את השיטה האירופאית ליבוא מזון רגיל ללא הגבלה ובלבד שיעמוד בסטנדרטים בריאותיים גבוהים. המהלך נועד להוביל להגדלת התחרותיות ולהוזלת מחירים לצרכן ומהווה צעד מרכזי בהורדת יוקר המחייה בתחום המזון.

לוקר עמד בראשות הוועדה לצמצום השימוש המזומן שגיבשה מתווה לצמצום ההון השחור בישראל. המלצותיה העיקריות של הוועדה הן הגבלת השימוש במזומן[2] תוך עידוד שימוש באמצעים אלקטרוניים מתקדמים במשק הישראלי ובראשם החדרת כרטיס הדביט. לוועדה היו שותפים בכירים במשרד ראש הממשלה, בנק ישראל, רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה והמשטרה. המלצות הוועדה אושרו פה אחד בממשלה באוקטובר 2014.

הממשלה אישרה בספטמבר 2014 שתי תוכניות ממשלתיות לפיתוח כלכלי חברתי ארוך טווח של עוטף עזה והדרום אותן גיבש לוקר מול כלל שרי הממשלה לאחר מבצע צוק איתן. תוכנית החומש לפיתוח הדרום, בהיקף של 2 מיליארד שקלים. בין עיקרי התוכנית: בית חולים נוסף יוקם בבאר שבע ובית החולים סורוקה יחוזק, יורחבו מענקי ההשקעות בנגב, יקודם חיבור התעשייה לגז הטבעי, ייסללו כבישים ויבוצעו פרויקטי תחבורה בהיקף נרחב ובהשקעה של כחצי מיליארד שקלים. כמו כן יקודמו תשתיות למסחר מקוון (E-commerce) לעסקים קטנים ובינוניים ויפותחו מיזמי תיירות באשקלון, במכתש רמון ותיירות כפרית ביישובי הבדואים.

תוכנית חומש נוספת לפיתוח התיישבותי, כלכלי וחברתי של שדרות ויישובי עוטף עזה לשנים 2014-2018. התכנית, בהיקף של 1.5 מיליארד ש"ח, היא תכנית הפיתוח הכלכלי הגדולה והמקיפה ביותר שהופעלה באזור זה. ההחלטה החדשה מתמקדת בארבעה תחומים: כלכלה - הרחבה משמעותית של התמריצים והסיוע לעסקים באזור; חקלאות - פיתוח ענף החקלאות, עוגן הפעילות המרכזי ביישובי העוטף ;פיתוח התיישבותי - פעולות לתמיכה בהמשך מגמת הגידול במספר התושבים בעוטף; איכות חיים - השקעה משמעותית בחידוש ובשדרוג תשתיות, לטובת העלאת איכות החיים ורמת השירותים של תושבי האזור. במסגרת הצעדים השונים, ניתן תיעדוף ליישובי הקו-הקדמי, הסמוך לגדר המערכת, וכן לפעולות לחיזוק חברתי-כלכלי של שדרות. התוכנית מצטרפת להחלטה נוספת אותה גיבש המטה הכלכלי-חברתי בראשות לוקר בתחילת מבצע "צוק איתן", במסגרתה הוקצו לעוטף 417 מיליון ש"ח לשנים 2015-2016. בכלל זה כללה ההחלטה זיכוי מס לתושבים בשיעור 20%, הנחות בארנונה הן לתושבים והן לעסקים, הקמת מעונות יום, הקמת מתחם חדשני של מעונות סטודנטים בשדרות ועוד.

בנובמבר 2014 הודיע לוקר על פרישתו מתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה.‏[3] הוא צפוי לסיים את תפקידו ב-2015 וזאת בתום 3 שנות כהונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]