שמעון גרשון רוזנברג

שמעון גרשון רוזנברג
תאריך לידה	כ"א בחשוון ה'תש"י, 13 בנובמבר 1949
תאריך פטירה	כ"ה בסיון ה'תשס"ז, 11 ביוני 2007
השתייכות	בית מדרש של הציונות הדתית עם גוונים חסידיים ופוסטמודרניים.
רבותיו	הרב שלמה פישר, הרב חיים יעקב גולדויכט
תלמידיו	הרב בני קלמנזון, הרב דוב זינגר, הרב יהודה ברנדס, פרופ' אדמיאל קוסמן

הרב שמעון גרשון רוזנברג (מוכר בשם הרב שג"ר; 13 בנובמבר 1949 - 11 ביוני 2007) היה תלמיד חכם והוגה דתי מודרני, בעל הגות עם מאפיינים נאו-חסידיים ופוסט מודרניים. בתשנ"ו הקים את ישיבת שיח יצחק באפרת ועמד בראשה עד לפטירתו.

ביוגרפיה

נולד וגדל בירושלים, לשלום זליג ולסאסי, ניצולי שואה. למד בבית הספר נווה עציון בשכונת בית וגן והמשיך בישיבה התיכונית נתיב מאיר ובישיבת ההסדר כרם ביבנה. בשנת תשל"ג החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, אצל הרב שלמה פישר ואצל מספר מקובלים. באותה שנה נישא למרים זיו. לאחר נישואיו החל ללמוד בכולל של ישיבת הכותל. את הכינוי שג"ר שבו הוא מוכר קיבל בישיבה התיכונית, כאשר אחד הרבנים ראה את ראשי התיבות על נרתיק הטלית שלו, וכינה אותו כך בתור הלצה.

שג"ר נפצע קשה במלחמת יום הכיפורים כאשר לחם בקרבות השריון ברמת הגולן. הטנק שבו לחם ספג פגיעה ישירה ושנים מחבריו לספסל הלימודים בישיבה שהיו איתו בטנק נהרגו במקום. הוא עצמו נכווה קשה ורק בקושי הצליח להיחלץ.‏ לאחר שהחלים מפציעתו חזר ללימודים. הוסמך לרבנות בתחילת שנת תשל"ו.

בשנות השמונים לימד כר"מ דומיננטי בישיבת הכותל ואף החליף את ראש הישיבה הרב ישעיהו הדרי למשך שנה (כאשר זה האחרון יצא לשנת שבתון). בעקבות התלכדותה של קבוצת תלמידים סביבו ולחצים פולטיים פנימיים פרש מן הישיבה. ב-1984 היה ממקימי הישיבה הגבוהה 'מקור חיים', שייסד הרב עדין שטיינזלץ במטרה לתת מקום לתפיסות חדשניות יותר. לשם עבר יחד עם קבוצה מתלמידיו מישיבת הכותל. במקור חיים, כיהן בפועל כראש הישיבה יחד עם הרב מנחם פרומן, ועזב אתה ב-1988. בשנת תשמ"ט עמד בראש בית המדרש של מעלה - המרכז לציונות דתית, ביחד עם הרב יואל בן נון ופרופ' שלום רוזנברג במשך שנה אחת. בשנת תש"ן ייסד פרופ' בנימין איש שלום את בית המדרש של בית מורשה ומינה אותו לראש בית המדרש ביחד עם הרב אליהו בלומנצוייג. בסוף שנת תשנ"ו הקים את ישיבת שיח יצחק יחד עם הרב יאיר דרייפוס, שם שימש כראש ישיבה עד לפטירתו. כמו כן כיהן כראש בית המדרש 'עורי', ולימד במדרשת לינדנבאום. התגורר בשכונת קריית משה בירושלים, היה נשוי ואב לשישה ילדים.

בחודש פברואר 2007 (שבט תשס"ז) נתגלה כי הוא חולה בסרטן הלבלב. הדבר גרם לו לעזוב את הישיבה לצורך טיפולים. הוא ורעייתו עברו להתגורר במושב גבעת ישעיהו, בכך מימש חלום רב שנים. את כתביו מסר לעמיתו בראשות הישיבה, הרב יאיר דרייפוס, לצורך טיפול בהכנתם לדפוס. בערב שנערך לרפואתו ב-21 במאי 2007, הוכרז על הקמת מכון להוצאת כתביו לאור. הרב שג"ר הלך לעולמו כחודש לאחר מכן, בכ"ה בסיוון תשס"ז, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.

הגותו והשקפתו

הרב שג"ר היה דמות רוחנית ייחודית בהגות הציונית דתית. ספרו כלים שבורים: תורה וציונות דתית בסביבה פוסט מודרנית הוא ניסיון לתת מענה דתי להלכי הרוח המנשבים היום בעולם הכללי, בטענה כי תפיסה תורנית יכולה להכיל תפיסות מורכבות אלה. הרב שג"ר קיבל חלק מהטיעונים הפוסט-מודרניים וזיהה בהם רעיונות ומושגים המופיעים בקבלה ובחסידות. הוא טען כי דווקא הדקונסטרוקציה, שאותה זיהה עם שבירת הכלים הקבלית, פותחת פתח לאופציה דתית, בכך שהיא נותנת לאדם את היכולת ליצור בחופשיות את עולמו הדתי. עמדה זו עוררה התנגדות מצד הרואים בהכנסת הפוסט-מודרניזם לבית המדרש צעד שעלול להיות מסוכן בשל עמדתו הספקנית.

תפיסתו של הרב שג"ר מדגישה את הפן הרוחני-האינדיבידואלי של החיים בישראל, ולא רק את הפן הלאומי שלהם. הוא ראה צורך בכך שבני תורה ישתלבו בתחומים רבים, ולאו דווקא בצבא או בתפקידים מנהליים. הרב שגר עודד את תלמידיו לעסוק באמנות והוא עצמו כתב ופרסם שירה. הרב שג"ר היה אחד הראשונים שהכניסו את החסידות לסדר היום הדתי-לאומי. הקשר לחסידות מאפיין את רוב תלמידיו.

ב-2005, על רקע תוכנית ההתנתקות, חתם על גילוי דעת של קבוצת רבנים מן הציונות הדתית שהביע התנגדות לסרבנות בצה"ל. השתתף בפעילות בארגון במעגלי צדק. ברובד הפוליטי התנגד הרב שג"ר לנסיגות משטחי יש"ע, במקביל להכרה ב'כיבוש כמשחית' ובצורך הכן בשלום. העיד על עצמו: "אינני מגדיר את עצמי כימני או כשמאלני, אלא כענייני".

תלמידיו והשפעתו

לרב שג"ר תלמידים רבים, אך ספריו ורעיונותיו תופסים מקום בעיקר בחסידות החדשה המתפתחת בציבור הציוני דתי. ספריו נלמדים בעיקר בישיבות הנחשבות לפתוחות, והגותו לא פרצה בצורה מקיפה לגרעין הקשה של הישיבות הציוניות הדתיות. שפתו ותחומי עיסוקו מאפשרים הערכה מצד מוסדות אקדמיים ואמנותיים, ורבים מתלמידיו עוסקים בתחומים אלו.

מתלמידיו:

• הרב בני קלמנזון, והרב עמי עולמי - מקימי וראשי ישיבת ההסדר בעתניאל
• הרב דוב זינגר - ראש ישיבת מקור חיים
• הרב ד"ר יהודה ברנדס - ראש בית המדרש של בית מורשה
• הרב יהושע אנגלמן - מלחין ורב קהילת 'יקר' בתל אביב
• הרב בני פרל - ראש הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן
• המשוררים: פרופ' אדמיאל קוסמן, יורם ניסינוביץ, נחום פצ'ניק, אלחנן ניר
• אוהד אזרחי מדריך ומורה רוחני

ספריו

• כלים שבורים: תורה וציונות דתית בסביבה פוסט מודרנית (2003)
• על כפות המנעול - דרשות לימי התשובה וליום הכיפורים (2004)
• פור הוא הגורל - דרשות לחג הפורים ולחודש אדר (2005)
• שובי נפשי - קובץ פרקי עיון על דרכי התשובה (2001)
• זיכרון ליום ראשון - דרשות לחודש אלול וראש השנה (2000)
• אהבוך עד מוות - עיון רב תחומי בסוגית קידוש השם במסכת סנהדרין (2004)
• רעים אהובים - דרשות חתונה של הרב שג"ר והרב יאיר דריפוס (2008)
• "נהלך ברג"ש" - אסופה ממאמריו שיצאה לכבוד יום השנה לפטירת הרב (התשס"ח)
• פניך אבקש - דרשות שנאמרו בישיבת הכותל בשנת תשמ"ב (תשס"ח)
• בתורתו יהגה - לימוד גמרא כבקשת אלוקים (תשס"ט)
• זמן של חירות - דרשות לחג הפסח (תש"ע)
• בצל האמונה - דרשות לחג הסוכות (תשע"א)‏

על פי שיעוריו, הוציא שלמה שוק את הספר תאנים מתוקות - אוספים בחסידות כפי שלמדתי מהרב שג"ר.

לקריאה נוספת

• יאיר שלג, הדתיים החדשים: מבט עכשווי על החברה הדתית בישראל, ירושלים: הוצאת כתר, 2000
• יונתן גארב, יחידי הסגולות יהיו לעדרים: עיונים בקבלת המאה העשרים, הוצאת כרמל, 2006, עמ' 217-213

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: שמעון גרשון רוזנברג

• הרב שג"ר, באתר ישיבת שיח יצחק
• רשימת המאמרים של שמעון גרשון רוזנברג באתר רמב"י
• רשימת המאמרים של שמעון גרשון רוזנברג, באתר רמבי"ש

מאמרים ושיעורים:

• מיתודה ומוטיבציה בהוראת הגמרא, באתר דעת
• השירה בהלכה ובספרות החסידית, הרצאה מוקלטת של הרב שג"ר ב'מכון ון ליר' בירושלים
• צמיחה ממלחמה - הרב שג"ר זצ"ל, באתר "ערוץ מאיר"
• מדינה יהודית - סתירה ואוטופיה, דעות 41, אדר תשס"ט, באתר נאמני תורה ועבודה
• אפשר והטראומה תזכך את העמדה הדתית שלנו, "ארץ אחרת", 30 בנובמבר 2004

כתבות:

• יאיר שלג, פסקי הסירוב? זו תגובה גלותית - ראיון, באתר הארץ

על דמותו ומשנתו:

• אביחי צור, "דקונסטרוקציה דקדושה- מבוא להגותו של הרב שג"ר", אקדמות כא', אלול תשס"ח, עמ' 110-139. המאמר בהרחבה: עבודת לקבלת תואר מוסמך באוניברסיטה העברית.
• רותי בר שלו, ריקוד משוגע עם הרב שג"ר, באתר ynet‏
• אהוד פירר, רבם של חיות היער, באתר nrg מעריב
• יובל שרלו, אודים מוצלים מאש, אתר כיפה
• ישי פרידמן, ‏שנה לפטירתו של הרב שג"ר, באתר ערוץ 7
• אריאל סרי-לוי, ‏לזכרו - הרב שג"ר ז"ל, דעות 33, אלול תשס"ז, באתר נאמני תורה ועבודה
• יאיר דרייפוס, שלוש שנים לפטירת הרב שמעון גרשון רוזנברג (שג"ר): יהודי שחי בעולם פגום, באתר חדשות מחלקה ראשונה (NFC)‏, פורסם במקור ראשון
• ברוך כהנא, ‏לאן נושבת הרוח - מחשבה דתית עכשווית לנוכח הפוסט-מודרניזם - סקירה וביקורת, אקדמות, כ', שבט תשס"ח, עמ' 38-9
• אסתי בראל, ‏על פטריארכיה וקולות נשיים - מבט ביקורתי על לימוד תורה לנשים בתפיסת הרב שג"ר, אקדמות, כ', שבט תשס"ח, עמ' 53-39