הרולד יוג'ין אדג'רטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרולד יוג'ין אדג'רטוןאנגלית: Harold Eugene Edgerton, ‏6 באפריל 1903 - 4 בינואר 1990) היה פרופסור להנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. זכור במידה רבה עם הפיכתו של הסטרובוסקופ (מבזק) ממכשיר מעבדה לא מוכר למכשיר ידוע ונפוץ.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדג'רטון נולד בפרמונט, נברסקה ב-6 באפריל 1903, בנם של מרי נטי קו ופרנק יוג'ין.‏[1] אדג'רטון, צאצא ישיר של ריצ'רד אדג'רטון, אחד מהמייסדים של נוריץ', וצאצא של המושל ויליאם ברדפורד (1590-1657) שהיה המושל של המושבה פלימות' ונוסע על סיפונה של ה"מייפלאוור". אביו של אדג'רטון היה עורך דין, עיתונאי, סופר ונואם ואף שירת כיועץ משפטי לממשלה בין השנים 1911-1915. הרולד גדל באורורה, נברסקה. הוא גם בילה חלק משנות הילדות שלו בוושינגטון הבירה ולינקולן, נברסקה.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1925 אדג'רטון קיבל תואר ראשון בהנדסת חשמל מאוניברסיטת נברסקה בלינקולן, שם הפך להיות חבר באחוות אקסיה (Acacia Fraternity). בשנת 1927 קיבל תואר מאסטר במדעים, בהנדסת חשמל מ-MIT. אדג'רטון השתמש במבזק (סטרובוסקופ) כדי ללמוד סנכרון מנועים עבור תיזת הדוקטורט שלו בהנדסת חשמל ב-MIT, אותה קיבל בשנת 1931. לזכותו נזקף הרעיון אשר הקיים אדג'רטון ציין את המדען והמהנדס צ'ארלס סטארק דראפר כמי שהעלה את הרעיון לצלם בעזרת המבזק חפצים יומיומיים. החפץ הראשון אותו צילם בעזרת מבזק היה זרם מים היוצא מן הברז.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיצוץ גרעיני בפחות ממליונית השנייה לאחר תחילתו, כפי שצולם בידי אדג'רטון עם מצלמת-הפעולה-המהירה-האלקטרונית שפיתח, במסגרת סדרת ניסויים גרעיניים (סדרת Tumbler-Snapper) בנוודה, 1952

בשנת 1937 אדג'רטון החל שותפות ארוכת שנים עם הצלם ג'ון מילי, אשר השתמש בציוד עם מבזקים, בעיקר במספר ראשי מבזק אלקטרוני, איתם הפיק תצלומים יפיים, שרבות מהן הופיעו במגזין לייף. בעת צילום בעזרת מספר מבזקים הם יכלו לשגר עד 120 הבזקות בשנייה. אדג'רטון היה חלוץ בצילום בעזרת הבזקות קצרות במיוחד, והוא השתמש בטכניקה הזו כדי ללכוד תמונות של תנועות מהירות ביותר, כגון שלבים שונים של בלונים במהלך ההתפוצצותם, קליע בשבריר השנייה בו הוא מפלח תפוח, או חובט גולף בפעולה, למשל.

הוא זכה במדליית ארד של האגודה המלכותית לצילום בשנת 1934, במדליה על שם הרווארד נ' פוטס, ממכון פרנקלין בשנת 1941, במדליה על שם אלברט א. מיכאלסון מאותה אוניברסיטה ב-1969,‏[2] ובמדליה הלאומית למדע בשנת 1973.‏[3]

אדג'רטון חבר לקנת' גרמשאוזן והרברט גרייר שהחלו לייעץ ללקוחות תעשייתיים, ובשנת 1947 הקימו את החברה אדג'רטו, גרמשאוזן וגרייר (חברת EG&G). חברת EG&G הייתה הקבלנית הראשית של הוועדה לאנרגיה אטומית והיה לה תפקיד מרכזי בצילום ובהקלטה של הניסויים הגרעיניים בארצות הברית במהלך שנות החמישים והשישים. עבור משימות אלו פיתח אדג'רטון את מצלמת הפעולה המהירה האלקטרונית (באנגלית: Rapatronic, קיצור של השם Rapid Action Electronic camera), אשר סופקה על ידי EG&G.

עבודתו סייעה לפיתוח טכנולוגית הסונר הצדדי, אשר שמשה לסריקת קרקעית הים בחיפוש אחר סדקים. אדג'רטון עבד עם חוקר הים ז'אק קוסטו, מאבות הצילום התת-מימי, בכך שצייד אותו תחילה בציוד צילום תת-מימי שעוצב במיוחד וכלל מבזק אלקטרוני, ואחר כך על ידי שימוש בסונר כדי לגלות את האניה הטבוע בריטניק (ספינה אחות לטיטניק, שטובעה במהלך מלחמת העולם הראשונה). אדג'רטון סייע גם לגילויה של אוניית המלחמה האמריקאית USS Monitor שפעלה בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית. בזמן שעבד עם קוסטו דבק בו הכינוי, המקובל עד היום בחוגי הצילום, "פאפא פלאש".

בנוסף לתרומותיו המדעיות וההנדסיות לשכלול ותפוצת הפלאש, אדג'רטון מוכר באותה מידה בזכות גישתו ותרומתו האסתטית: רבות מתמונותיו המרשימות מראות תופעות שאי אפשר לראות בעין בלתי מצוידת, והן נמצאות במוזיאונים לאומנות בכל רחבי העולם. בשנת 1940, סרטו הקצר Quicker'n a Wink ("מהר יותר מקריצה"), שצולם בעזרת מבזקים מהירים, הביא את אדג'רטון לזכות בפרס האוסקר לסרט קצר.

אדג'רטון התמנה לפרופסור מן המניין בהנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בשנת 1948. בשנת 1956, אדג'רטון נבחר כחבר באקדמייה האמריקאית לאומנות ולמדעים. הוא היה במיוחד אהוב על ידי תלמידי המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בשל טוב ליבו והכוח הרצון שלו ללמד. "הטריק בהוראה," אמר, "הוא ללמד אנשים בדרך כזאת שהם לא מבינים שהם לומדים עד שזה מאוחר מידי". השיעור האחרון שלו, במהלך סמסטר הסתיו ב-1977, היה סמינר לתלמידים חדשים בנושא: "תצלומים של ציפורים וחרקים". אחד ממעונות הסטודנטים לתואר שני ב-MIT נקרא על שמו.

עבודתו של אדג'רטון הייתה מוצגת במאמר באוקטובר 1987 במגזין נשיונל ג'יאוגרפיק תחת הכותרת: "דוק אדג'רטון, האיש שעצר את הזמן מלכת".

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1928, לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת נברסקה בלינקולן, התחתן אדג'רטון עם אסתר מיי גארט. היא נולדה במחוז המילטון, נברסקה ב-8 בספטמבר 1903 ונפטרה ב-9 במארס 2002 בצ'ארלסטאון, דרום קרולינה. היא קיבלה תואר ראשון במוזיקה, מתמטיקה וחינוך מאוניברסיטת נברסקה לינקולן. היא הייתה פסנתרנית וזמרת מיומנת, לימדה בקונסרבטוריון ניו אנגלנד למוזיקה ולימדה בבתי הספר היסודיים אורורה, נברסקה, ובוסטון. במהלך נישואיהם נולדו להם שלושה ילדים: ויליאם, רוברט, ומרי-לו. הנכדים: נינה אדג'רטון, אריק אדג'רטון, סילביה אדג'רטון, ג'ניס דיקסון, ביל דוקסון, מרי אן דיקסון ואלן דיקסון. נינים: רבקה קיי, בריאן דיקסון, אמילי קיי, רוזמרי האברד, גארט דיקסון, ריצ'רד האברד, אליסון דיקסון, מלינה אדגרטון, טרוויס לאו, ג'נדי אדג'רטון, בנימין לאו, חנה האברד, קווין אדג'רטון וקיילי לאו.

אחותו, מרי אלן אדג'רטון, הייתה אשתו של ל' וולש פוג (1899-2003 ,Pogue) מחלוצי התעופה ויו"ר מועצת מינהל התעופה האזרחי הישן.

אחיינו, דוד פוג, הוא עיתונאי, פרשן טכנולוגי בניו יורק טיימס, מנחה בטלוויזיה. 

אדג'רטון מת לפתע ב-4 בינואר 1990 בקיימברידג', מסצ'וסטס.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 ביולי 1990, בניסיון להנציח את מאמציו של אדג'רטון, מספר חברי קהילות באורורה, נברסקה החליטו להקים מרכז מדע אשר יועד בשביל "מוזיאון הוראה", כדי לשמר את עבודתו של אדג'רטון וחפציו, וגם כלל "אזור אקספלורית" שבו אנשים מכל הגילים יכולים להגיע ולהשתתף בתערוכות מדעי החיים. אחרי חמש שנים של גיוס כספים פרטיים מהקהילה כולה, כמו כן גם השקעות פרטיות על ידי החברים של אדרג'טון, המרכז נחנך באופן רשמי ב-9 בספטמבר 1995.

ב-MIT, מרכז אדג'רטון שנוסד ב-1992, הוא מעבדה מלאת חומרים לכל תלמידי הקולג' וגם לתלמידי תיכון ולמורים.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Flash! Seeing the Unseen by Ultra High-Speed Photography (1939, with James Rhyne Killian). Boston : Hale, Cushman & Flint.
  • Electronic Flash, Strobe (1970). New York : McGraw-Hill.
  • Moments of Vision (1979, with Mr. Killian). Cambridge, Mass. : MIT Press.
  • Sonar Images (1986, with Mr. Killian). Englewood Cliffs, N.J. : Prentice-Hall.
  • Stopping Time, a collection of his photographs, (1987). New York : H.N. Abrams.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bruce, Roger R. (editor); Collins, Douglas, et al., Seeing the unseen : Dr. Harold E. Edgerton and the wonders of Strobe Alley, Rochester, N.Y. : Pub. Trust of George Eastman House ; Cambridge, Mass. : Distributed by MIT Press, 1994.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]