הרולד שיפמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרולד פרדריק ("פרֶד") שיפמן (14 בינואר 194613 בינואר 2004) היה רופא בריטי ורוצח סדרתי.

ב-31 בינואר 2000 הורשע שיפמן ב-15 מעשי רצח ונידון למאסר עולם. לאחר משפטו נערכה בבריטניה חקירה ציבורית, ובה התגלו עדויות ששיפמן רצח 215 ממטופליו, ונקבע כי יש יסוד לחשד שמספר הנרצחים הגיע ל-250. לפי טענות אחרות מגיע מספר הנרצחים ליותר מ-400 בני אדם.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותו התחנך שיפמן בעיר נוטינגהאם שבבריטניה. אמו מתה ממחלת סרטן הריאה כשהיה בן 17. בשנים 1964 - 1970 למד רפואה באוניברסיטת לידס. ב-1966 נשא אישה, ומאוחר יותר הוליד בת ושלושה בנים.

לאחר גמר לימודיו החל לעסוק ברפואה בכמה מרפאות באזור יורקשייר. ב-1975 נתפס מזייף מרשם לתרופה משככת כאבים לשימוש עצמי, ונשלח לטיפול גמילה מסמים.

ב-1977 החל לעבוד במרכז רפואי בעיר הייד שבאזור מנצ'סטר, והמשיך בעבודתו זו בשנות השמונים. ב-1993 פתח מרפאה פרטית בהייד, והיה לדמות מוכרת ומכובדת במקום.

חשיפת פשעיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מרץ 1998 התעורר חשדה של רופאה מעמיתיו של שיפמן כי הוא "הורג" את מטופליו, אך היא לא הייתה בטוחה אם המדובר בהזנחה או במעשים מכוונים. העניין הועבר לטיפול המשטרה, אולם לא התגלו ראיות מספיקות להעמידו לדין. בדיעבד הואשמה המשטרה שמינתה צוותי חקירה בלתי מיומנים לטיפול בפרשה.

לאחר שמטופלת של שיפמן מתה ביוני 1998, גילתה בתה שצוואתה שונתה, והיא הורישה לכאורה את כל רכושה לשיפמן ולא לילדיה. הבת פנתה למשטרה, וגופתה של המטופלת הוצאה מקברה ונבדקה. בגופה התגלו עקבות של הסם דיאמורפין (הרואין). שיפמן נעצר ב-7 בספטמבר 1998, וברשותו נתגלתה מכונת כתיבה מאותו סוג ששימש להדפסת הצוואה המזויפת.

המשטרה החלה לחקור מקרי מוות נוספים של מטופלים, וחשפה את דפוס פעולתו: הוא נהג להזריק למטופלים כמויות גדולות של דיאמורפין, לחתום על תעודות הפטירה שלהם, ולאחר מכן לזייף מסמכים רפואיים המעידים כביכול על בריאותם הלקויה.

משפטו ומאסרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפטו של שיפמן החל ב-5 באוקטובר 1999, וב-31 בינואר 2000 הוא הורשע ברציחתן של 15 ממטופלותיו בשנים 1995 - 1998. שיפמן נידון ל-15 מאסרי עולם עוקבים, והומלץ שלא לשחררו לעולם. הוא הורשע גם בזיוף צוואתה של מטופלת, ונידון על כך לארבע שנות מאסר.

שיפמן כפר באשמתו פעמים רבות, ומעולם לא הסביר את מעשיו. חקירה נוספת שהתקיימה לאחר משפטו קבעה כי הוא אחראי לכ-250 מקרי מוות.

התאבדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 בינואר 2004, ערב יום הולדתו ה-58, נמצא שיפמן תלוי בתאו ללא רוח חיים. דו"ח מטעם בית הכלא קבע כי הוא תלה את עצמו מסורגי החלון בתאו באמצעות סדינים ממיטתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]