הרומן שלי עם אנני
| הרומן שלי עם אנני | |
|---|---|
 עטיפת ה-DVD של "הרומן שלי עם אנני" |
|
| שם במקור: | Annie Hall |
| בימוי: | וודי אלן |
| הפקה: | צ'ארלס ג'ופה, ג'ק רולינס |
| תסריט: | וודי אלן, מרשל בריקמן |
| שחקנים ראשיים: | וודי אלן, דיאן קיטון, טוני רוברטס, קרול קיין, כריסטופר ווקן, פול סיימון |
| הקרנת בכורה: | 20 באפריל 1977 |
| משך הקרנה: | 93 דקות |
| שפת הסרט: | אנגלית |
| תקציב: | ארבעה מיליון דולר |
| הכנסות: | $38,251,425 (ספטמבר 2011) |
| פרסים: | ארבעה פרסי אוסקר |
| דף הסרט ב-IMDb | |
הרומן שלי עם אנני (באנגלית: Annie Hall) הוא סרט קולנוע מז'אנר הקומדיה הרומנטית, שבוים על ידי וודי אלן ונכתב על ידי וודי אלן ומרשל בריקמן. הסרט יצא לאקרנים בשנת 1977. אלן תיאר את הסרט כ"נקודת מפנה"[1], מאחר שהיא הביאה ממדים של רצינות לסרטיו אשר לא היו עד אז לסרטיו הקומים והמצחיקים[2] . השחקנים בסרט הם וודי אלן בתפקיד הראשי, ודיאן קיטון, טוני רוברטס, קרול קיין ופול סיימון בתפקידים המשניים. הסרט זכה בארבעה פרסי אוסקר, על הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר והתסריט המקורי הטוב ביותר.
הסרט נבחר לאחד מעשרת הסרטים בעלי עלילה לא לינארית הטובים ביותר של אתר הקולנוע "The Script Lab".[3]
תוכן עניינים |
תקציר הסרט [עריכה]
הסרט מספר את סיפור אהבתם של זוג ומערכת יחסיהם שידעה עליות ומורדות. אלבי סינגר (אלן), הוא קומיקאי בעל נטיות אינטלקטואליות המנסה לשמר את הקשר שלו עם אנני הול (קיטון), בעלת האישיות המורכבת. סינגר רואה את עצמו כדמות המובילה במערכת היחסים ומתקשה לקבל את ביטויי העצמאות של אנני הול. הסרט סוקר מספר שנים במערכת היחסים שלהם. אחרי שנים רבות וויכוחים רבים, הזוג מבין שהם שונים זה מזו, ונפרדים. אנני עוברת לגור עם מפיק הוליוודי (פול סיימון), אך אלבי מבין שהוא אוהב אותה, ומחליט לנסוע להוליווד ולהחזיר אותה. הוא נכשל, וחוזר לניו יורק כלעומת שבא. מאוחר יותר נפגשים השניים במקרה ומסכימים כי אינם מתחרטים על מה שהיה.
טכניקות קולנועיות [עריכה]
הסרט עושה שימוש מגוון בקשת רחבה של טכניקות קולנועיות, כמו מסך מפוצל, שבירת הקיר הרביעי, כתוביות החושפות את מחשבותיו האמיתיות של הדמות (בסתירה לדיאלוג) ושילוב של סצינות מצוירות בתוך הסרט. לדוגמה: סצנה ובה עומד אלבי בתור, ומתלונן לחברתו על האיש העומד מאחוריהם, שמדבר דברי הבל על עבודתו של מרשל מקלוהן. אלבי מסביר למצלמה כמה האיש מאחוריו מעצבן אותו, ובתגובה האיש מדבר למצלמה ומסביר את הצד שלו בוויכוח. לבסוף אלבי פותר את הסכסוך על ידי שליפתו משולי המסך של מרשל מקלוהן (המגלם את עצמו), שמודה כי דבריו של האיש הם אכן טפשיים.
השפעות [עריכה]
הרומן שלי עם אנני הוא אבן יסוד בתולדות הקולנוע האמריקני והאופן בו הציג סיפור אהבה של דמויות על שלל מורכבותן האישית ולבטיהם הנפשיים הפנימיים השפיע על יוצרים אחרים. הסרט השפיע גם רבות על הקומדיות הרומנטיות שבאו אחריו, כמו גם על סדרות טלוויזיה רבות שעשו שימוש בטכניקות המוצגות בסרט זה. מבחינה אופנתית, הלבוש של קיטון בסרט, שכבות של בגדים ועניבה, הפך לפופולרי באמריקה. בסרט גם הופיע לראשונה כריסטופר ווקן בתפקיד ראוי, ובכך הוא פרץ לתודעה האמריקאית עם מה שעתידה להיות קריירה מזהירה.
בהופעה של להקת החברים של נטאשה בבית גבריאל ב-1996, סיפר ארקדי דוכין כי השיר "יש בך" נכתב בהשראת הסרט. את המשפט הפותח את השיר, "יש בך משהו שונה", אומר אלבי לאנני במהלך הסרט.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- "הרומן שלי עם אנני", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- התסריט מלא במאגר התסריטים IMSDB
הערות שוליים [עריכה]
- ^ Björkman 2004, pp. 75–93
- ^ Roger Ebert (2002-05-12). Great Movies: Annie Hall. The Chicago Sun-Times. אוחסן מהמקור ב־30 December 2006. אוחזר ב־2007-01-23.
- ^ Ally Sinyard, Top 10 Best Nonlinear Films, The Script Lab,
