הרון 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרון 1 בטיסה

הרון 1 (ידוע גם כ"מחץ 1" או "שובל") הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) שפותח על ידי חטיבת מלט של התעשייה האווירית לישראל. הוא מוגדר ככטב"ם MALE-Medium Altitude Long Endurance (ר"ת רום בינוני, שהיה ממושכת). במהלך ניסויי הטיסה בוצעה טיסה רצופה של 52 שעות, אך זמן השהייה באוויר בתצורה מבצעית נמוך יותר בשל משקל המטען. ההרון 1 נרכש על ידי חיל האוויר הישראלי וכינויו שם הוא "שובל". הוא נכנס לשירות מבצעי ב-2005[1]. מלבד ישראל, מפעילות את ההרון 1 גם הודו ואוסטרליה. צרפת מפעילה נגזרת של ההרון 1 המכונה הרפנג. גרסה מוגדלת של ההרון 1 היא ההרון TP.

ההרון 1 יכול לשאת מגוון מטענים ייעודיים: חיישן אלקטרו-אופטי, מכ"ם מִפְתָּח סינתטי (SAR), מכ"ם סיור ימי (MPR), ציוד לאיסוף מודיעין אותות, ציוד לממסר ואחרים. הוא מסוגל להפעיל ארבעה חיישנים בו זמנית. ניתן לשלוט בו באמצעות תקשורת בקו-ראייה, ממסר קרקעי או מוטס, וכן על ידי תקשורת לווינית.

ההרון 1 הוא בעל כן נסע מתקפל והוא מסוגל להמריא ולנחות אוטומטית.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים של הרון 1

מאפיינים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורך: 8.50 מטר
  • מוטת כנפיים: 16.60 מטר
  • משקל המראה מרבי: 1,150 ק"ג
  • משקל מטען מרבי: 250 ק"ג

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שהות מרבית באוויר: 45 שעות
  • טווח מרבי: 350 ק"מ (בתקשורת בקו ראיה; גדול יותר עם ממסר)
  • סייג רום: 30,000 רגל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]