הרוצח

הרוצח (מוכר גם כהמאפיה או העיירה) הוא משחק חברה, בו כל השחקנים (כולל הרוצחים) צריכים להכריע על פי רוב, מי הוא האשם ב"רצח".

המשחק דורש מהשחקנים כישורי משחק וכריזמה כמו גם חשיבה אסטרטגית ובלשית. עיקר המשחק, למעט גרסאות מסוימות, מורכב מדיון בין כל המשתתפים שבסיומו עליהם להחליט מי הוא האשם. השתתפות ה'רוצחים' בדיון זה ונסיונם להטות את ההחלטה לכיוון אחד מהאזרחים החפים מפשע היא בעלת השפעה רבה על אופי המשחק. השיקולים בדיון מושפעים, מההתנהגות החזותית של המשתתף החשוד (שפת גוף, צורת דיבור), תוכן דבריו וטענותיו, והאסטרטגיה המיוחסת לו. רצוי לשחק +8 שחקנים, ומתוכם מנחה, בלש ו-2 רוצחים, על מנת ליצור משחק מעניין ולהגיע למספר סיבובים רב.

בערך זה יופיעו רק כמה מן הגרסאות העיקריות. גרסאות אחרות מאופיינות בדרך כלל שינויים באמירות, בשמות התפקידים, בשם המשחק, בכמות ההצבעות (יש המשחקים עם מספר סיבובים ללא הצבעות), וכן בהוספת תפקידים אחדים.

גרסה 1

הכנות

יש לקבוע לפני תחילת המשחק מנחה (שנקרא לפעמים גם ראש העיר) למשחק ינהל את המשחק. המשחק מורכב מ"לילה" ומ"יום". בלילה כל המשתתפים מרכינים ראשם ועוצמים עיניהם בזמן שהמנחה מנהל את המשחק. ביום כל המשתתפים "ערים" ומנהלים דיונים. בלילה הראשון מנחה המשחק קובע את התפקידים במשחק - מי יהיו האזרחים, הרוצחים והבלש (מספר השחקנים מכל סוג נקבע על פי כמות המשתתפים) - הבחירה תעשה על ידי טפיחה על ראשי השחקנים: פעם אחת לאזרח, פעמיים לרוצח, ושלוש פעמים לבלש. אם רוצים שהבחירה תעשה בצורה אקראית ולא תקבע על ידי המנחה משתמשים בחלוקת קלפים, כאשר נקבע מראש איזה תפקיד מסמל כל קלף. במקרה זה נשמר הקלף אצל בעליו במהלך כל המשחק, ומשמש כראיה לתפקידו של השחקן. לרוצחים בלילה הראשון לא ניתנת הזדמנות לרצוח, אלא רק לקום כדי לראות אחד את השני - כדי שבימים הבאים יוכלו לשתף פעולה. במהלך המשחק אסור לאיש לחשוף את זהותו.

מהלך המשחק

בתחילת כל לילה המנחה מכריז "לילה טוב" וכל השחקנים מורידים את ראשם ועוצמים עיניים. כשכולם "ישנים" מכריז המנחה "בוקר טוב בלש" והבלש מרים את ראשו. בשלב זה יכול הבלש לבחון את חשדו בקשר לאחד מהמשתתפים (הוא לא מדבר כדי שקולו לא יסגיר את זהותו) אלא רק מצביע על החשוד אחד בלבד והמנחה מסמן לו את תפקידו של זה (רוצח? - כן/לא). לאחר מכן, מכריז המנחה "לילה טוב בלש" - הבלש חוזר "לישון", ומיד "בוקר טוב רוצחים" - הרוצחים קמים וביחד (ללא קול) צריכים להצביע על האדם שהם רוצים "לרצוח". כשהם מסיימים נאמר "לילה טוב רוצחים. בוקר טוב עיירה" והעיירה - כלל השחקנים קמים. המנחה מודיע על הנרצח, הוא חושף את הקלף, ויוצא מן המשחק. בגרסה דומה, המנחה מושך קלות באוזנו של הנרצח טרם הרמת הראשים.

לאחר מכן השחקנים רשאים לדבר ולדון בחופשיות בניסיון לברר את זהותו של הרוצח. הבלש יכול לתת הכוונות ושמות בהתבסס על דעתו האישית, מבלי לחשוף את זהותו. בכל שלב של היום אחד השחקנים יכול להכריז על חשדותיו ולהעלות להצבעה ראשונה את אחד המשתתפים. אם בהצבעה הראשונה יש רוב - החשוד שעליו הצביעו יכול לומר "מילים אחרונות". לאחר שסיים נערכת הצבעה שנייה. אם בהצבעה השנייה יש רוב - החשוד "מוצא להורג" - חייב לחשוף את תפקידו במשחק ולאחר מכן יוצא ממנו בדיוק כמו שחקן שנרצח. אם באחת ההצבעות אין רוב - הדיונים ממשיכים עד שמגיעים להחלטה. אחרי שהוחלט על האשם וזה חשף את זהותו ויצא - עוברים ללילה. בגרסאות מסוימות אין חובה בכל יום להוציא להורג שחקן.

סיום המשחק

האזרחים והבלש מנצחים כאשר הם חושפים את זהותם של כל הרוצחים. הרוצחים מנצחים אם הם מצליחים לגרום להוצאתם להורג של כל האזרחים. אם כמה רוצחים הוצאו להורג ולבסוף נשאר רוצח אחד - כלל הרוצחים נצחו.

גרסה 2

בגרסה זו יש רק "לילה" בתחילת המשחק, וכל שאר הזמן, עד סופו של המשחק, הוא יום.

כל המשתתפים יושבים במעגל. בתחילת המשחק המנחה מודיע לכולם להרכין את ראשם ולעצום עיניים. המנחה נוקש לאזרח על הגב פעם אחת ולרוצח פעמיים. אחר-כך המנחה אומר "גמרתי" ואז כולם מרימים את הראש והמשחק מתחיל. מטרת הרוצח היא למצמץ לאזרח, על מנת לרצחו, אך הרוצח צריך להשתדל שלא יראו שהוא עושה זאת. ברגע שממצמצים לכיוון אזרח, הוא חייב לומר "נרצחתי" ובכך יוצא מן המשחק. כאשר אזרח חושב שהוא יודע מי הרוצח הוא אומר "אני חושב שאני יודע" ואז הולך למנחה ולוחש לו בסוד. אם הוא טעה הוא יוצא מהמשחק אבל אם צדק הוא ניצח. במקרה שנשארו 2 אנשים ולא חשפו את הרוצח, הרוצח ניצח במשחק.

גרסה 3

גרסה זו, הקרויה לרוב המאפיה, מומלץ לשחק רק עם שבעה שחקנים ומעלה, עם עדיפות למספר שחקנים אי זוגי. כל השחקנים יושבים במעגל, ואחד השחקנים, או המנחה, מחלק קלפים שהוכנו מראש לפי מספר המשתתפים. כל שחקן מקבל קלף, אשר מייצג את הזהות שלו במשחק. אין להראות לשחקנים האחרים את הקלף.

ערכי הקלפים הם:

• נסיך - מאפיה קטנה
• מלך - מאפיה גדולה
• אס - בלש
• כל שאר הקלפים - אזרחים

במשחק תיערך מלחמה בין המאפיות לאזרחים, כאשר האס, הבלש, נחשב גם הוא אזרח ונמנה עמם.

מהלך המשחק

לאחר שכל השחקנים קיבלו את הקלפים וכולם יודעים את תפקידם במשחק, המנחה, מתחיל ב"נאום ההתחלתי" ואומר לכולם להוריד ראשים. כאשר הראשים של כולם למטה, הוא ממשיך ואומר: "מאפיות, להרים ראש". בשלב זה רק המאפיות מרימות את הראש, ורואות אחת את השנייה, ובכך הן יודעות עם מי הן משחקות ומול מי הן משחקות. עליהן לעשות זאת בשקט מוחלט על מנת שלא יחשפו את עצמן. לאחר מכן המנחה אומר "מאפיות, להוריד ראש". בשלב זה כל הראשים למטה. לאחר מכן המנחה אומר "מאפיה קטנה להרים יד, ובלש להרים ראש". בשלב זה הבלש, שהוא אזרח רואה את המאפיה הקטנה מבלי שהיא תראה אותו, ובכך יש רמז לאזרחים מיהן המאפיות. לאחר מכן המנחה אומר "מאפיה קטנה להוריד את היד, בלש להוריד את הראש". וכעת שוב כל השחקנים עם הראש למטה. כעת המנחה אומר "כולם להרים ראשים". שלב הקריינות נגמר, וכעת המשחק מתחיל.

בכל סיבוב של המשחק הורגים שני אנשים: הראשון נהרג ברוב קולות של המשתתפים - ההרג עצמו מתבצע על ידי לקיחת הקלף של השחקן ההרוג והנחתו באמצע מעגל השחקנים עם גבו לכיוון המשתתפים. ההרג מתבצע אחרי ויכוח סוער בין השחקנים. לאחר שהוחלט להרוג את אחד השחקנים ברוב קולות, יש לו "מילים אחרונות", בדומה לגרסה 1. לאחר השכנוע הסופי שלו, עורכים שוב נגדו הצבעה, אם עדיין רוב השחקנים רוצים להרוג אותו, שמים את הקלף שלו באמצע, כשגבו לכיוון השחקנים. אם אין עליו רוב קולות, ממשיכים בוויכוח עד שמגיעים לרוב קולות עם שחקן אחר. אחרי שהוא נהרג, המנחה אומר "כולם להוריד ראשים". לאחר שכולם מורידים ראשים, הוא מוסיף "מאפיות להרים ראש, מאפיות להרוג". המאפיות הורגות על ידי לקיחת הקלף של השחקן שברצונן להרוג והנחתו באמצע המעגל. לאחר שסיימו להרוג המנחה ממשיך - "מאפיות להוריד ראשים", ולאחר מכן "כולם להרים ראשים". רק לאחר שכל השחקנים הרימו את הראשים, המנחה מערבב את שני הקלפים של הנרצחים, וחושף אותם, ועל ידי כך נוצרת תחושה של מיסתורין - של איזה הרוג כל קלף. על ההרוגים אסור לחשוף את זהותם.

כעת היום מתחיל שנית, וכן הלילה וחוזר חלילה.

אם שתי המאפיות נהרגות במהלך המשחק, האזרחים נצחו. אם אחת או שתיים מהן נשארת עד סוף המשחק, אז המאפיות מנצחות. שחקן שנהרג אינו צריך להוריד יותר את הראש עם כולם אך חלה עליו חובת השתיקה עד סוף המשחק. למאפיות מותר להתייעץ עם אנשי-מאפיה שנרצחו.

אסטרטגיות בגרסה זו

• הבלש יכול לא להזדהות מיד ובכך "להפיל" את המאפיה הקטנה. הוא יכול לחכות ולראות עם מי המאפיה משתפת פעולה ואם מי היא לא, כדי לנסות ולהבין מי המאפיה הגדולה.

• המאפיות יכולות לשכנע בדיונים להרוג אחת את השנייה וזאת על מנת להסיר ספק שהן משתפות פעולה.

• כשנשארים שלושה שחקנים אחרונים: שני אזרחים ומאפיה, המאפיה יכולה לנסות להעמיד פני מתלבטת "מי המאפיה" בין שני האזרחים הנותרים, ולא ישר תחליט על אחד מהן, וזאת על מנת לחזק את הרעיון שהיא אזרחית תמימה.

קישורים חיצוניים

• מצגת שמדגימה את המשחק (באנגלית)