לירות בפיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הריגת פיל)
לירות בפיל
Shooting an Elephant
הפיל הלבן הנדיר היה נערץ בבורמה, ונחשב, לפי אגדה בודהיסטית, כסמל של טוהר ועוצמה
הפיל הלבן הנדיר היה נערץ בבורמה, ונחשב, לפי אגדה בודהיסטית, כסמל של טוהר ועוצמה
מידע כללי
מאת ג'ורג' אורוול עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מסה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות בורמה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1936 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לירות בפילאנגלית: Shooting an Elephant) היא מסה שכתב ג'ורג' אורוול בשנת 1936, המספרת על מאורע שאירע לו בעת שהותו בבורמה כקצין משטרה בריטי באחת הערים, בשנות ה-20 המוקדמות של המאה ה-20.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה הבריטית סיפחה בהדרגה את בורמה במשך 62 שנים (1823–1886), שבמהלכן התנהלו שלוש מלחמות אנגלו-בורמזיות, ובריטניה שילבה אותה בהודו הבריטית. היא נוהלה כפרובינציה של הודו עד 1937, אז הפכה למושבה נפרדת, וזכתה לעצמאות ב-4 בינואר 1948. לאורוול היה עניין מיוחד בחיי מעמד הפועלים, הוא היה יליד הודו ממשפחה ממעמד הביניים אך גדל בבריטניה. הוא שימש בתפקיד עוזר ניצב במשטרה הקיסרית ההודית הבריטית בבורמה, בשנים 1922 עד 1927.

הפיל הלבן הנדיר היה נערץ בבורמה, ונחשב, לפי אגדה בודהיסטית, כסמל של טוהר ועוצמה. כפי שמתאר אורוול במסה, בשנת 1926, כאשר עבר למולמיין בה התרחש האירוע המתואר, הוא היה אמביוולנטי לגבי המנהל הקולוניאלי אף ששירת שם במסגרתו. הרומנטיקה של הראג' הבריטי, בהשראת ספרי רודיארד קיפלינג, נשחקה על ידי המציאות היומיומית של עבודתו. אורוול כותב כיצד הוא נלכד בין הטינה שלו כלפי האימפריה שבשירותה הוצב בבורמה, לבין התרעומת שלו כלפי הנתינים הבורמזים שנהגו בו בזלזול, ולא פעם שמו אותו ללעג ולקלס. כשוטר בשירות האימפריה הבריטית הוא מרגיש שבפעולותיו במרחב הבורמזי הוא נענה לציפיות של הבורמזים ממנו; הוא נאלץ לירות בפיל, אף כי לא רצה בכך, רק במטרה למלא אחר צפיותיהם של הבורמזים ממנו, ומחשש שמא ילעגו לו אם יבחר שלא להרוג את הפיל[1].

תוכן החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורוול מספר על פיל שנתקף חמת זעם באחד השווקים וגרם להרס רב ולאבדות בנפש. האזרחים הבורמזים קראו לאורוול, אשר כקצין משטרה היה אמור לטפל בפיל ובמקרה הצורך אף להרוג אותו. אולם כאשר הגיע אורוול אל הפיל, היה זה האחרון עומד במרכז השדה, וכפי שכותב אורוול: "כשהוא אוכל בשלווה לא היה הפיל נראה מסוכן יותר מפרה". אורוול כבר התכונן לעזוב את הפיל לנפשו, כאשר הביט לאחוריו וראה שהמוני הבורמזים שנכחו במקום מצפים ממנו שיהרוג את הפיל וישעשע אותם בכך; כדי לא להיראות שוטה, הוא נאלץ להרוג את הפיל.

מסקנותיו של אורוול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורוול מציין כי מקרה זה "פתח לי פתח... לעמוד על טיבו האמיתי של האימפריאליזם - על המניעים האמיתיים המביאים שלטונות דיכוי לידי פעולה". מקרה זה מהווה דוגמה לכך שהמשטר האימפריאליסטי מדמה בנפשו שהוא פועל על פי רצונותיו בעוד שלמעשה הוא נדחף לפעול על ידי ציפיותיהם של העמים הנמצאים תחת עולו; בלשונו התמציתית של אורוול: "בשעה שהאדם הלבן נהפך לעריץ - את חירותו שלו הוא מסרס. הוא נעשה מין גולם נבוב, מתראה, הדמות המושגרת של "הסהיב". כי תנאי הוא לשלטונו, שיבלה את ימי חייו בעשיית רושם על ה"ילידים", וכך, בכל משבר ומשבר חייב הוא לעשות מה שה"ילידים" מצפים ממנו".

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום ראשון של המסה לעברית הופיע בספר "מבחר הסיפור האנגלי", תחת הכותרת "הריגת פיל", אסופה של סיפורים שכתבו סופרים אנגליים בעריכת דוד שחר, "הדר" הוצאת ספרים בשנת 1956[2]. שם המתרגם מופיע בראשי תיבות בלבד "א.ב.".

המסה הופיעה גם בספר "מדוע אני כותב - ועוד מסות" מאת ג'ורג' אורוול שהופיע בהוצאת עם עובד בשנת 1984[3].

בשנת 1987 עובדה המסה למחזה קצר, בידי דניאלה כרמי, והוצגה במרכז התיאטרוני בנווה צדק[4].

תרגום חדש תחת הכותרת 'לירות בפיל' מופיע בספר "מתחת לאף שלך", אוסף מאמרים מאת ג'ורג' אורוול, הוצאת דביר, 2005[5].

בשנת 2010 כתב המלחין מתן פורת יצירה מוזיקלית לפי "לירות בפיל", בה כיכב השחקן איתי טיראן ובוצע בפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית בירושלים[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Larkin, Emma (2005). Finding George Orwell in Burma (First American ed.). New York: The Penguin Press. ISBN 1-59420-052-1.
  2. ^ שושנה ודל, מבחר הסיפור האנגלי, הארץ, 7 בדצמבר 1956
  3. ^ אהרון פאפו, מה חשב ג'ורג' אורוול על השמאל?, חדשות, 1 בפברואר 1985
  4. ^ ירון פריד, בשני המקרים, מאוחר, חדשות, 7 באפריל 1987
  5. ^ עידן לנדו, מהות האנושיות לפי ג'ורג' אורוול, באתר הארץ, 15 בינואר 2007
  6. ^ נעם בן זאב, "לירות בפיל" של מתן פורת: איתי טיראן רעב למוסיקה, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2010