הריסון בארנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הריסון בארנס
Harrison Barnes
בארנס בשנת 2019
בארנס בשנת 2019
לידה 30 במאי 1992 (בן 31)
אמס שבאיווה
עמדה סמול פורוורד
גובה 2.03 מטרים
מספר 40
מכללה אוניברסיטת קרוליינה הצפונית
דראפט בחירה שביעית, 2012
גולדן סטייט ווריורס
קבוצות כשחקן
2012–2016
2016–2019
2019–		 גולדן סטייט ווריורס
דאלאס מאבריקס
סקרמנטו קינגס
הישגים כשחקן
זכייה באליפות ה-NBA ‏(2015)
חמישיית הרוקיז הראשונה (2013)

הריסון ברייס ג'ורדן בארנס (באנגלית: Harrison Bryce Jordan Barnes; נולד ב-30 במאי 1992) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בעמדת הסמול פורוורד בקבוצת סקרמנטו קינגס מליגת ה-NBA.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארנס נולד וגדל בעיר אמס שבאיווה ובנערותו למד בתיכון בעיר. אביו, רון האריס, היה כדורסלן ששיחק באוניברסיטת המדינה של איווה, ועזב את המשפחה בצעירותו של בארנס.[1] הוא שיחק בקבוצת הכדורסל של בית הספר, לצידו של דאג מקדרמוט, התחרה בקפיצה לרוחק ולגובה, ואף ניגן בסקסופון ושר במקהלת בית הספר.[2]

בעונת הג'וניור רשם בארנס ממוצעים של 19.8 נקודות ו-8.8 ריבאונדים, עם 60% קליעה מהשדה ו-43% קליעה מעבר לקשת השלוש והוביל את קבוצת הכדורסל של בית הספר לאליפות התיכונים של מדינת איווה עם מאזן של 26 ניצחונות ללא הפסד.[3] בעונת הסניור, רשם בארנס ממוצעים של 26.1 נקודות ו-10.0 ריבאונדים עם 62% קליעה מהשדה ו-43% קליעה מעבר לקשת השלוש. הוא הוביל את קבוצתו לאליפות המדינה ללא הפסד בפעם השנייה ברציפות, היה לשחקן הרביעי בתולדות מדינת איווה הוזמן להשתתף במשחק מקדונלד'ס אול-אמריקן,[א] ואף נבחר לשחקן המצטיין של המשחק, במשותף עם ג'ארד סאלינג'ר[4] ובסיום העונה נבחר למר הכדורסל של איווה.[5]

בארנס סיים את לימודיו התיכוניים כקלעי המצטיין של קבוצת בית הספר בכל הזמנים עם 1,787 נקודות,[5] ודורג ראשון בין שחקני התיכון של ארצות הברית בגיוסים לקבוצות המכללות.[6]

קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שקיבל הצעות להצטרף לקבוצות של אוניברסיטת דיוק, איווה סטייט, קנזס, אוקלהומה ואוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בחר בארנס בקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל המשחקת בחטיבת החוף האטלנטי של ה-NCAA (נקראת גם ה-ACC).‏[7]

כבר בעונת הפרשמן הפך בארנס לשחקן משמעותי באוניברסיטה, כשעלה בחמישייה הפותחת בכל משחקי הקבוצה למעט אחד. הוא רשם ממוצעים של 15.6 נקודות ו-5.8 ריבאונדים, ובסיום העונה נבחר לפרשמן המצטיין ב-ACC ולחמישייה השנייה בחטיבה כולה. במשחק חצי גמר טורניר האליפות של חטיבת החוף האטלנטי רשם בארנס שיא קליעה לרוקי בטורניר כשקלע 40 נקודות בניצחון 82-97 על קלמסון,[8] ובמשחקו הראשון בטורניר אליפות המכללות קלע 24 נקודות והשווה את שיא האוניברסיטה של טיילר הנסברו לכמות הנקודות הנקלעת על ידי פרשמן במשחק הבכורה בטורניר, ואף הוסיף במשחק 16 ריבאונדים. במשחקים הבאים היה בארנס לפרשמן הראשון בתולדות האוניברסיטה שקולע מעל 20 נקודות בכל אחד משלושת משחקיו הראשונים בטורניר,[2] וסייע לאוניברסיטת קרוליינה הצפונית להעפיל עד למשחק רבע גמר טורניר המכללות, בו הפסידה 69–76 לאוניברסיטת קנטקי.

עם סיום עונתו הראשונה במכללות, הוזכר שמו של בארנס כמועמד לבחירה הראשונה בדראפט ה-NBA, אך הוא החליט שלא להעמיד את עצמו לבחירה, ולשוב לקרוליינה הצפונית בניסיון לזכות באליפות ליגת המכללות.[9] בארנס המשיך והיה שחקן משמעותי בקרוליינה הצפונית גם בעונתו השנייה בליגה. הוא רשם לאורך השנה 17.1 נקודות למשחק והוסיף 5.2 ריבאונדים למשחק, ונבחר בסיום העונה לחמישיית העונה הראשונה בחטיבה, אך בטורניר המכללות קלע 14 נקודות למשחק בלבד, באחוזי קליעה נמוכים של פחות מ-33% מהשדה. אוניברסיטת קרוליינה הצפונית העפילה שנה שנייה ברציפות עד לרבע גמר טורניר המכללות, בו הפסידה 80-67 לאוניברסיטת קנזס.[1]

קריירת ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדן סטייט ווריורס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנתיים בליגת המכללות, העמיד עצמו בארנס לבחירה בדראפט ונבחר במקום השביעי על ידי גולדן סטייט ווריורס. כבר כרוקי היה בארנס לשחקן חמישייה בקבוצה. הוא עלה בחמישייה הפותחת ב-81 משחקים לאורך העונה, תרם 9.2 נקודות ו-4.1 ריבאונדים, נבחר לחמישיית הרוקיז הראשונה וסייע לקבוצתו להעפיל למשחקי הפלייאוף לראשונה זה שש שנים. במשחקי הפלייאוף שיפר בארנס את יכולותיו, העמיד ממוצעים של 16.1 נקודות ו-6.4 ריבאונדים, כולל 26 נקודות ועשרה ריבאונדים בניצחון על סן אנטוניו ספרס 87-97 במשחק הרביעי בסדרת חצי הגמר האזורי.[10]

לקראת עונתו השנייה בליגה, החתימה גולדן סטייט את אנדרה איגודלה שמשחק גם הוא בעמדת הסמול פורוורד והחל לעלות בחמישייה הפותחת על חשבונו של בארנס.[11] מהספסל לא הראה בארנס התקדמות משמעותית במהלך העונה, הוא רשם 9.5 נקודות למשחק, ובמשחקי הפלייאוף תרם 7.9 נקודות בלבד.

בעונתו השלישית בליגה, עם הגעתו של המאמן סטיב קר, חזר בארנס לחמישייה הפותחת, ורשם התקדמות, כשקלע 10.1 נקודות למשחק, הוריד 5.5 ריבאונדים, ושיפר בצורה משמעותית את אחוזי השדה שלו - מ-39% ל-48%. בסוף העונה זכה באליפות ה-NBA הראשונה שלו עם ניצחון בגמר על קליבלנד קאבלירס 4-2. בעונתו הרביעית, בארנס עזר לווריורס לפתוח את הפתיחה הטובה בהיסטוריה של הליגה - 24–0, לפני שנפצע ונעדר מ-16 משחקים. בסוף העונה, גולדן סטייט שברה שיא נוסף - את השיא של שיקגו בולס, לכמות הגבוהה ביותר של ניצחונות בעונה אחת, עם 73. בעונה זאת הראה בארנס התקדמות נוספת, וממוצעיו עלו ל-11.7 נקודות למשחק ב-30.9 דקות. בפלייאוף 2016 שוב העפילו הווריורס לשלב הגמר, וכבר הובילו על הקאבלירס 3–1, אך הפסידו בשלושת המשחקים הבאים ולא הצליחו לזכות באליפות שנייה ברציפות.

דאלאס מאבריקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2016/2017 חתם בארנס על חוזה ל-4 עונות בדאלאס מאבריקס, עבור כ-94 מיליון דולר.[12] בעונתו הראשונה בדאלאס שיפר את תפוקתו ל-19.2 נקודות בממוצע למשחק, אך קבוצתו סיימה במקום ה-11 באזור המערבי עם מאזן שלילי 33–49, ונשארה מחוץ לפלייאוף בפעם השנייה בלבד ב-16 העונות האחרונות.

סקרמנטו קינגס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2019, לאחר כשנתיים וחצי עם המאבריקס, הועבר בארנס בטרייד לסקרמנטו קינגס בתמורה לזאק רנדולף וג'סטין ג'קסון.[13] ביולי 2019 חתם על הארכת חוזה בסקרמנטו ל-4 עונות נוספות עבור כ-85 מיליון דולר.[14][15]

סטטיסטיקות הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליגת ה-NCAA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים מהשלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2010/2011 קרוליינה הצפונית 37 36 29.4 0.421 0.344 0.750 5.8 1.4 0.7 0.4 15.6
2011/2012 קרוליינה הצפונית 38 37 29.2 0.440 0.358 0.723 5.2 1.1 1.1 0.3 17.1
קריירה 75 73 29.3 0.430 0.349 0.734 5.5 1.3 0.9 0.4 16.3

בעונה הסדירה של ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות % מהשדה % משלוש % מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2012/2013 גולדן סטייט 81 81 25.4 0.439 0.359 0.758 4.1 1.2 0.6 0.2 9.2
2013/2014 גולדן סטייט 78 24 28.3 0.399 0.347 0.718 4.0 1.5 0.8 0.3 9.5
2014/2015 גולדן סטייט 82 82 28.3 0.482 0.405 0.720 5.5 1.4 0.7 0.2 10.1
2015/2016 גולדן סטייט 66 59 30.9 0.466 0.383 0.761 4.9 1.8 0.6 0.2 11.7
2016/2017 דאלאס 79 79 35.5 0.468 0.351 0.861 5.0 1.5 0.8 0.2 19.2
2017/2018 דאלאס 77 77 34.2 0.445 0.357 0.827 6.1 2.0 0.6 0.2 18.9
2018/2019 דאלאס 49 49 32.3 0.404 0.389 0.833 4.2 1.3 0.7 0.2 17.7
2018/2019 סקרמנטו 28 28 33.9 0.455 0.408 0.800 5.5 1.9 0.6 0.1 14.3
2019/2020 סקרמנטו 72 72 34.5 0.460 0.381 0.801 4.9 2.2 0.6 0.2 14.5
2020/2021 סקרמנטו 58 58 36.2 0.497 0.391 0.830 6.6 3.5 0.7 0.2 16.1
2021/2022 סקרמנטו 77 77 33.6 0.469 0.394 0.826 5.6 2.4 0.7 0.2 16.4
2022/2023 סקרמנטו 82 82 32.5 0.473 0.374 0.847 4.5 1.6 0.7 0.1 15.0
קריירה 829 768 31.9 0.455 0.378 0.811 5.0 1.8 0.7 0.2 14.2

בפלייאוף ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות % מהשדה % משלוש % מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2012/2013 גולדן סטייט 12 12 38.4 0.444 0.365 0.857 6.4 1.3 0.6 0.4 16.1
2013/2014 גולדן סטייט 7 0 22.3 0.396 0.381 0.563 4.0 1.1 0.1 0.4 7.9
2014/2015 גולדן סטייט 21 21 32.4 0.440 0.355 0.735 5.2 1.5 0.8 0.5 10.6
2015/2016 גולדן סטייט 24 23 31.0 0.385 0.342 0.765 4.7 1.3 0.7 0.2 9.0
2022/2023 סקרמנטו 7 7 28.1 0.417 0.240 0.731 3.4 0.7 1.1 0.3 10.7
קריירה 71 63 31.5 0.419 0.343 0.752 4.9 1.3 0.7 0.4 10.7

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הריסון בארנס בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האחרים הם ניק קוליסון (1999), ריף לפרנץ (1994) ואל לורנזן (1984)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ישי רז‏, השגחה אלוהית, באתר וואלה!‏, 28 ביוני 2012
  2. ^ 1 2 ביוגרפיה באתר אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל
  3. ^ Top-Rated Basketball Recruit Harrison Barnes Chooses North Carolina
  4. ^ McDonald's All-American night: Knight's 3-pointer wins it for the West
  5. ^ 1 2 Carolina-bound Barnes named Mr. Basketball
  6. ^ דירוג השחקנים באתר scout.com
  7. ^ Barnes chooses Tar Heels באתר ESPN
  8. ^ Tar Heels seal spot in ACC final as Harrison Barnes scores season-high 40
  9. ^ שגיא רפאל, דראפט פאנק: מתכוננים לבחירות ה-NBA, באתר nrg
  10. ^ גולדן סטייט ניצחה 87:97 את סן אנטוניו, באתר וואלה!‏, 13 במאי 2013
  11. ^ שגיא רפאל‏, גולדן סטייט ווריורס: יאללה, מלחמה, באתר וואלה!‏, 2 באוקטובר 2014
  12. ^ בארנס מסכם על חוזה בדאלאס, באתר dallasnews.com,‏ 6 ביולי 2016
  13. ^ הקינגס מצרפים את בארנס, באתר הקבוצה, 6 בפברואר 2019
  14. ^ בארנס חותם על חוזה בסקרמנטו, באתר הקבוצה, 8 ביולי 2019
  15. ^ בארנס מסכם על חוזה בסקרמנטו, באתר nbcsports.com,‏ 30 ביוני 2019


נבחרת ארצות הברית – האלופה האולימפית - ריו דה ז'ניירו (2016)

1  • 2  • 3  • 4 באטלר • 5 דוראנט • 6 ג'ורדן • 7 לאורי • 8 בארנס • 9 דרוזן • 10 אירווינג • 11 תומפסון • 12 קאזינס • 13 ג'ורג' • 14 גרין • 15 אנתוני • מאמן: ששבסקי

ארצות הבריתארצות הברית
נבחרת ארצות הברית – גביע העולם בכדורסל 2019 (מקום שביעי)

1  • 2  • 3  • 4 וייט • 5 מיטשל • 6 האריס • 7 סמארט • 8 בארנס • 9 בראון • 10 טייטום • 11 פלאמלי • 12 טרנר • 13 לופז • 14 מידלטון • 15 ווקר • מאמן: פופוביץ'

ארצות הבריתארצות הברית
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הריסון_בארנס&oldid=37454200"