הרי טאיחאנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
TaihangMountain11.jpg
הר צ'אנְגיֵן המהווה את הקצה המזרחי של רכס טאיחאנג

הרי טאיחאנג (סינית: 太行山; פין-יין: Tàiháng Shān) הם רכס הרים בצפון-מזרח הרפובליקה העממית של סין. הרכס הוא אזור בעל חשיבות אקולוגית לכל צפון סין ואחד האזורים האקולוגיים החשובים בסין. בעשור האחרון משמש הרכס גם כמקום יעיל לסין מבחינה מדינית על ידי פעולות אכסון וניידות טילים המתבצעות בו.

אזור הרכס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכס עובר בכיוון צפון-דרום בשלושת המחוזות שאנשי, חנאן וחביי, כשהוא מהווה את קו הגבול בין מחוזות שאנשי ממערב וחביי ממזרח, ובין רמת מחוז שאנשי ואזור "מישור צפון סין". מחוז שאנשי נמצא ממערב לרכס וקיבל את שמו ממשמעות הביטוי בסינית: "ממערב-להרים" ("שאן-שי"). גם מחוז שאנדונג אשר נמצא ממזרח למחוז חביי שבו עובר הרכס, קיבל את שמו ממשמעות המילה בסינית: "ממזרח להרים" ("שאן-דונג"). ההרים שבדרום-מערב הרכס גובלים ב"רמת חְווָאנגְטוּ" המשתרעת לאורך מרכז-צפון סין, וידועה בשם "רמת הלס" עקב סופות שהביאו להצטברות של אדמת לס על פניה במהלך ההיסטוריה. למרגלות ההרים שבצפון-מזרח הרכס משתרעת בכיוון צפון-דרום שלוחה של החומה הסינית.

פני הרכס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכס נוצר בתקופת היווצרות ההרים הכללית של תקופת היורה לפני כ-200 עד 145 מיליון שנים. אורך הרכס כ-400 קילומטרים בכיוון צפון-דרום, ממוצע גובהו נע בין 1,500 ל-2,000 מטרים מעל פני הים, וגובהו הכללי נע בעיקר בין 1,000 ל-2,000 מטרים. הרי הרכס משופעים באגמים ובנחלים, ופני הקרקע מכילים בעיקר אדמת "יער חום" (בעלת תכונות דומות לאדמת חמרה), שהיא אדמה לחה ופורייה בגווני חום. כל אלו מקנים לרכס חשיבות אקולוגית לכל אזור צפון-סין ומבססים אותו כאחד ממקורות המים החשובים בצפון סין.

הרכס מתרומם בתלילות מעל לאזור "מישור צפון סין" בגובה שנע בין 1,000 ל-1,200 מטרים, ובאזור צפון-מערב מחוז חביי נמצא הר שְׂיָאוֹווּטָאי המהווה את הנקודה הגבוהה ברכס בהתנשאו לגובה של 2,882 מטרים. הר צ'אנְגיֵן, שגם נמצא בתחום מחוז חביי, מהווה את קצהו המזרחי של הרכס, כשהוא גם בעל תוואי תלול עם מצוקים. באזור צפון-מערב מחוז חנאן שבו עובר דרום הרכס, משנה שרשרת ההרים את כיוון הצפון-דרום הכללי שלה כשהיא פונה מערבה ויוצרת את גבול הרמה מעל למישור הנהר הצהוב. הנחלים והנהרות בהרים זורמים בכיוון מזרח בהיותם חלק במערכת פלגי המים של נהר "הָאי". שניים מפלגי מים אלו, הנהרות "חוּטְווֹ" ו-"דְזָהאנְג", זורמים דרך מרכז הרכס ומנקזים את אגני המים שבהרים אל מעבר להרים. לאורך המצוקים שבמזרח הרכס מצויים מרבצי פחם עשירים ונגישים, שאותם כורים בדרום-מזרח רכס טאיחאנג, בעיר האנדאן שבדרום מחוז חביי. הצד המערבי של הרכס, הפונה פנימה כלפיי הרמה במחוז שאנשי, גם מכיל מרבצי פחם עשירים שאותם כורים בערים "יאנגצ'וואן" ו-"צ'אנגדזי".

היסטוריה ותרבות ברכס[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ההיסטוריה היוו הרי טאיחאנג מכשול בדרכי הניידות שבין מחוזות שאנשי ו-חביי, דבר שיצר בקרב התושבים שעברו בדרכי הרכס את הביטוי "הדרך מעל טאיחאנג", כמטאפורה לתלאות החיים. שמונה דרכים עיקריות, שהיו מכונות "שמונה המעברים של טאיחאנג", שימשו את תושבי המחוזות הסמוכים שחצו את הרכס, והדרך העיקרית מבין השמונה היה המעבר ב-"ז'ינגשינג", שכיום חוצה אותו מסילת רכבת המקשרת בין שה-ג'יאג'וואנג בירת מחוז חביי, ובין טאי-יואן בירת מחוז שאנשי.

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כפר "וָאנְגגִ'ינְדְזחְוָאנְג" - נבנה לפני למעלה מ-300 שנה ועשוי כולו מסוג של אבן עתיקה, מקירות המגדלים, הבתים, הטחנות, ריצוף שבילי הרחובות - ועד לספסלים ולשולחנות שבבתים וברחובות. מסלולי השבילים והרחובות שבו הם באורך כולל של 3.5 קילומטרים.
  • "תעלת הדגל האדום" (Hong Qi Qu) - עוברת לאורך קצה צוקי הרכס כשהיא מנווטת מים מנהר דזהאנג העובר במחוז שאנשי, ובין מחוזות חנאן וחביי. מימי התעלה זורמים דרך 42 מנהרות לאורך 71 קילומטרים ויש לה מרכז מבקרים, כמו גם מסלול הליכה בצוק "פי הנמר" שבקצה הרכס ושממנו ניתן לתצפת עליה.
  • "מקדש חגיגת המזל" (福庆寺, פינ-יין Fúqìng Sì) - נמצא בהר "צ'אנגין" המהווה את הקצה המזרחי של הרכס. המקדש מורכב ממספר מבנים: "בית הלוחיות", "היכל המלכים השמיימים", "היכל בודהה הענק", "היכל גשר-מגדל" ו-"קאנון האחסון הבודהיסטי". ההר מפורסם גם בצורת שילוב הקמת מבני המקדש על תוואי הקרקע התלול של מצוקי ההר, בהיות הגשר הרכיב המרכזי בכל מתחם המקדש, כשהוא מחבר בין המבנים השונים בעוברו מעל התהום שבין מצוקי ההר.

בתרבות הכללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתיאור הרכס, בסיפורים עליו, ובאזכורים שונים שלו בכתבים בתרבות המערבית, היו מהכותבים המערביים שכינו אותו בצורה שגויה "רכס טאי-חסינג" ("T’ai-hsing Range").
  • מספר סצנות בסרט הסיני "נמר, דרקון", שהתפרסם וזכה להצלחה במדינות רבות בעולם, צולמו בהר צ'אנגין.
  • "תעלת הדגל האדום" נחשבת להישג מפורסם של זריזות ויעילות הפועלים בסין הקומוניסטית של שנות השישים, והיוותה נושא בעלילותיהם של מספר סרטים.

אסטרטגיה מדינית ברכס - "פרויקט החומה הגדולה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמצע שנות השמונים ועד לאמצע שנות התשעים בוצעה ברחבי רכס טאיחאנג פעילות של חפירות והקמות מנהרות תת-קרקעיות למטרת אכסון וניידות טילים, אשר כונתה "פרויקט החומה הגדולה". בתחילת שנת 1995 דיווחו אמצעי התקשורת בסין על סיום הפרויקט שבו לקחו חלק עשרות אלפי פועלים ומהנדסים במשך למעלה מעשר שנות פעילות. מספר אמצעי תקשורת גם דיווחו כי מדובר באכסון טילי "דונְגפֶנְג 4" ו-"דונְגפֶנְג 5", השייכים לסדרת טילי "דונגפנג" שהם טילים בליסטיים לטווח בינוני וטילים בליסטיים בין-יבשתיים המיוצרים בסין ומשמשים את הצבא הסיני. כך פרויקט מנהרות זה, המקנה תנאי שימור טובים יותר לאכסון ולהזזת הטילים ממקום למקום מאשר בתנאי האוויר הפתוח, מהווה תוסף כוח אסטרטגי לסין.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]