הרי יהודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נוף אופייני בהרי יהודה
הרי יהודה במבט מירושלים

הרי יהודה או הר המלך הוא האזור ההררי המשתרע מהר בעל חצור ועד לבקעת באר שבע בדרום, בין השפלה ממערב עד למדבר יהודה במזרח. הרי יהודה מהווים חלק משדרת ההרים המערבית של ארץ ישראל והיווה את לב ממלכת יהודה.

ההרים בנויים בעיקר מסלעי גיר ודולומיט. וחלק גדול מהם הוא מדבר - מדבר יהודה.

נהוג לחלק את הרי יהודה לשלושה חלקים: בצפון - הרי בית אל ששיאם, הר בעל חצור מתנשא לגובה 1,016 מ' מעל פני הים; במרכז - הרי ירושלים, האזור הנמוך בהרי יהודה שגובהו כ-800 מטרים בשיאו; ובדרום -הר חברון, ששיאו, (חלחול) מגיע לגובה 1026 מטרים מעל פני הים.

יישובים מרכזיים בהרי יהודה: ירושלים, רמאללה, חברון, בית לחם ומעלה אדומים.


אקלים וטבע

בהרי יהודה שורר אקלים ים תיכוני עם כמות משקעים ממוצעת של כ- 450 מ"מ גשם בשנה. הרי בית אל והרי חברון סבלו מפעילות האדם - כריתה, רעייה ושריפה, ולכן לא נותרו בהם חורשים מפותחים. חורשים קיימים בהרי ירושלים, שם הוכרזו שטחים מסוימים כשמורות טבע. בצפון שפלת יהודה נותרו כמה מקומות בהם קיים חורש מפותח למדי של אלון מצוי.

בחלקים הנמוכים של השפלה נותרו חורשים פתוחים של חרוב מצוי ואלת המסטיק. ככל שנלך דרומה ומזרחה כך נעשה החורש, בהתאם לכמות המשקעים, דליל יותר והצמחים הופכים למדבריים.

עולם החי העשיר שהתקיים בהרי יהודה נפגע קשות מציד ומהרעלות. מהיונקים הגדולים נותרו כאן רק הצבי, תנים, חזירי בר, שועלים ומעט צבועים. בשטחים הפתוחים ניתן לצפות בארנבות. יונקים קטנים, זוחלים ועופות שמרו על מגוון גדול יותר.

החלק של הרי יהודה שנמצא ממזרח לקו פרשת המים הוא מדבר יהודה והוא כמעט שומם מאדם וגם הצומח והחי בו מועט.

הרי יהודה והשפלה הם הריאה הירוקה של תושבי מרכז הארץ בגוש דן ובירושלים. בשנים האחרונות מתחולל מאבק של הארגונים ירוקים נגד בנייה באזורים אלו.

אתרים מרכזיים

ראו גם