הרי נפתלי

הרי נפתלי
	מבט על הרי נפתלי מעמק החולה
	מבט על הרי נפתלי מעמק החולה
מידע כללי
גובה	902 מטר (הר שנאן)
מדינה	ישראל; לבנון
מיקום	אצבע הגליל, הגליל העליון, דרום לבנון
קואורדינטות	33°12′33″N 35°32′13″E / 33.2092°N 35.5369°E
	(למפת לבנון רגילה) ביירות צור טריפולי צידון בעלבכ חלבא זחלה א-נבטיה ישראל סוריה הים התיכון הרי נפתלי (למפת אצבע הגליל רגילה) הרי; נפתלי;

הרי נַפְתָּלִי הם רכס הרים במזרח הגליל העליון.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבול הרכס ממזרח הוא כביש 90 המסמן את מערב עמק החולה, ממערב - ואדי דובה שבלבנון, מצפון – נהר הליטאני, ומדרום – נחל דישון. מזרחו של הרכס נמצא בתחומי מדינת ישראל ומהווה את החלק המערבי של אצבע הגליל, וחלקו המערבי מצוי בלבנון. אורכם של הרי נפתלי מצפון לדרום הוא כ־25 ק"מ, ורוחבם ממזרח למערב הוא כ־10 ק"מ. שטח הרי נפתלי הוא כ־210 קמ"ר. פסגת הרכס נמצאת צפונית למנרה, בהר שנאן, שגובהו 902 מטר מעל פני הים.

החלק המרכזי של הרי נפתלי מכונה רכס רמים. בדרום הרי נפתלי נמצאת בקעה פורייה – "בקעת קֶדֶשׁ", שבה מגדלים כרמים ועצי פרי נשירים. הבקעה היא תופעה גאולוגית ייחודית, ומשערים שנוצרה עקב התמוטטות של חללים תת-קרקעיים.

לאורך הרכס נובעים מספר מעיינות, בעיקר בחלקו הצפוני.

צמחיית הרכס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחצית מהרכס הישראלי ניטע על ידי קק"ל, בעיקר באורנים, ברושים ואקליפטוסים. היער הטבעי כולל מגוון עצים ארצישראלי אופייני: אלון מצוי, אלון תולע ואלה ארצישראלית. היער עשיר גם במגוון שיחים ופרחים ייחודיים.

טילים שנורו על ידי חזבאללה במלחמת לבנון השנייה פגעו קשות ביער הרי נפתלי. לאחר המלחמה נכרתו עצים רבים שנשרפו, ובמקומם ניטע מגוון של עצי חורש טבעי ומיני מחטניים שונים, ביניהם ארזים רבים.

יישובי ואתרי הרי נפתלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק הישראלי של הרי נפתלי נמצאים היישובים: מנרה, משגב עם, רמות נפתלי, יפתח, מלכיה, מרגליות, דישון ואביבים.

בעבר שכנה בהר נפתלי העיר המקראית קדש בגליל, ששימשה, בין השאר, כעיר מקלט. כיום מזוהה קדש בגליל בתל קדש. אתר קדום נוסף הוא מצודת הונין, מצודה צלבנית שחלקים ממנה נשתמרו במצב מעולה. אתרים נוספים נמצאים לאורך הדרך ביניהם מצודת כ"ח.

מהמזרח ניתן לצפות אל עבר עמק החולה, רמת הגולן והחרמון. לאור הרכס הוקמו נקודות תצפית, כמו מצפה רן.

בהרי נפתלי מסלולי טיול רבים, ובמזרח הרכס עובר שביל ישראל.

במורדות המזרחיים נמצא אתר ארכאולוגי תל רועים מערב.

דרך נוף הרי נפתלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך הרי נפתלי עובר "דרך נוף הרי נפתלי" באורך 13 ק"מ שממנה תצפיות לעבר קריית שמונה ועמק החולה. הדרך עבירה לכל סוגי הרכב ובחלקים ארוכים היא מכוסה באספלט. במקומות מסוכנים הותקן מעקה בטיחות. הדרך מתחילה בכביש 9977 מעט מזרחית לפניה לכפר גלעדי ומתחברת לכביש 886 כ־2 ק"מ מצפון לקיבוץ יפתח. לאורך הדרך מספר אתרים:

"חניון עין רועים" ובו מעיין קטן שמימיו זורמים לשוקת המשמשת את בעלי החיים בסביבה. לא נדיר למצוא שם תנים וחזירי בר.
מצפה על שם לירן סעדיה, בן קריית שמונה שנפל במלחמת לבנון השנייה. המצפור צופה על קריית שמונה ועמק החולה ובמקום הסבר קולי על לירן. על הסלעים נמצאים ציורי קומיקס אותם אייר לירן.
החניון הגאולוגי ממנו יוצא שביל לפארק הגאולוגי ובו שלטי הסבר על השכבות הגאולוגיות שנחשפו בשבר הסורי-אפריקני במקום. מחניון זה יש כביש היורד לקריית שמונה.
חורבת נזר – במקום שרידי יישוב מתקופת הברונזה הקדומה והברונזה התיכונה (נקראת על שם הרכס מעליה הנראה כמו כתר).
חורבת עקר – שרידי יישוב ביזנטי ששמו לקוח מהמילה הערבית אלע'קר^{[דרושה הבהרה]} (עקרב). בחורבה נמצאו שרידי חרס ובתי בד ומעיין אכזב. במקום נמצא כיום חניון בחורשת עצי אלון עתיקים.