הרי קונלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרי קונלון
Kunlun IMG 0541.jpg

מערב הרי קונלון
גובה 7,167 מטר
מיקום טיבט, סין
רכס הרים רכס הרי קונלון
אורך הרכס יותר מ-3,000 קילומטר
קואורדינטות 36°00′N 84°00′E
KunlunMountains.jpg

הרי קונלון (Kunlun Shan) הם מערכת רכסי הרים בשוליה הצפוניים של רמת טיבט, ואחת משרשראות ההרים הארוכות ביותר באסיה.

ההרים משתרעים בקשת גדולה מצומת ההרים של פמיר מזרחה. במקור, בפי תושבי הארץ, חל השם קונלון רק על הפינה הצפונית-מערבית של טיבט. כיום משתמשים בשם זה כדי להתייחס לאזור הררי רחב הרבה יותר: מפאמיר ועד ליובלי ההונג-הו שבסין התיכונה, לאורך כיותר מ-3,000 ק"מ.

ראשית התהוותם של הרי קונלון בקמט בסוף עידן הפלאוזואיקון, אולם בעיצובם נטלו חלק חשוב תנועות טקטוניות נוספות שגרמו להעתקים, להרמה, לשקיעה ולהקמטה. המאוחרות שבהן היו חלק מהקימוט האלפיני בשלישון התחתון, ואירעו במקביל לקימוט הרי ההימלאיה.

בקטעים אחדים במערב, מספר הרכסים (המקבילים בקירוב) הוא 4-3, ורוחב המערכת 160-120 ק"מ בלבד, ואילו בחלקים התיכונים והמזרחיים, יש שמספר הרכסים מגיע ל-12-10 ורוחבם הכולל - ל-900-700 ק"מ. המערכת מפרידה בין רמת טיבט לבין האגנים והמדבריות של שינג'יאנג ומונגוליה, ובין אגן צידם הנחשב כחלק מרמת טיבט.

האוכלוסייה הדלילה מרוכזת באגנים, שבהם אפשר לקיים חקלאות. חלק מהתושבים הם נוודים. בהרי קונלון ישנם מכרות זהב, עופרת, ניקל, ברזל ואזבסט. לרגלי הרי קונלון מפיקים נפט.