הרכבת התחתית של וושינגטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית.
הרכבת התחתית של וושינגטון
מידע כללי
מדינה ארצות הברית
עיר וושינגטון די. סי. עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל Washington Metropolitan Area Transit Authority עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על ההקמה
פתיחת הקו 27 במרץ 1976 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על הקו
אורך הקו 117 מיל עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר נוסעים בשנה 229,600,000 (נכון ל־2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.wmata.com/service/rail/
תרשים הקו
עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תחנת הרכבת התחתית בת'סדא (בית חסדא)
תחנת הרכבת התחתית סמית'סוניאן

הרכבת התחתית של וושינגטון - ה"מטרו" של וושינגטון (באנגלית: Washington Metro), היא מערכת הסעת ההמונים העיקרית של וושינגטון ומחוז קולומביה בארצות הברית, והיא כוללת נכון להיום 91 תחנות ו-188 ק"מ של מסלולים פעילים.[1] הרכבת התחתית מנוהלת על ידי רשות התחבורה המטרופולינית של וושינגטון (Washington Metropolitan Area Transit Authority, WMATA).

קווי הרכבת התחתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז פתיחת הרכבת התחתית בשנת 1976, גדלה מערכת הרכבת התחתית ויש בה שישה קווים.

ששת הקווים הם:

קווים עתידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 החל שיפוצו של הקו הצהוב שיושלם בשני שלבים. בשלב הראשון ימשיך מתחנת פורט טוטן עם הקו הירוק לגרינבלט, ובשלב השני יפצל מהקו הכחול שמתחנת קינג סטריט - אולד טאון שבאלכסנדריה להנטינגטון בכיוון דרום, וימשיך עם הקו הכחול לכיוון פרנקוסיה-ספרינגפילד בדרום מזרח, ויהיה מוכן בשנת 2017 עם שירות חלקי באזורים הללו, בעלות של כ-1.5 מיליארד דולר בערך.

כמו כן החל שיפוצו של הקו הכתום, שכנראה ימשיך בעתיד ימשיך עם הקווים הכחול והכסוף למרכז העיר לארגו.

בנוסף בשנת 2016 החל המשך בנייתו של הקו הכסוף, שימשיך עד שדה התעופה הבינלאומי דולס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 היו מספר תוכניות להקמת מערכת כבישים מהירה באזור וושינגטון, אולם ההתנגדות לתוכניות אלה הייתה רבה. ב-1969 החלה בניית מערכת הרכבת התחתית. הקו הראשון - הקו האדום נפתח ב-27 במרץ 1976 עם מסילה באורך של 6.7 ק"מ ו-5 תחנות. כיום מערכת הרכבת התחתית מונה 165 ק"מ ו-83 תחנות.

מספר הנוסעים היומי המקסימלי היה ב-9 ביוני 2004, כאשר 850,636 נוסעים הגיעו לוושינגטון לצפות בהלווייתו של רונלד רייגן, נשיא ארצות הברית לשעבר.

תאונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת הרכבת התחתית של וושינגטון התרחשו ארבע תאונות עם נפגעים מאז פתיחתה:

  • ב-13 בינואר 1982 נהרגו שלושה בני אדם בתאונה ליד תחנת הרכבת סמית'סוניאן כאשר רכבת ירדה מהפסים.
  • ב-5 בינואר 1996 נהרג נהג רכבת תחתית כאשר התנגשה רכבת נוסעת ברכבת חונה.
  • ב-3 בנובמבר 2004 נפצעו מספר אנשים אך איש לא נהרג, כאשר כשלו הבלמים של אחת הרכבות.
  • ב-22 ביוני 2009 התנגשו שתי רכבות בקו האדום, סמוך לפארק טקומה במרילנד, כאשר רכבת אחת האטה והשנייה, שנסעה מאחוריה על אותה מסילה, המשיכה לנוע במהירות. ארבעה אנשים נהרגו, בהם הנהגת באחת הרכבות, ועשרות נפצעו.
תחנת הרכבת התחתית בקרבת הבית הלבן

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ History | WMATA, www.wmata.com