הרכבת התחתית של מדריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרכבת התחתית של מדריד
לוגו הרכבת התחתית של מדריד
מידע
עיר: מדריד
מועד פתיחה: 1919
אורך המערכת: 282.5 ק"מ
מספר תחנות: 231
מספר קווים: 13
נוסעים ביום: 1.87 מיליון (ממוצע)
נוסעים בשנה: 685 מיליון ‏‏‏[1]
רוחב מסילה: 1,445 מ"מ
מפעילה: הקהילה האוטונומית של מדריד ועיריית מדריד
תרשים המערכת
תרשים של קווי הרכבת התחתית במדריד

כולל את קווי הרכבת הקלה של מדריד

הרכבת התחתית של מדריד (ספרדית: Metro de Madrid), בירת ספרד, היא בין מערכות הרכבת התחתית הגדולות בעולם ובין עשר המערכות הארוכות בעולם. המערכת שהוקמה בשנת 1919 היא השנייה בגודלה באירופה, אחרי זו של לונדון, והיא משרתת כשישה מיליון תושבים במטרופולין מדריד. כיום כוללת המערכת 231 תחנות ומסלולים באורך כולל של 282.5 קילומטרים.

פרישת מערכת הרכבת התחתית מאפשרת גישה לכל אזורי העיר מדריד ולמרבית פרבריה, וכן קישור למערכי התחבורה הנוספים במטרופולין. במסגרת תוכניות הפיתוח של המערכת מתוכננת פתיחתם של שני קווים חדשים והארכתם של קווים קיימים, למתן כיסוי רחב יותר של פרברי העיר, וכן מודרניזציה של תחנות המערכת הישנות והתאמתן לסטנדרטים החדשים.

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכבת התחתית כחלק ממערך תחבורה כולל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכבת התחתית במדריד מקושרת היטב לאמצעי התחבורה הנוספים בעיר ומאפשרת מעבר פשוט ונוח בין כל שתי נקודות בעיר ובפרבריה. המערכת מקושרת לשתי תחנות הרכבת הגדולות במדריד - אטוצ'ה וצ'מרטין, המאפשרות מעבר לשרות הרכבות הספרדי ולרכבת הפרברית של מדריד. כמו כן, כוללת הרכבת התחתית לא פחות מ-20 תחנות קישור לקווי הרכבת הפרברית ושלוש תחנות המקושרות לרכבת הקלה של מדריד, המובילה לפרבריה המערביים של העיר. הרכבת התחתית מקושרת גם לתחנת פרינצ'יפה פיו (Príncipe Pío), לשעבר תחנת הרכבת הצפונית של העיר, אשר משמשת כיום כבסיס אוטובוסים בין-עירוניים מרכזי. בשנת 2007 הוארך מסלולו של קו 8 עד לטרמינל 4 של נמל התעופה מדריד-בראחס, ובכך הושלם למעשה קישורה של הרכבת התחתית במדריד לכל אמצעי התחבורה המובילים אל העיר וממנה.

אזורים תפעוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת האזורים התפעוליים לפי רשות התחבורה האזורית

רשות התחבורה האזורית מחלקת את הקהילה האוטונומית של מדריד למספר אזורים תפעוליים בצורת טבעות המקיפות את מרכז העיר מדריד בקטרים שונים. טבעת A כוללת את מרכז העיר, טבעות B2, B1 ו-B3 מרוחקות יותר מהעיר (בסדר עולה ביחס למרחק) וכוללות את שוליה הרחוקים ופרבריה, וטבעות C1 ו-C2 כוללות ערים הנמצאות מחוץ למטרופולין מדריד אך בגבולות הקהילה האוטונומית.

בנוסף לחלוקה זו, קיימת חלוקה לאזורים של החברה המפעילה את הרכבת התחתית:

  • MetroMadrid - מטרו מדריד (אזור A) - רשת הליבה של הרכבת התחתית בגבולות העיר, הכוללת כשני שלישים מאורך המערכת הכולל וגם את קו Madrid MetroLigero1.svg של הרכבת הקלה.
  • MetroSur - מטרו דרום (אזורים B1 ו-B2) - כל אורכו של קו Madrid-MetroLinea12.svg יחד עם שתי התחנות האחרונות של קו Madrid-MetroLinea10.svg, מכסה את פרבריה הדרומיים של מדריד.
  • MetroEste - מטרו מזרח (אזור B1) - הארכה של קו Madrid-MetroLinea7.svg מהאצטדיון האולימפי (Estadio Olímpico) להוספיטל דה אנרס (Hospital de Henares) דרך פרבריה המזרחיים של מדריד.
  • MetroNorte - מטרו צפון (אזור B1) - נפתח ב-2007 וכולל את המקטע של קו Madrid-MetroLinea10.svg מלה גרנחה (La Granja) עד הוספיטל אינפנטה סופיה (Hospital Infanta Sofía). הקו משרת את פרבריה הצפוניים של מדריד.
  • MetrOeste - מטרו מערב (אזורים B1 ו-B2) - כולל את קווי הרכבת הקלה Madrid MetroLigero2.svg ו-Madrid MetroLigero3.svg ומקשר את פרבריה המערביים של מדריד לקו Madrid-MetroLinea10.svg בתחנת קולוניה חארדן (Colonia Jardín).
  • TFM (אזורים B2, B1 ו-B3) - הארכה של קו Madrid-MetroLinea9.svg מפוארטה דה ארגנדה (Puerta de Arganda) לפרבריה הדרום-מזרחיים של העיר.

במרבית הקווים העוברים מאזור A לאזור B1 יש צורך בהחלפת רכבות, מכיוון שתדירות הרכבות בטבעות החיצוניות נמוכה מזו של הרכבות בטבעת A המרכזית.

כרטיסים ותעריפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעריפי הכרטיסים נקבעים לפי חלוקת האזורים התפעוליים של הרכבת התחתית. כרטיס רגיל משמש לנסיעה בודדת בגבולות אחד האזורים התפעוליים, וכרטיס במחיר כפול משמש לנסיעה בין שני אזורים או יותר. כל סוגי הכרטיסים מאפשרים מעבר בין קווי הרכבת השונים, ותקפים מעת העברתם בקורא הכרטיסים בתחנת הכניסה ועד העברתם בקורא כרטיסים בתחנת היציאה או למשך שלוש שעות, המוקדם מבין השניים.

הרכבת מציעה גם כרטיסיות מוזלות של 10 נסיעות בודדות וכרטיסים תקופתיים - לחודש או לשנה - התקפים לאזור MetroMadrid או לכל המערכת. כמו כן, קיימים כרטיסים תקופתיים למשך 1, 3, 5 או 7 ימים המיועדים לתיירים, ומאפשרים נסיעות בלתי מוגבלות באזור MetroMadrid או בכל המערכת. בתחנות הרכבת התחתית בנמל התעופה קיים היטל נוסף בגובה מחיר נסיעה בודדת.

שעות פעילות ותדירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכבת התחתית פועלת בכל ימות השנה בין השעות 06:00 בבוקר ל-01:30 בלילה. בשעות השיא בבוקר פועלות הרכבות בתדירות של 2 - 3 דקות, בשעות השיא בצהריים בתדירות של 4 - 6 דקות ולאחר חצות יורדת התדירות ל-15 דקות בין רכבת לרכבת. במרבית התחנות מותקנים שעונים דיגיטליים המציגים את הזמן שנותר עד להגעת הרכבת הבאה לתחנה.

קווים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו תחנות קצה פתיחה אורך חתך תחנות אורך רציף
Madrid-MetroLinea1.svg פינר דה צ'מרטין (Pinar de Chamartín) ↔ ולדקארוס (Valdecarros) 1919 23.9 ק"מ צר 33 90 מ'
Madrid-MetroLinea2.svg לה אליפה (La Elipa) ↔ קואטרו קמינוס (Cuatro Caminos) 1924 9.5 ק"מ צר 16 60 מ'
Madrid-MetroLinea3.svg וילורדה אלטו (Villaverde Alto) ↔ מונקלואה (Moncloa) 1936 15.1 ק"מ צר 18 90 מ'
Madrid-MetroLinea4.svg ארגואלס (Argüelles) ↔ פינר דה צ'מרטין (Pinar de Chamartín) 1944 16.0 ק"מ צר 23 60 מ'
Madrid-MetroLinea5.svg אלמדה דה אוסונה (Alameda de Osuna) ↔ קאסה דה קאמפו (Casa de Campo) 1968 23.2 ק"מ צר 32 90 מ'
Madrid-MetroLinea6.svg מעגלי 1979 23.5 ק"מ רחב 28 115 מ'
Madrid-MetroLinea7.svg פיטיס (Pitis) ↔ הוספיטל דה אנרס (Hospital del Henares) 1974 18.8 ק"מ רחב 22 115 מ'
Madrid-MetroLinea8.svg נואבוס מיניסטריוס (Nuevos Ministerios) ↔ נמל התעופה בראחס, טרמינל 4 (Aeropuerto T4) 1998 16.4 ק"מ רחב 8 115 מ'
Madrid-MetroLinea9.svg אררה אוריה (Herrera Oria) ↔ ארגנדה דל ריי (Arganda del Rey) 1980 38.0 ק"מ רחב 26 115 מ'
Madrid-MetroLinea10.svg הוספיטל אינפנטה סופיה ( Hospital Infanta Sofía) ↔ פוארטה דל סור (Puerta del Sur) 1961 24.0 ק"מ רחב 20 115 מ'
Madrid-MetroLinea11.svg פלאסה אליפטיקה (Plaza Elíptica) ↔ לה פסטה (La Peseta) 1998 5.3 ק"מ רחב 6 115 מ'
Madrid-MetroLinea12.svg MetroSur (מעגלי) 2003 40.7 ק"מ רחב 28 115 מ'
Madrid-MetroRamal.svg בית האופרה (Ópera) ↔ פרינצ'יפה פיו (Príncipe Pío) 1925 1.1 ק"מ צר 2 60 מ'

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקו הראשון של הרכבת התחתית במדריד נפתח ב-19 באוקטובר 1919 וכלל 8 תחנות לאורך 3.5 קילומטרים. הקו הראשון נבנה בחתך צר ורציפי התחנות היו באורך 60 מטרים. במהלך השנים הבאות הורחב הקו ונפתחו שני קווים נוספים, עד שבשנת 1936 כללה המערכת שלושה קווים מלאים (Madrid-MetroLinea1.svg, Madrid-MetroLinea2.svg ו-Madrid-MetroLinea3.svg) וקו קישור (Madrid-MetroRamal.svg) בין בית האופרה לתחנת הרכבת הצפונית בעיר (כיום תחנת Príncipe Pío). במהלך מלחמת האזרחים הספרדים, שימשו כל תחנות הרכבת התחתית כמקלטים מפני מתקפות אוויריות.

תרשים המערכת בשנת 1951

לאחר מלחמת האזרחים ומלחמת העולם השנייה, נמשכו עבודות פיתוח הרכבת התחתית שלב אחר שלב. בשנת 1944 נחנך קו הרכבת הרביעי ובשנות השישים נבנה הקו החמישי בחתך צר אך עם תחנות באורך 90 מטרים. בסמוך להשלמת הקו החמישי, הוארכו רציפי תחנות קו Madrid-MetroLinea1.svg ל-90 מטרים.

בתחילת שנות השבעים המשיכה הרכבת להתפתח במענה לגידול האוכלוסין ולתהליך הפרבור במדריד. תוכננו קווים חדשים בעלי רציפים באורך 115 מ' וכן הורחבו הקווים Madrid-MetroLinea4.svg ו-Madrid-MetroLinea5.svg. קו רכבת שפעל בשולי העיר הוארך עד למרכז העיר, חובר למערכת המרכזית והפך לקו Madrid-MetroLinea10.svg. ב-1979 הוביל ניהול כושל למשבר ולביטולן של תוכניות רבות שטרם יצאו לפועל. לאחר השלמתן של התוכניות שהיו בעבודה היה אורך מסילות הרכבת התחתית כ-100 קילומטרים.

בתחילת שנות התשעים עברה המערכת לניהולו של גוף ציבורי - Metro de Madrid, וחודשו עבודות הפיתוח והבניה. קווים Madrid-MetroLinea1.svg, Madrid-MetroLinea4.svg ו-Madrid-MetroLinea7.svg הוארכו ונבנה קו Madrid-MetroLinea11.svg שיצא לפרברי העיר. קו Madrid-MetroLinea8.svg התמזג לתוך קו Madrid-MetroLinea10.svg ונבנה קו Madrid-MetroLinea8.svg חדש שיצא ממרכז העיר לכיוון נמל התעופה בראחס. קו Madrid-MetroLinea9.svg שנבנה היה הראשון לצאת משולי העיר והגיע לשתי ערים בפרברי מדריד.

בעשור הראשון של המאה ה-21 עברה מערכת הרכבת התחתית שדרוג משמעותי, נבנו כ-50 קילומטרים חדשים של מנהרות רכבת תחתית, בהן גם המשכו של קו Madrid-MetroLinea8.svg עד לנמל התעופה וקו Madrid-MetroLinea12.svg החדש, שנקרא גם MetroSur (מטרו-דרום) ומהווה קו לולאה בפרבריה הדרומיים של מדריד. קו הלולאה נחנך ב-11 באפריל 2003 וכלל 41 קילומטרים של מנהרות ו-28 תחנות חדשות הכוללות תחנת קישור לקו Madrid-MetroLinea10.svg המוביל למרכז העיר.

מרבית מאמציה של הקהילה האוטונומית של מדריד בתחום התחבורה מושקעים בהרחבה ופיתוח הרכבת התחתית. במהלך השנים 2003 - 2007, הושקה תוכנית בעלות של מיליארדי דולרים שהרחיבה או האריכה את מרבית קווי הרכבת התחתית. במהלך התוכנית נבנו 90 קילומטרים חדשים של מסילות וכ-80 תחנות חדשות. התוכנית חיברה למערכת הרכבת התחתית אזורים חדשים רבים בעיר וכן את פרבריה המזרחיים והצפוניים. כתוספת של הרגע האחרון, הוארך גם קו Madrid-MetroLinea8.svg לטרמינל 4 החדש של נמל התעופה.

תכנון ועיצוב התחנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת חטפה סנטרל (Getafe Central) שבה מתאפשרת החלפה בין קו 12 לרכבת הפרברים

במהלך מחזורי הבנייה השונים של המערכת, יושמו טכניקות ותכנונים שונים לבניית תחנות הרכבת התחתית. התחנות הישנות שתוכננו בחתך צר הן בדרך כלל קטנות וצפופות יותר, בדומה לרכבת התחתית של פריז. תחנות אלו עוטרו בריצופים שהשתנו מתחנה לתחנה, אך מרביתן עברו שיפוץ בשנים האחרונות והותאמו לסגנון התחנות החדשות. התחנות שנבנו בין שנות השבעים לתחילת שנות התשעים היו מרווחות יותר וקירותיהן נצבעו בגווני חום בהיר.

התחנות החדשות יותר נבנו בתכנון מרווח הרבה יותר, ונהוג להחשיבן בין התחנות הטובות בעולם בשל התאורה הכמו-טבעית בהן ובשל המעברים הרחבים. קירות התחנות החדשים צבועים בצבעים בהירים ואחידים, כאשר מספר תחנות מעבר צבועות בצבע לבן.

מרבית התחנות כוללות שני רציפים, אחד לכל כיוון נסיעה, ומעטות מהן כוללות רציף מרכזי בנוסף לשני רציפים הצדדיים, המיועדים ליציאה, בשיטה שיושמה במקור בברצלונה ונהוג לכנותה הפתרון הספרדי. תחנות בודדות כוללות רציף מרכזי בלבד המשמש לכניסה וליציאה מהרכבות בשני כיווני הנסיעה.

מספר תחנות במערכת כוללות רציף מרכזי ורציף צד בודד, המשמשים בדרך כלל בתחנות מעבר בין הרכבת התחתית ממרכז העיר לבין רכבת קטנה יותר היוצאת לכיוון הפרברים. בנוסף, שתי תחנות - פרינצ'יפה פיו (Príncipe Pío) וקאסה דה קאמפו (Casa de Campo) כוללות מעבר בין-רציפי המאפשר מעבר מהיר בין שני קווי רכבת שונים.

ציוד נייד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראשית דרכה של מערכת הרכבת התחתית, שימשו אותה רכבות שיוצרו על ידי חברת CAF (ראשי תיבות של Construcciones y Auxiliar de Ferrocarriles - ייצור ושירות לרכבות) הספרדית, ועובדה זו קיבלה משנה תוקף במהלך שלטונו הדיקטטורי של פרנקו. עם זאת, בשנים האחרונות נרכשו רכבות גם מחברת אנסלדוברדה (Ansaldobreda) האיטלקית.

זיהוי היחידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל יחידה ניידת במערכת הרכבת התחתית יש צירוף זיהוי ייחודי המבדיל אותה משאר היחידות. הצירוף הייחודי כולל:

  • אות המסמלת את סוג הקרון: M עבור קרון עם מנוע ותא נהג; R עבור קרון ללא מנוע; ו-S עבור קרון עם מנוע וללא תא נהג.
  • קו מפריד המפריד בין חלקי הצירוף.
  • מספר תלת-ספרתי או ארבע-ספרתי המעיד על דגם הקרון ועל מספרו הסידורי. בדרך כלל, שתי הספרות הראשונות מסמנות את דגם הקרון (למשל המספר 5281 מעיד כי הקרון מסדרה 5000 ותת-סדרה 200).

ציוד נייד בשימוש כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתך צר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכבת מתת-סדרה 2000B - "בועה"
  • CAF סדרה 2000: הסדרה כוללת שתי תת-סדרות A ו-B. הסדרה הראשונה, A, כוללת קרונות מרובעים ודמויי-קופסה שכונו "פנדה" (על שם דב הפנדה). קרונות תת-הסדרה B מעוגלים וחלקים יותר וזכו לכינוי "בועה" בשל תא הנהג העגול. כיום כוללת המערכת כ-530 קרונות‏‏‏[2] מסדרת 2000A שנכנסו לשירות בין 1985 ל-1993‏‏‏[3]. הקרונות מסדרה זו הם בין הישנים במערכת וחלקם (אלו המשמשים את קווים Madrid-MetroLinea2.svg ו-Madrid-MetroRamal.svg) מיועדים להחלפה בקרונות חדשים יותר מסדרת 3000. הקרונות האמינים יותר עוברים תהליך חידוש ונצבעים מחדש בצבעים בהירים יותר, בדומה לקרונות סדרת 3000, ומיועדים להישאר בשימוש בקו Madrid-MetroLinea1.svg. כ-126 קרונות מסדרת 2000B סופקו בין 1997 ל-1998‏‏‏[4] וכללו מערכות מיזוג אוויר והתראות קוליות/חזותיות על התחנות הקרובות. הקרונות מסדרה זו משמשים כיום את קו Madrid-MetroLinea5.svg.
  • CAF סדרה 3000: קרונות הסדרה החדשה של רכבות החתך הצר נכנסו לשימוש בקו Madrid-MetroLinea3.svg לאחר חידושו בתחילת שנות האלפיים. קרונות סדרת 3000 ניתנים לחיבור באמצעות מפרקים ומאפשרים מעבר בין קרונות ללא יציאה מהרכבת. בזכות תכונה זו, זכו הרכבות לכינוי "בואה" (בספרדית "boa"), השמור בדרך כלל לאוטובוסים מפרקיים. הרכבות פועלות כיום בקווים Madrid-MetroLinea3.svg ו-Madrid-MetroLinea4.svg, אך הם מתוכננים להחליף את הרכבות הישנות גם בקווים Madrid-MetroLinea2.svg ו-Madrid-MetroRamal.svg לפני 2010. הקרונות בסדרה 3000 נראים כגרסה צרה של סדרה 8000 ועיצובם הפנימי מבוסס על גוני כחול וצהוב.

חתך רחב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • CAF סדרה 5000: רכבות מסדרה 5000 נכנסו לראשונה לשימוש בקו Madrid-MetroLinea7.svg כבר בשנת 1974 והאחרוותם שבהן, 24 רכבות בנות 6 קרונות מתת-סדרה 5500, נכנסו לשימוש בשנת 1993‏‏‏[5]. הרכבות הראשונות מהסדרה כללו ציפויים דמויי-עץ בפנים הקרובות ושורות מושבים ניצבות לדפנות שהזכירו רכבות מדגמים ישנים. תת-הסדרות 5100 ו-5200, המאוחרות יותר, כללו שורות מושבים לאורך דפנות הקרונות. תת-הסדרה האחרונה 5500 כוללת קרונות בצבעים כהים יותר, ודלתותיה נפתחות בלחיצת כפתור, בניגוד לתת הסדרות הקודמות, בהן נפתחו כל הדלתות באופן אוטומטי בעת עצירה. כיום משמשות רכבות מסדרה 5000 את קו Madrid-MetroLinea6.svg בלבד, והן מתוכננות לצאת מהשירות עד תום שנת 2009 לטובת רכבות מסדרת אנסלדוברדה 9000.
רכבת מסדרה 6000
  • CAF סדרה 6000: הדגם הזה, ממנו סופקו 29 רכבות בשנת 1998‏‏‏[6], היה בעל עיצוב מעוגל וחדשני. הרכבות יועדו לשמש את קו Madrid-MetroLinea9.svg המוביל לארגנדה דל ריי (Arganda del Rey), הראשון לצאת משטח העיר מדריד, ולכן התכנון ועיצוב הפנים של קרונותיהן מזכירים את קרונות הרכבת הפרברית של מדריד. רכבות אלו היו הראשונות שכללו צגים מוארים שהציגו את תחנת היעד ואף הן השתמשו בתצורת "boa", אם כי ניתן היה לעבור במפרקים בקטעים בני שני קרונות בלבד ולא לכל אורך הרכבת.
  • אנסלדוברדה סדרה 7000: רכבות אלו היו הראשונות בשימוש שאינן מתוצרת ספרדית וכיום 37 מהן משרתות את קו Madrid-MetroLinea10.svg העמוס וחלקן מתגברות את קו Madrid-MetroLinea6.svg בבשעות השיא. סדרה זו הייתה הראשונה עם תצורת "boa" שאפשר מעבר בין הקרונות לכל אורך הרכבת. רכבות סדרה 7000 מרווחות במיוחד ומאפשרות העלאה של עד 1,260 נוסעים (180 יישובים) ברכבת של שישה קרונות. רכבות אלו כוללות גם שני צגי טלוויזיה בכל קרון, אך לא נעשה בהם שימוש כיום.
  • אנסלדוברדה סדרה 9000: סדרת 9000 דומה מאוד לסדרת 7000, אך מתאפיינת בנגישות גבוהה יותר לבעלי מוגבלויות ואמצעי בטיחות מוגברים, כגון התראות קוליות וחזותיות לדלתות הקרונות וכן בלמי חירום יעילים יותר. רכבות מסדרה 9000 משמשות כיום את קו Madrid-MetroLinea7.svg, חלקים מקו Madrid-MetroLinea10.svg וכתגבור לקו Madrid-MetroLinea9.svg בבשעות השיא. כיום נכנסות רכבות מסדרה 9000 לשימוש גם בקו Madrid-MetroLinea6.svg, במקום הרכבות מסדרה 5000 בנות 15 השנים.
רכבת מסדרה 8000
  • CAF סדרה 8000: רכבות סדרה 8000 תוכננו במקור לקו Madrid-MetroLinea12.svg ו-45 מהן סופקו בשנת 2002‏‏‏[7]. כל רכבת מסדרה 8000 כוללת 3 קרונות בתצורת "boa" המשרתים את קו Madrid-MetroLinea8.svg בצורתם המקורית ואת קו Madrid-MetroLinea12.svg במערך MRM-MRM (שתי רכבות מחוברות) המאפשר הסעה של עד 1,070 נוסעים (144 יישובים). עיצוב הפנים של הרכבת דומה לזה של סדרה 7000, אך עם מרחבים פנויים (חסרי מושבים) גדולים יותר לטובת נוסעים עם מטען או בעלי כיסאות גלגלים. הרכבות מצוידות בהתקני התראה קוליים וחזותיים לגבי התחנות הקרובות והן לגבי דלתות הקרונות. רכבות סדרה 8000 פועלות היום בקווים Madrid-MetroLinea8.svg ו-Madrid-MetroLinea12.svg ומתגברות בשעות השיא את קווים Madrid-MetroLinea9.svg ו-Madrid-MetroLinea10.svg.

תוכניות פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתיחת קווים חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תוכנית החומש 2007 - 2011‏‏‏[8] מתוכננת פתיחתם של שני קווים חדשים במערכת הרכבת התחתית, שיחברו את מרכז העיר לפרבריה.

  • הקו הראשון יוביל ממחדאונדה (Majadahonda) לתחנת מונקלואה. הקו יתבסס בחלקו על מסילות הרכבת הפרברית ויכלול כארבעה קילומטרים של מסילות חדשות וכן שיפוץ של תחנת הרכבת הפרברית במחדאונדה והתאמתה לקו החדש.
  • הקו השני יוביל מטורחון דה ארדוס (Torrejón de Ardoz) לתחנת צ'מרטין. הקו יחצה את טורחון דה ארדוס ממערב למזרח ואורכו המתוכנן הוא 7.5 קילומטרים.

הרחבת קווים קיימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים הקרובות צפויים חלק מקווי המערכת להתארך לכיוון פרברי העיר ולתת כיסוי גבוה יותר של אזור המטרופולין.

  • קו Madrid-MetroLinea11.svg יוארך מתחנת לה פסטה (La Peseta) בכ-3 קילומטרים עד לתחנת לה פורטונה (La Fortuna) בעיר לגאנס (Leganés).
  • קו Madrid-MetroLinea2.svg יוארך ב-4.6 קילומטרים מתחנת לה אליפה (Le Elipa) לתחנת לס רוסאס (Las Rosas) וישלים את קו Madrid-MetroLinea7.svg המעניק כיום כיסוי בשולי העיר המזרחיים.
  • קו Madrid-MetroLinea9.svg יוארך צפונה מתחנתו הסופית כיום לכיוון מירסיירה (Mirasierra) ויקושר עם הרכבת הפרברית וקו Madrid-MetroLinea7.svg. במסגרת התוכנית יוארך הקו ב-2.6 קילומטרים ותיבנה תחנת מעבר חדשה בקצה המסלול.
  • קו Madrid-MetroLinea3.svg יוארך ב-2.5 קילומטרים מוילורדה אלטו (Villaverde Alto) עד לתחנת אל קסר (El Casar) בחטאפה ויקושר לרכבת הפרברית ולקו Madrid-MetroLinea12.svg.

שדרוג התשתיות הקיימות‏‏‏[9][עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים הקרובות יושקעו כ-960 מיליון אירו בשדרוג ושיפור התחנות והתשתיות הקיימות במערכת. במסגרת השדרוג יושם דגש על נושא הנגישות בתחנות, יותקנו מעליות וגרמי מדרגות נעות חדשים, לצד הסרה של מכשולים אדריכליים קיימים כגון מדרגות והתקנת ריצוף משופר. בתחום הבטיחות יותקנו מערכות כיבוי אש חדשות בתחנות ובמתקני הרכבת, יוכשרו יציאות חירום ונתיבי מילוט חדשים וישודרגו מרכזי הבקרה של הרכבת. כמו כן, תשופר פעילות הרכבת בפן הטכני, שיכלול החלפת מסילות ישנות בחדשות, הקמת חדרי שירות חדשים ושיפוץ המוסכים וסדנאות הרכבת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתון מאתר הרכבת התחתית
  2. ^ הרכבות הנוסעות בחתך הצר מורכבות מ-4 קרונות ברציפים של 60 מ' או מ-6 קרונות ברציפים של 90 מ', ולכן מספר הרכבות מסדרה 2000A נע בין 88 ל-132.‏
  3. ^ נתונים מאתר CAF לגבי סדרה 2000A
  4. ^ נתונים מאתר CAF לגבי סדרה 2000B
  5. ^ נתונים מאתר CAF לגבי סדרה 5000
  6. ^ נתונים מאתר CAF לגבי סדרה 6000
  7. ^ נתונים מאתר CAF לגבי סדרה 8000
  8. ^ תוכנית החומש באתר הרכבת התחתית
  9. ^ תוכנית שיפור איכות השירות באתר הרכבת התחתית