הרמן קהל

הרמן קהל
Hermann Köhl
לידה	15 באפריל 1888; נוי-אולם, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	7 באוקטובר 1938 (בגיל 50); מינכן, גרמניה הנאצית
מדינה	הרייך הגרמני
פרסים והוקרה	פור לה מריט; צלב התעופה המצוינת; מסדר פרידריך ;

הרמן קֶהל (בגרמנית: Hermann Köhl;‏ 15 באפריל 1888 – 7 באוקטובר 1938) היה חלוץ תעופה גרמני. הטיס את הטיסה הטרנס-אטלנטית הראשונה שבוצעה ממזרח למערב.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קֶהל נולד בעיר נוי-אולם, בוואריה. השני מבין שמונה אחים. בגיל 19 התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית במטרה ללכת בדרכו של אביו ולהפוך לקצין. בראשית מלחמת העולם הראשונה שירת כסגן בגדוד ההנדסה ה-13 של וירטמברג. בהמשך, כאשר נפצע ברגליו, ונמנע ממנו להמשיך לשרת כקצין הנדסה, התנדב לשירות האוויר הגרמני. הוא הפך לטייס ובהמשך למפקד טייסת מפציצים. ב- 1918 קיבל את עיטור פור לה מריט ("מקס הכחול"). בסוף המלחמה התרסק קֶהל עם מטוסו מעבר לקווי היריב, נתפס והוחזק בשבי בצרפת, אך הצליח לברוח ולחזור לגרמניה. לאחר המלחמה שירת במשטרה הגרמנית וברייכסווהר. ב- 1925 עבר לעסוק בתעופה אזרחית, ושנה לאחר מכן מונה לראש מחלקת טיסות הלילה של חברת התעופה הלאומית של רפובליקת ויימאר, דויטשה לופטהנזה.

הטיסה הטרנס-אטלנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שצ'ארלס לינדברג חצה את האוקיינוס האטלנטי ממערב למזרח במאי 1927, רבים החלו להגות את הרעיון לבצע את הטיסה בכיוון הנגדי, שהייתה קשה יותר עקב רוחות שכיחות. באותה שנה רכש חלוץ התעופה אהרנפריד גינטר פרייהר פון הינפלד שני מטוסים מדגם יונקרס W33, וביצע בהם יחד עם הרמן קֶהל מספר טיסות מבחן, תוך שבירת שיא מרחק הטיסה. לאחר מכן טסו שניהם עם אחד ממטוסי היונקרס, שקיבל את הכינוי "ברמן" (על שמה של ספינת הנוסעים הטרנס-אטלנטית SS Bremen), למנחת בלדונל הסמוך לדבלין, אירלנד, שם הם פגשו את ג'יימס פיצמוריס שהיה מפקד המנחת מטעם חיל האוויר האירי. ב- 12 באפריל 1928 המריאו שלושתם מבלדונל על מטוס ה"ברמן", חצו את האוקיינוס האטלנטי ונחתו על האי גרינלי, סמוך לחופו הדרומי של חבל לברדור, קנדה. על אף שפיספסו את נקודת היעד המקורית שלהם, ניו יורק, הפכו לראשונים שהצליחו לחצות את האוקיינוס האטלנטי בטיסה מאירופה לאמריקה. על הישג זה, הוענק לקֶהל עיטור "צלב התעופה המצוינת" על ידי נשיא ארצות הברית, קלווין קולידג'.

בשנת 1935, לאחר עליית הנאצים לשלטון, איבד קֶהל את עבודתו בדויטשה לופטהנזה. בהיותו קתולי אדוק ואיש דעתן, החליט לפרוש לחווה קטנה בדרום גרמניה, ולא לנסות לחפש טובות בקרב המשטר הנאצי. את מקומו בדירתו ברובע טמפלהוף בברלין, תפס העיתונאי האמריקאי ויליאם שיירר.

קֶהל נפטר במינכן בשנת 1938, ונקבר בעיירה פפנהופן אן דר רוט, הסמוכה לעיר הולדתו, נוי-אולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא הרמן קהל בוויקישיתוף