הרמן שטיינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרמן שטיינר
Herman Steiner
1905 ‏- 1955
תמונה חופשיתאין תמונה חופשית
הישג בולט היה מס' 38 בעולם במהלך שנת 1933
הדרגה הגבוהה ביותר אמן בינלאומי
מד כושר מרבי 2580 (בינואר 1946)
ארצות מגורים הונגריה, ארצות הברית
פרסים והנצחה היה אלוף ארצות הברית
הערות יהודי

הרמן שטיינראנגלית: Herman Steiner‏; 15 באפריל 1905, סלובקיה (אז הונגריה)- 25 בנובמבר 1955) הוא שחמטאי יהודי-אמריקאי בדרגת אמן בינלאומי וסופר שחמט.

שטיינר ניצח באליפות ארצות הברית בשנת 1948 ובשנת 1950 הוענקה לו דרגת אמן בינלאומי. תרומתו העיקרית לשחמט, מלבד קריירת המשחק שלו היו מאמציו לקדם את השחמט בארצות הברית, בפרט בחוף המערבי. שטיינר שיחק במסורת של השחמט הרומנטי, והיווה יורש לפול מורפי, הרי נלסון פילסבורי ופרנק מרשל.

שטיינר נולד בהונגריה ובא לניו-יורק בגיל צעיר. לזמן מה היה פעיל באיגרוף. בגיל 16 היה חבר במועדון השחמט ההונגרי ועם הנסיון שצבר בזירת השחמט התוססת בניו-יורק פיתח במהירות את כשרון המשחק ובשנת 1929 חלק מקום ראשון עם יעקב ברנשטיין באליפות מדינת ניו-יורק שהתקיימה בבופלו. באותה שנה סיים שטיינר ראשון בתחרות המילואים בהייסטינגס.

בשנת 1931 ניצח בתחרות ברלין לפני פרידריך זמיש ולאיוש שטיינר. באותה שנה הגיע למקום השני בתחרות ברון (ניצח: סאלו פלור). בתחרות הבינלאומית בפסדנה, שהתקיימה ב-1932 חלק מקום 4-6 עם ארתור דייק ושמואל רשבסקי, אחרי אלכסנדר אליוכין ויצחק קשדן. בתחרות מקסיקו סיטי בשנת 1935 חלק מקום ראשון עם ראובן פיין וארתור דייק. באליפות הפתוחה של ארצות הברית שהתקיימה בשנת 1942 חלק מקום ראשון עם דוד ינובסקי.

בשנת 1932 עזב שטיינר את ניו-יורק והשתקע בלוס אנגלס. באותה שנה החל בתפקידו כעורך מדור בשחמט של לוס אנגלס טיימס, טור אותו כתב עד יום מותו. שטיינר ייסד את מועדון השחמט "שטיינר", שלימים נקרא מועדון השחמט של הוליווד, שמיקומו היה בסמיכות לביתו של שטיינר. כוכבי קולנוע רבים ביקרו במועדון, בין היתר המפרי בוגרט וחוזה פרר. שטיינר ומועדון השחמט שלו ארגנו את התחרות הבינלאומית הפן-אמריקאית בשנת 1945 ואת הקונגרס השני הפן-אמריקאי בשנת 1954.

שטיינר שיחק שלושה דו-קרבות נגד ראובן פיין שהיה באותה עת מטובי השחמטאים בעולם. פיין ניצח בכל שלושת הדו-קרבות: בשנת 1932 5.5-4.5, בשנת 1944 3.5-0.5 ובשנת 1947 5-1.

אחת מהצלחותיו הבינלאומיות המשמעותיות ביותר הייתה זכייתו בתחרות ההזמנה בלונדון בשנת 1946, לפני סבלי גריגורייביץ' טרטקובר ואוסיפ ברנשטיין. תחרות זו הייתה התחרות הראשונה שאורגנה באירופה לאחר תום מלחמת העולם השנייה. שטיינר שיחק בדו-קרב מול ארנולד דנקר על המקום הראשון באליפות ארצות הברית של 1946 אך הפסיד 4-6. בשנת 1948 ניצח שטיינר באליפות ארצות הברית לפני יצחק קשדן. בתחרות הבינלאומית בהוליווד, בשנת 1952, הגיע למקום השלישי אחרי סבטוזר גליגוריץ' וארתורו פומאר.

[עריכה] הופעותיו של שטיינר באולימפיאדות שחמט

הרמן שטיינר שיחק 4 פעמים באולימפיאדות שחמט:

שנה לוח קבוצה מד יכולת נקודות תוצאות  % מקום
1928 ארצות הברית 10.5 מ-16 6+ 9= 1- 65.6 2 קבוצתי
1930 ארצות הברית 8 מ-15 7+ 2= 6- 53.3 6 קבוצתי
1931 1 עת ארצות הברית 8.5 מ-12 7+ 3= 2- 70.8 1 קבוצתי, 2 אישי
1950 2 ארצות הברית 3.5 מ-7 3+ 1= 3- 50 4 קבוצתי

בשנת 1950 כאלוף המכהן של ארצות הברית מונה שטיינר לקפטן הנבחרת האמריקאית.

באולימפיאדות אלו זכה שטיינר בשלוש מדליות: מדליית כסף קבוצתית באולימפיאדה השנייה שהתקיימה בהאג, מדליית זהב קבוצתית ומדליית כסף אישית באולימפיאדה הרביעית שהתקיימה בפראג‏[1].

בדו-קרב ההיסטורי של שנת 1945 בין נבחרות ארצות הברית וברית המועצות, דו-קרב שהתקיים באמצעות הרדיו, שטיינר היה השחקן היחיד של נבחרת ארצות הברית שסיים עם תוצאה חיובית. הגם שהנבחרת האמריקאית שכללה את ראובן פיין, שמואל רשבסקי, ארנולד דנקר ויצחק קשדן הוכתה קשות, ניצח שטיינר את איגור בונדרבסקי 1.5-0.5.

שטיינר היה פעיל מאוד כשחקן בתחרויות החוף המערבי וניצח בשתי התחרויות הפתוחות שהתקיימו בקליפורניה בשנים 1954 ו-1955. כמו כן ניצח בשתי אליפויות מדינת קליפורניה בשנים 1953 ו-1954. הוא הגן על תוארו בתחרות המדינה שהתקיימה בלוס אנגלס בשנת 1955 כאשר חש ברע לאחר תום משחקו בסיבוב החמישי (תיקו לאחר 62 מסעים) לאחר שהשיג 3.5/4 בסיבובים הראשונים. עקב כך נדחה פעם נוספת משחקו שהיה אמור להתקיים באותו אחר הצהרים. שעתיים מאוחר יותר נפטר משטף דם מסיבי בעודו מטופל על ידי רופא. בהסכמת כל שחקני התחרות בוטלה אליפות המדינה לשנת 1955.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא