הרנן קרספו

הרנן קרספו
Hernán Crespo
	קרספו באימונית של נבחרת ארגנטינה
	קרספו באימונית של נבחרת ארגנטינה
מידע אישי
לידה	5 ביולי 1975 (בן 48); פלורידה, בואנוס איירס שבארגנטינה
שם מלא	הרנן חורחה קרספו
גובה	1.80 מטר
עמדה	חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
2015–2016 ; 2018–2020 ; 2020–2021 ; 2021 ; 2022–2023 ; 2023–	מודנה ; באנפילד ; דפנסה וחוסטיסיה ; סאו פאולו ; א-דוחייל ; אל עין
	מאזן מדליות
מתחרה עבור ארגנטינה
קופה אמריקה
המשחקים האולימפיים
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

הרנן חורחה קרספו (בספרדית: Hernán Jorge Crespo; נולד ב-5 ביולי 1975 בפלורידה אשר בפרובינציית בואנוס איירס, ארגנטינה) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת החלוץ, וכיום מאמן קבוצת אל-עין (איחוד האמירויות הערביות). קרספו כונה ולדניטו (Valdanito) מכיוון שהוא הזכיר בסגנון משחקו את חורחה ולדאנו, אחד מחלוצי העבר המפורסמים של ארגנטינה. הוא נבחר על ידי פלה לרשימת 125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרספו החל את הקריירה שלו בקבוצת הכדורגל ריבר פלייט, אחת משתי הקבוצות המובילות בארגנטינה. בעונתו הראשונה כבש קרספו 13 שערים ב-25 משחקים ובסך הכול בשלוש השנים בהן שיחק בקבוצה כבש 23 שערים ב-64 הופעות. הוא זכה עם הקבוצה פעמיים באליפות ארגנטינה (אפרטורה 1993, אפרטורה 1994). כמו כן, הוא עזר לקבוצה לזכות במקום הראשון בליברטדורס ב-1996 ואף כבש פעמיים במשחק הגמר.

בקיץ 1996, אחרי שזכה במדליית הכסף האולימפית עם נבחרת ארגנטינה באולימפיאדת אטלנטה וסיים כמלך שערי הטורניר עם שישה שערים, נרכש קרספו על ידי פארמה האיטלקית. קרספו התקשה להתאקלם בקבוצה בשנתיים הראשונות אך זכה לאמון מצידו של מאמן הקבוצה דאז, קרלו אנצ'לוטי. בשנת 1999 זכתה הקבוצה בגביע האיטלקי ובגביע אופ"א כאשר הבקיע במשחק הגמר את השער הראשון מתוך שלושה מול קבוצת מרסיי הצרפתית. הוא שיחק בקבוצה ארבע שנים וכבש עבורה 62 שערים ב-116 הופעות. בנוסף לגביע אופ"א הוא זכה יחד עם הקבוצה בגביע האיטלקי ובסופר קאפ האיטלקי ב-1999 וסיים כמלך השערים של הגביע האיטלקי, בעונתו האחרונה הוא כבש 22 שערים.

הצלחתו במדי פארמה הביאה את קבוצת לאציו לשלם עבורו 56 מיליון דולר, שיא עולמי שהחזיק מעמד לתקופה קצרה ונשבר עם רכישתו של לואיש פיגו על ידי ריאל מדריד. בעונתו הראשונה במדי התכולים של לאציו כבש קרספו 26 שערים ב-32 משחקים וזכה בתואר מלך השערים של הסרייה א', עונה לאחר מכן הוא סבל מפציעה שהשביתה אותו לתקופה ארוכה אך למרות זאת סיים את העונה עם 13 שערים ב-22 משחקים. הוא זכה עם הקבוצה בסופר קאפ האיטלקי בשנת 2000.

בספטמבר 2002 חתם קרספו בקבוצת אינטר מילאנו תמורת סכום של 29 מיליון דולר. הוא שיחק בקבוצה רק עונה אחת וסבל מפציעות רבות שאיפשרו לו לשחק רק ב-18 משחקי ליגה בהם כבש שבעה שערים. למרות מספר השערים הנמוך בליגה, קרספו הרשים מאוד בליגת האלופות וכבש תשעה שערים ב-12 משחקיו עם הקבוצה במסגרת הטורניר.

המוניטין שרכש לעצמו קרספו והעובדה שסומן אז כאחד החלוצים הטובים בעולם הביאו את צ'לסי לשלם עבורו 30 מיליון דולר. צ'לסי שרק נרכשה על ידי רומן אברמוביץ' השקיעה כספים רבים בחיזוק הקבוצה וקרספו נבחר להוביל את התקפת הקבוצה. עונתו הראשונה באנגליה לא הייתה קלה במיוחד עבורו. נוסף לקשיי השפה, סבל קרספו מיחסו של מאמן הקבוצה קלאודיו ראניירי וסיים את העונה עם מאזן של עשרה שערים ב-19 משחקים. עונה לאחר מכן הגיע לקבוצה ז'וזה מוריניו, מוריניו החתים את דידייה דרוגבה וקרספו הושאל לקבוצת מילאן, עם החזרה לאיטליה חזר קרספו להבקיע, הוא סיים את הליגה עם 11 שערים וכבש שניים מתוך שלושת השערים לזכות מילאן בגמר ליגת האלופות מול ליברפול, משחק בו מילאן הפסידה בבעיטות הכרעה מ-11 מטר על אף שהוליכה 0:3 במחצית. בתום העונה העדיפה מילאן לא לרכוש את השחקן וקרספו נאלץ לשוב לאנגליה, הוא אמנם זכה לשחק אך התקשה לשחזר את יכולתו הטובה. בתום העונה ביקש קרספו לחזור לאיטליה והקבוצה הסכימה להשאילו לאינטר מילאנו.

עם צ'לסי זכה קרספו באליפות (2005/2006) ובמגן הקהילה (2005).

בקיץ 2006 הסכימה צ'לסי להשאיל את השחקן לאינטר בה שיחק קרספו בעבר. קרספו היה אחד הגורמים לזכייה של הקבוצה באליפות וכבש 14 שערים ב-30 משחקי ליגה. כבר עם הצטרפותו לקבוצה הוא הרשים וכבש שער במשחק הסופר קאפ. בנוסף כבש קרספו ארבעה שערים בארבעת המשחקים בהם השתתף במסגרת הגביע האיטלקי ועזר בהעפלתה לגמר בפעם השלישית ברציפות, אינטר נוצחה בגמר על ידי רומא בסיכום שני המשחקים. בליגת האלופות שותף קרספו בשישה משחקים וכבש שער אחד.

ראשי צ'לסי והמאמן הכריזו על רצונם להחזיר את השחקן במיוחד לאור ההיעדרות הצפויה של השחקנים האפריקאיים של הקבוצה המיועדים להשתתף באליפות אפריקה בכדורגל. השחקן עצמו הכריז על רצונו להמשיך לשחק באינטר ובליגה האיטלקית ואף לסיים את הקריירה במדי הקבוצה. בעונתו השנייה סבל קרספו מפציעה אשר השביתה אותו לתקופה ארוכה, בנוסף, ירידה בכושרו ומנגד יכולת טובה של מתחריו להרכב, הפכו אותו לשחקן מחליף. קרספו איכזב וכבש רק ארבעה שערים ב-17 משחקי הליגה בהם שותף.

לאחר תקופה בגנואה, בינואר 2010, חזר קרספו לפארמה לאחר שהמועדון הסכים לעסקה עם אטאלנטה וגנואה. קרספו החליף את ניקולה אמורוסו שעבר לאטלאנטה, כששחקנה של אטאלאנטה, רוברט אקוופרסקה עבר לגנואה כדי להחליף את קרספו. החלוץ הארגנטינאי חזר לאחר עשר שנים לפארמה.

בנובמבר 2012 פרש קרספו ממשחק פעיל.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 ביוני 2015 מונה למאמנה של מודנה מהליגה האיטלקית השנייה, אך פוטר מתפקידו לאחר פחות מעונה אחת, ב-26 במרץ 2016. ב-19 בדצמבר 2018 מונה למאמן באנפילד מליגת העל הארגנטינאית. בעונתו הראשונה בתפקיד סיימה הקבוצה במקום ה־16, וקרספו פוטר בספטמבר 2019. בינואר 2020 מונה קרספו למאמן דפנסה וחוסטיסיה הארגנטינאית, עמה זכה בגביע סודאמריקנה^[1]. בפברואר 2021 חתם קרספו על חוזה אימון של שנתיים בסאו פאולו מברזיל. בהובלתו זכתה הקבוצה באליפות סאו פאולו בכדורגל, אך לא הצליחה בליגת העל הברזילאית, בה המועדון סיים במקום 13 בלבד; בעקבות זאת, פוטר קרספו ב 13 באוקטובר 2021^[2]. ב-9 בנובמבר 2023 מונה למאמן אל עין מליגת העל של איחוד האמירויות.

נבחרת ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרספו היה שחקן מוביל בנבחרת ארגנטינה ולשעבר הכובש הבכיר ביותר של הנבחרת עם 35 שערים ב-64 הופעות, שער אחד יותר מדייגו מרדונה אותו הוא עבר במהלך הקופה אמריקה. הוא ערך את הופעת הבכורה בפברואר 1995 במשחק הידידות מול בולגריה.

הוא נחשב במשך שנים ליורשו של גבריאל בטיסטוטה והתחרה עמו על המקום בהרכב במהלך המוקדמות למונדיאל 2002. קרספו שיחק עבור נבחרתו בשלושה גביעי עולם, במונדיאל 1998 הוא היה בסגל ושיחק דקות ספורות. במונדיאל 2002 הוא שיחק כמחליף וכבש את אחד משני השערים שנבחרתו כבשה בטורניר. למרות היותה המועמדת הבכירה לזכייה בגביע, כשלה ארגנטינה והודחה כבר בשלב הבתים. במונדיאל 2006 שימש קרספו כחלוץ המוביל של הנבחרת וכבש 3 שערים. הוא החל את משחקי קופה אמריקה 2007 שנערך בוונצואלה בצורה טובה, אך פציעה השביתה אותו מיתר משחקיה של ארגנטינה.

קרספו הוא הכובש המצטיין בתולדות ארגנטינה במסגרת משחקי מוקדמות הגביע העולמי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא הרנן קרספו בוויקישיתוף

הרנן קרספו, ברשת החברתית פייסבוק
הרנן קרספו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הרנן קרספו, ברשת החברתית אינסטגרם
פרופיל, באתר Transfermarkt
פרופיל, באתר Soccerway
פרופיל, באתר BDFutbol
פרופיל, באתר WorldFootball.net
פרופיל, באתר National Football Teams
פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ עוזי דן, אחרי שזכה עם המקבילה של הפועל רעננה בתואר יבשתי, קרספו חולם על הנבחרת, באתר הארץ, 26 בינואר 2021
^ אחרי כשמונה חודשים: הרנן קרספו פוטר מסאו פאולו, באתר וואלה!‏, 13 באוקטובר 2021

נבחרת ארגנטינה – אולימפיאדת אטלנטה 1996 (מדליית כסף)
1 קבאז'רו • 2 אז'אלה • 3 צ'אמוט • 4 זאנטי • 5 אלמיידה • 6 סנסיני • 7 ק. לופס • 8 סימאונה • 9 קרספו • 10 אורטגה • 11 דלגאדו • 12 מוראלס • 13 בוסיו • 14 פאס • 15 בסדאס • 16 פינדה • 17 ג. לופס • 18 גז'ארדו • מאמן: פסארלה		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1998
1 רואה • 2 אז'אלה • 3 צ'אמוט • 4 פינדה • 5 אלמיידה • 6 סנסיני • 7 ק. לופס • 8 סימאונה • 9 בטיסטוטה • 10 אורטגה • 11 ורון • 12 בורגוס • 13 פאס • 14 ויוואס • 15 אסטרדה • 16 ברטי • 17 קבאז'רו • 18 באלבו • 19 קרספו • 20 גז'ארדו • 21 דלגאדו • 22 זנטי • מאמן: פסארלה		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2002
1 בורגוס • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 פוצ'טינו • 5 אלמיידה • 6 סמואל • 7 ק. לופס • 8 זנטי • 9 בטיסטוטה • 10 אורטגה • 11 ורון • 12 קבאז'רו • 13 פלסנטה • 14 סימאונה • 15 אוסאין • 16 איימר • 17 ג. לופס • 18 קילי גונסאלס • 19 קרספו • 20 גז'ארדו • 21 קאניג'ה • 22 צ'אמוט • 23 בונאנו • מאמן: ביילסה		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2006
1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 קולוצ'יני • 5 קמביאסו • 6 היינצה • 7 סביולה • 8 מסצ'ראנו • 9 קרספו • 10 ריקלמה • 11 טבס • 12 פרנקו • 13 סקאלוני • 14 פלאסיו • 15 מיליטו • 16 איימר • 17 קופרה • 18 רודריגס • 19 מסי • 20 קרוס • 21 בורדיסו • 22 לוצ'ו גונזאלס • 23 אוסטארי • מאמן: פקרמן		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2007 (מקום שני)
1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 דיאס • 4 איבארה • 5 גאגו • 6 היינצה • 7 פלאסיו • 8 זאנטי • 9 קרספו • 10 ריקלמה • 11 טבס • 12 קאריסו • 13 גונסאלס • 14 מסצ'ראנו • 15 ג. מיליטו • 16 איימר • 17 בורדיסו • 18 מסי • 19 קמביאסו • 20 ורון • 21 ד. מיליטו • 22 אוריון • מאמן: באסילה		ארגנטינה

[1] עוזי דן, אחרי שזכה עם המקבילה של הפועל רעננה בתואר יבשתי, קרספו חולם על הנבחרת, באתר הארץ, 26 בינואר 2021

[2] אחרי כשמונה חודשים: הרנן קרספו פוטר מסאו פאולו, באתר וואלה!‏, 13 באוקטובר 2021

[1]

[2]