הרפובליקה של באנאט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת הרפובליקה. החלק בטורקיז סופח לרומניה, הצהוב ליוגוסלביה והירוק להונגריה.
מפת הרפובליקה. הקווים השחורים מסמלים את הגבולות החדשים של המדינות השכנות, לאחר חלוקת החבל ביניהן.

הרפובליקה של באנאטרומנית: Republica bănăţeană, בסרבית: Банатска република, בהונגרית: Bánáti köztársaság) הייתה ישות מדינית קצרת-ימים שהוכרזה בטימישוארה ב-1 בנובמבר 1918 וחולקה בין המדינות הסובבות אותה - רומניה, יוגוסלביה והונגריה ביוני 1919.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם הראשונה הבטיחו מדינת ההסכמה לרומניה ולסרביה בהבנות חשאיות חלקים מהבאנאט בתמורה להצטרפותן של אלה ללחימה נגד האימפריה האוסטרו-הונגרית. בעקבות התפרקותה של אוסטרו-הונגריה ב-31 באוקטובר 1918, הקים כל אחד מהלאומים בחבל (הרומנים, הסרבים, ההונגרים, הגרמנים והיהודים) מועצה צבאית. נעשה ניסיון לשמר את הרב-לאומיות של הבאנאט ולמנוע את חלוקתו של החבל. ב-1 בנובמבר התכנסו נציגי הלאומים השונים לישיבה מכוננת בבית העירייה של טימישוארה, נבחרה מועצה לאומית ודוקטור אוטו רוט, פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי, הכריז על עצמאותה של הרפובליקה. רוט נבחר באותה ישיבה כראש המועצה, ואלברט בארתה נבחר כממונה על הביטחון.

ב-4 בנובמבר הוקמו יחידות צבאיות ומשמר אזרחי במטרה להשיג שליטה בחבל.

המועצה הלאומית לא יכלה לתפקד כי הרפובליקה לא קיבלה הכרה בינלאומית, והרוב הרומני בה שאף לאיחוד החבל עם רומניה.

מאחר וגם לסרביה היו דרישות טריטוריאליות בחבל, פלש הצבא הסרבי לבאנאט ב-15 בנובמבר 1918. המועצה הלאומית פורקה על ידי הסרבים ב-21 בפברואר 1919. לאחר החלטת אלבה-יוליה ברומניה והחלטת הפרלמנט בנובי סאד ביוגוסלביה חולק הבאנאט למעשה ב-21 ביוני 1919 באופן הבא:

  • 18.945 קמ"ר לרומניה
  • 9.307 קמ"ר ליוגוסלביה
  • 217 קמ"ר להונגריה

חלוקה זו אושרה באופן פורמלי בחוזה טריאנון ב-4 ביוני 1920.

ב-16 באפריל 1920 הגישו תושבי הבאנאט הגרמנים לועידת השלום בפריז בקשה להקמה מחודשת של הרפובליקה. ההצעה רצתה לצרף לרפובליקה גם את חבל באצ'קה הסרבי ולחלק את החבל לקאנטונים לאומיים. ועידת השלום דחתה הצעה זו.

הרכב האוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוכלוסייה הכוללת, על פי מניין האוכלוסין של 1910, מנתה 1.582.133 נפש ונחלקה ללאומים הבאים:

מיעוטים נוספים שנמנו בחבל היו הצ'כים, הסלובקים, הקרואטים והאוקראינים. האוכלוסייה התחלקה בין הדתות באופן הבא:

קבוצות קטנות יותר כללו קלוויניסטים, לותרנים ויהודים.