הרצאת ג'פרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברנרד לואיס - הזוכה ל-1990

הרצאת ג'פרסוןאנגלית: Jefferson Lecture in the Humanities) נחשבת לאות הכבוד הגבוה ביותר שמעניק הממשל האמריקני עבור הישגים מחקריים במדעי הרוח.

האות מוענק מדי שנה, החל מ-1972, לנבחר אחד, על ידי הקרן הלאומית למדעי הרוח - NEH, סוכנות פדרלית עצמאית שהוקמה ב-1965 במטרה לקדם את המחקר במדעי הרוח. הזוכה מקבל את הזכות לשאת בפני 26 חברי המועצה של הקרן, בדרך כלל בעת כינוס האביב שלהם, הרצאה בנושא שיבחר, ומקבל מענק כבוד של עשרת אלפים דולר. הקהל בפניו נישאת ההרצאה מונה בדרך כלל כמעט אלפיים איש, בנוסף לחברי המועצה. הנאום נישא באולם, בבניין הקרן בוושינגטון.

לעתים קרובות יצאו "הרצאות ג'פרסון" לאור, לאחר השמעתן, גם כספרים.

מקבלי האות[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1]

ארתור מילר - הזוכה ל-2001
הנרי לואיס גייטס (הבן) - הזוכה ל-2002
דייוויד מק'קלו - הזוכה ל-2003
ג'ון אפדייק - הזוכה ל-2008
לאון קס - הזוכה ל-2009
קתרין דרו גילפין פאוסט - הזוכה ל-2011
שנה שם המרצה-הזוכה נושא ההרצאה
1972 Lionel Trilling - ליונל טרילינג "Mind in the Modern World"
1973 Erik Erikson - אריק אריקסון "Dimensions of a New Identity"
1974 Robert Penn Warren - רוברט פן וורן "Poetry and Democracy"
1975 Paul A. Freund - פול א. פרוינד "Liberty: The Great Disorder of Speech"
1976 John Hope Franklin - ג'ון הופ פרנקלין "Racial Equality in America"
1977 Saul Bellow - סול בלו "The Writer and His Country Look Each Other Over"
1978 C. Vann Woodward - סי. ון וודוורד "The European Vision of America"
1979 Edward Shils - אדוארד שילס "Render Unto Caesar: Government, Society, and Universities in their Reciprocal Rights and Duties"
1980 Barbara Tuchman - ברברה טוכמן "Mankind's Better Moments"
1981 Gerald Holton - ג'רלד הולטון "Where is Science Taking Us?"‏[2][3]
1982 Emily Vermeule - אמילי ורמול "Greeks and Barbarians: The Classical Experience in the Larger World"
1983 Jaroslav Pelikan - ירוסלב פליקן "The Vindication of Tradition"
1984 Sidney Hook - סידני הוק "Education in Defense of a Free Society"
1985 Cleanth Brooks - קלינט ברוקס "Literature and Technology"
1986 Leszek Kołakowski - לשק קולקובסקי "The Idolatry of Politics"
1987 Forrest McDonald - פורסט מקדונלד "The Intellectual World of the Founding Fathers"
1988 Robert Nisbet - רוברט ניסבט "The Present Age"
1989 Walker Percy - ווקר פרסי "The Fateful Rift: The San Andreas Fault in the Modern Mind"
1990 Bernard Lewis - ברנרד לואיס "Western Civilization: A View from the East"
1991 Gertrude Himmelfarb - גרטרוד הימלפרב "Of Heroes, Villains and Valets"
1992 Bernard Knox - ברנרד נוקס "The Oldest Dead White European Males"
1993 Robert Conquest - רוברט קונקווסט "History, Humanity and Truth"
1994 Gwendolyn Brooks - גוונדולין ברוקס "Family Pictures"
1995 Vincent Scully - וינסנט סקלי "The Architecture of Community"
1996 Toni Morrison - טוני מוריסון "The Future of Time"
1997 Stephen Toulmin - סטיבן טולמין "A Dissenter's Story"
1998 Bernard Bailyn - ברנרד ביילין "To Begin the World Anew: Politics and the Creative Imagination"
1999 Caroline Walker Bynum - קרולין ווקר בינום "Shape and History: Metamorphosis in the Western Tradition"
2000 James M. McPherson - ג'יימס מק'פרסון "'For a Vast Future Also': Lincoln and the Millennium"
2001 Arthur Miller - ארתור מילר "On Politics and the Art of Acting"‏[4][5]
2002 Henry Louis Gates, Jr - הנרי לואיס גייטס (הבן) "Mr. Jefferson and the Trials of Phillis Wheatley"‏[6]
2003 David McCullough - דייוויד מק'קלו "The Course of Human Events"‏[7]
2004 Helen Vendler - הלן ונדלר "The Ocean, the Bird, and the Scholar"‏[8]
2005 Donald Kagan - דונלד קגן "In Defense of History"‏[9]
2006 Tom Wolfe - טום וולף "The Human Beast"‏[10]
2007 Harvey Mansfield - הארווי מנספילד "How to Understand Politics: What the Humanities Can Say to Science"‏[11]
2008 John Updike - ג'ון אפדייק "The Clarity of Things: What Is American about American Art"‏[12]
2009 Leon Kass - לאון קס "'Looking for an Honest Man': Reflections of an Unlicensed Humanist."‏[13]
2010 Jonathan Spence - ג'ונתן ספנס "When Minds Met: China and the West in the Seventeenth Century"‏[14]
2011 Drew Gilpin Faust - דרו גילפין פאוסט "Telling War Stories: Reflections of a Civil War Historian"‏[15]
2012 Wendell Berry - וונדל ברי "It All Turns on Affection"‏[16]


ב-1999 בחרה ה-NEH בנשיא ארצות הברית (ביל קלינטון) כזוכה לשנת 2000, והדבר עורר שערוריה בטענה לפוליטיזציה של הפרס. קלינטון ויתר על הכבוד והאות הוענק בסופו של דבר לג'יימס מק'פרסון‏[17][18]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על "הרצאת ג'פרסון" באתר NEH
  2. ^ על הרצאתו של הולטון, פרופסור לפיזיקה והיסטוריה של המדע באוניברסיטת הרווארד, ניו יורק טיימס, 12 במאי 1981
  3. ^ על הרצאתו של הולטון, "הרווארד קרימסון", 15 במאי 1981
  4. ^ על הרצאתו מעוררת המחלוקת של המחזאי ארתור מילר, "קפיטל קומנטרי", מרץ 2001
  5. ^ אחת ההתקפות מימין על הרצאת ג'פרסון של ארתור מילר, ג'ורג' ויל, "ג'ואיש וורלד רוויו", 2 באפריל 2001
  6. ^ הנוסח של "הרצאת ג'פרסון" לשנת 2002 של הסופר והמבקר האפרו-אמריקאי הנרי לואיס גייטס (הבן)
  7. ^ הנוסח של "הרצאת ג'פרסון" לשנת 2003 של הסופר וההיסטוריון דייוויד מק'קלו
  8. ^ הנוסח של "הרצאת ג'פרסון" לשנת 2004 של מבקרת השירה הלן ונדלר
  9. ^ הנוסח של "הרצאת ג'פרסון" לשנת 2005 של ההיסטוריון הנאו-קונסרבטיבי פרופסור (אוניברסיטת ייל) דונלד קגן
  10. ^ על הרצאתו של הסופר טום וולף, דייוויד אפשטיין, 11 במאי 2006
  11. ^ על הרצאתו של איש מדע המדינה הנאו-קונסרבטיבי מהרווארד, הארווי מנספילד, פיליפ קניקוט, וושינגטון פוסט, 9 במאי 2007
  12. ^ על הרצאתו של הסופר ג'ון אפדייק, The Chronicle, ‏ 23 במאי 2008
  13. ^ על הרצאתו של פרופסור (אוניברסיטת שיקגו) לאון קס, יו"ר המועצה לביו אתיקה של הנשיא ג'ורג' בוש (הבן), סרנה גולדן, 22 במאי 2009
  14. ^ על זכייתו של ההיסטוריון, פרופסור (אוניברסיטת ייל) ג'ונתן ספנס, The Chronicle, ‏ 8 במרץ 2010
  15. ^ הודעת ה-NEH על הענקת הזכות לשאת את "הרצאת ג'פרסון", להיסטוריונית קתרין דרו גילפין פאוסט, נשיאת אוניברסיטת הרווארד, 21 במרץ 2011
  16. ^ הודעת ה-NEH על הרצאת ג'פרסון של הסופר והמשורר וונדל ברי, אותה הוא נשא ב-23 באפריל 2012
  17. ^ ניו יורק טיימס, 21 בספטמבר 1999
  18. ^ ניו יורק טיימס, 22 בספטמבר 1999