הרשימה הממלכתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרשימה הממלכתית
אפיון מפלגת שמאל-מרכז שפנתה ימינה
כנסות שביעית - עשירית
אותיות עמ
מנהיגים דוד בן-גוריון, יגאל הורביץ
שיא כוחה 5 מנדטים (הכנסת השמינית)*
*נוסף מנדט בעת כהונת הכנסת
נוצרה מתוך רפ"י
התמזגה לתוך הליכוד (תחילה כעצמאית, ולאחר מכן
במסגרת לע"ם)

הרשימה הממלכתית היא מפלגה (או רשימה) שהקים דוד בן-גוריון ואשר התמודדה בבחירות לכנסת השביעית. הרשימה הוקמה לאחר שבן-גוריון וכמה מתומכיו לא הצטרפו עם רפ"י למפא"י ולאחדות העבודה - פועלי ציון בהקמת מפלגת העבודה. בבחירות 1969 זכתה הרשימה לארבעה מנדטים, וחברי הכנסת שנבחרו מטעמה (מלבד בן-גוריון) היו יגאל הורביץ, איסר הראל ומאיר אביזוהר. בן-גוריון התפטר מן הכנסת כבר ב-1970 ובמקומו נכנס זלמן שובל. כעבור חודשים ספורים הודיע בן-גוריון במכתב ליואב לביא, מצעירי הרשימה, שאיננו קשור יותר לרשימה הממלכתית, וכי לו היה בוחר בפעילות פוליטית, היה מצטרף למפלגת העבודה. מכתב בן-גוריון האיץ פילוג ברשימה, ומאיר אביזוהר פרש מן הסיעה בראש קבוצת פעילים מרכזיים שטענו, שללא בן-גוריון אין טעם והצדקה לרשימה הממלכתית. לקראת סוף הקדנציה הצטרפה קבוצת המיעוט למפלגת העבודה.

בשנת 1973 הצטרפה הרשימה הממלכתית לגח"ל (גוש חירות-ליברלים), המרכז החופשי והתנועה למען ארץ ישראל השלמה והופיעה אתן ברשימה משותפת (הליכוד) בבחירות לכנסת השמינית. ב-1976 לקראת הבחירות לכנסת התשיעית, הוביל מנהיג הרשימה הממלכתית הורביץ את המאמצים לאיחוד עם המרכז העצמאי והתנועה למען ארץ ישראל השלמה (שהיו גם הן חברות בליכוד), מאמצים שהובילו להקמת מפלגת לע"ם בהנהגתו, כמפלגה בתוך סיעת הליכוד.

לאחר המהפך נבחר ראש לע"ם יגאל הורביץ לשר המסחר והתעשייה מטעם הליכוד. הוא התנגד להסכמי קמפ דייוויד שנחתמו בשנת 1978, הצביע נגדם בכנסת, דבר שחייבו להתפטר מהממשלה. לאחר התפטרותו של שמחה ארליך ב-1979, חזר הורביץ לממשלה כשר אוצר. היות שלא זכה לגיבוי מצד הממשלה בניסיונותיו להילחם באינפלציה, התפטר הורביץ מן הממשלה בראשית 1981 ובמקומו נכנס יורם ארידור.

בשנת 1981, במהלך כהונת הכנסת התשיעית, פרשו חברי הכנסת, יוצאי הרשימה הממלכתית, יגאל הורביץ, זלמן שובל ויצחק פרץ מן הליכוד וקראו לסיעתם החדשה בשם "רפ"י - הרשימה הממלכתית". סיעה זו החזיקה מעמד כארבעה חודשים, שלאחריהם הצטרפו חברי הכנסת הורביץ ושובל למשה דיין והקימו את "התנועה להתחדשות ממלכתית" (תל"ם), ואילו חבר הכנסת פרץ הקים סיעת יחיד בשם "הרשימה הממלכתית", ושב לליכוד. במהלך כהונת הכנסת העשירית פרש, יחד עם חה"כ אמנון לין, מהליכוד והצטרף למערך.

תל"ם זכתה בשני מושבים בבחירות לכנסת העשירית, ואחרי פטירת משה דיין באוקטובר 1981, נכנס לכנסת במקומו יגאל הורביץ. ב-1983, עם פיצול תל"ם, הקים הורביץ סיעת יחיד בשם "רפ"י - הרשימה הממלכתית" וב-1984 החליף את שמה ל"אומץ", והרשימה הממלכתית נעלמה, להלכה ולמעשה, מהמפה הפוליטית.

מפלגת אומץ (שנקראה גם רפ"י-אומץ) השיגה נציג אחד (יגאל הורביץ) בבחירות לכנסת האחת עשרה, והצטרפה לממשלת האחדות הלאומית.

לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה הצטרפה רפ"י-אומץ לליכוד.

נציגי המפלגה בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה

הכנסת השביעית (1969)
4 מנדטים: דוד בן-גוריון[1], מאיר אביזוהר[2], יגאל הורביץ, איסר הראל, זלמן שובל[1]

הכנסת השמינית (1973) במסגרת הליכוד[3]
4 מנדטים (מתוך 39 לרשימה כולה): יגאל הורביץ, יגאל כהן[4], אמנון לין, יצחק פרץ, זלמן שובל

הכנסת התשיעית (1977)[5]
3 מנדטים: יגאל הורביץ, יצחק פרץ, זלמן שובל

הכנסת העשירית (1981)[6]
מנדט אחד: יגאל הורביץ

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ב-27 במאי 1970 פרש מהכנסת דוד בן-גוריון. החליף אותו זלמן שובל.
  2. ^ פרש מהסיעה ב-25 באפריל 1972 והקים סיעת יחיד.
  3. ^ ב-1976 הצטרפה המפלגה למרכז העצמאי והתנועה למען ארץ ישראל השלמה, שהיו חברות אף הן בליכוד, בהקמת מפלגת לע"ם, שנשארה חברה בסיעת הליכוד.
  4. ^ ב-23 בדצמבר 1974 פרש מהכנסת אריאל שרון חבר המפלגה הליברלית, שהייתה חברה אף היא בליכוד. החליף אותו יגאל כהן.
  5. ^ הסיעה הוקמה ב-26 בינואר 1981 עם פרישת חבריה מהליכוד והקמת סיעת "רפ"י - הרשימה הממלכתית". ב-19 במאי 1981 פרשו יגאל הורביץ וזלמן שובל והצטרפו למשה דיין בהקמת תל"ם. יצחק פרץ שנותר לבדו בסיעה שינה תחילה את שמה ל"הרשימה הממלכתית", אך כעבור זמן קצר ב-27 במאי חזר לליכוד.
  6. ^ הסיעה הוקמה כסיעת יחיד תחת השם "רפ"י - הרשימה הממלכתית" ב-6 ביוני 1983 בעקבות פרישת יגאל הורביץ מתל"ם.