הר הבתרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הר הבתרים
גובה 1,296מטר
מיקום הר החרמון ישראל
רכס הרים מול הלבנון
מסלול ההעפלה הקל כביש
(למפת הצפון רגילה)
מיקום הר הבתרים במפת הצפון
 
הר הבתרים
הר הבתרים
הדרך לאתר

הר הבתרים היא אחת הפסגות של הר דב (ג'בל רוס). לפי אחת המסורות היהודיות זהו המקום שבו נערכה ברית בין הבתרים, ומכאן שמו בעברית. לפי מסורת מוסלמית זהו המקום שבו התרחש אירוע המתואר בקוראן, שבו ציווה האל על אברהם להקריב ארבעה מיני עופות, והקים אותם לתחייה. לפיכך, נקרא המקום בערבית "משהד א-טיר אל-אבראהימי" (مشهد الطير الإبراهيمي - האתר הקדוש של ציפורי אברהם) או "מקאם אבראהים אל-ח'ליל" (مقام إبراهيم الخليل - האתר הקדוש של אברהם ידיד-האל). במקום מבני קברים ולידם מאגרי מים ועצי אלון עתיקים.

במסורת היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ספר בראשית, כשאברהם אבינו חזר לארץ, מאזור דמשק, אחרי מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים, הוא עבר ליד הר חרמון:

"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק" (בראשית, פרק י"ד, פסוק י"ד).

צבי אילן כותב כי בחודש מרחשון תשכ"ט , קבוצת יהודים חרדים העפילה על ההר לקיים מנהג יהודי קדמון. היה זה מנהג העלייה למקום בו נכרתה לפי המסורת "ברית בין הבתרים". הוא מציין "אף כי אין עדות מובהקת מן הכתוב , כי אכן בחרמון אירע הדבר, ייתכן כי בימי הביניים שיערו יהודי בניאס, כי דווקא בחרמון אירע הדבר". מההר תצפית לחלקים הצפוניים של הארץ ולכן מתאים הוא להיות המקום בו נכרתה הברית: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת (ספר בראשית, ט"ו, י"ח. לפי מסורת אחרת התרחש מעמד בין הבתרים בהר שנאן, מדרום-מערב למושב מרגליות, על הגבול עם לבנון ‏‏‏[1] מסורת נוספת מאתרת את המקום ליד חברון.

החוקר יוסף ברסלבי מצא כי כבר ב"אגרת יחוס אבות" משנת תר"צ (1537), העוסקת בקברים הקדושים שיהודי ארץ ישראל היו נוהגים להשתטח עליהם, מוזכר אחרי הקברים בבניאס, "מעמד לאברהם אבינו, והוא מקום בין הבתרים והוא על ראש ההר, וקורים לו הגויים "משהד א-טייר".

השליח משה ירושלמי כותב בשנת 1769: "מעמד בין הבתרים - שם הר גבוה ועליו בית גדול ושלושה מגדלים עליו. ובמקום הזה כרת הקב"ה ברית עם אברהם אבינו ע"ה". יהודי צפת המשיכו במסורת. הם היו יוצאים שבוע שלאחר קריאת פרשת לך לך בבוקר אל החרמון והיה קוראים שם את פרשת ברית בין הבתרים. ‏‏‏[2] לפי מסורת קדומה נמצאים בהר הבתרים קברי האמוראיים רב פפא ורב אשי .

במסורת המוסלמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוראן מתאר אירוע הדומה לברית בין הבתרים, אך בעל משמעות שונה, בפסוק 260 של סורת אל-בקרה, היא הסורה השנייה בקוראן: "אמר אברהם: ריבוני, הראה לי איך תקים מתים לתחייה. אמר: אינך מאמין? אמר: כן, אבל הנח את דעתי. אמר: ובכן, קח ארבעה מיני עופות (...) ושים על כל הר חלק מהם, אחר-כך קרא להם, ויבואו אליך בריצה, ודע כי אללה רב-כוח וחכם."

הפירוש לקוראן המכונה תפסיר אל-ג'לאלין מרחיב ומספר כי אברהם הקריב טווס, נשר, עורב ותרנגול, ביתר אותם, עירב את בשרם ואת נוצותיהם והניח את החלקים על ההרים, אך שמר את ראשי העופות אצלו. כשקרא אברהם לעופות, עפו חלקי העופות והתחברו לחלקים המתאימים להם, ואז חזר גופו של כל עוף אל הראש המתאים שהיה שמור אצל אברהם.

לפי אחת המסורות האירוע כולו התרחש על הר הבתרים ומכאן שמו בערבית "האתר הקדוש של ציפורי אברהם" (המילה המופיעה בפסוק מהקוראן ובשמו של המקום היא طـَيـْر "טַיְר" כלומר "ציפורים" או "עופות") או "האתר הקדוש של אברהם ידיד-האל".

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום שרידי ישוב קדום, הכולל מדרגות חקלאיות וחרסים התקופה ההלניסטית והתקופה הביזאנטית. ליד המבנה שני מאגרי מים. כמו כן, סלע גדול ובו חצוב ספסול יחיד.

בסמוך לסלע חמישה מבני קברים ובהם שני מבנים שבראשם כיפה. עמנואל הראובני סבור כי בעת הקבורה הונחו הגופות בתכריך-בד על רצפת המבנה, שלא כמוקבל אצל המוסלמים. צורת קבורה זו קיימת גם באתרים אחרים בחרמון. "ייתכן שמנהג קבורה זה, שמקורו בימי המשנה והתלמוד, נשתמר אצל המוסלמים, תושבי החרמון."

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏‏‏‏מקור:עמנואל הראובני‏‏
  2. ^ ‏מקור:זאב וילנאי, ארץ גולן, עמ' 103‏.