הר הקפיצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הר הקפיצה
מיקום הר הקפיצה
הר הקפיצה
הר הקפיצה
הר הקפיצה מהכנסייה הסלזיאנית בנצרת
גולגולת שנמצאה במערת קפזה
נוף מהר הקפיצה, מבט לכיוון עמק יזרעאל
צליינים מגאנה מתפללים על פסגת הר הקפיצה
מראה בעת המיסה שערך במקום האפיפיור בנדיקטוס השישה-עשר
הבמה על הר הקפיצה ממנה נשא האפיפיור את המיסה באור ראשון. מבט מכיוון האמפיתיאטרון שנבנה לרגל האירוע
כביש המנהרות שעובר בתוך הר הקפיצה

הר הקפיצה (ערבית جبل القفزة), הנקרא גם הר קדומים, הוא הר בהרי נצרת המתנשא לגובה של 397 מטר מעל פני הים. הר הקפיצה שוכן בדרומה של העיר נצרת, והוא משקיף דרומה אל עמק יזרעאל ומזרחה אל הר תבור.

מקור שמו של ההר הוא בקפיצת ישו מההר אל העמק, מסורת שאיננה מקובלת שוב. מקורו של השם הר קדומים, הוא ככל הנראה בשמו של נחל קישון הזורם למרגלותיו בעמק יזרעאל, והמוזכר בדברי דבורה הנביאה: "נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון" (שופטים, ה' כ"א).

ממצאים פרהיסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב"מערת קדומים" או "מערת הקפיצה" שלמרגלות ההר, נמצאו שרידים חשובים של האדם הקדמון. זו אחת הדוגמאות הקדומות בעולם לבני אדם בעלי אנטומיה מודרנית. החפירות במקום נערכו בשנת 1933, ובהפסקות בין 1965 ל-1979. במקום התגלו כירות אש, כלי אבן מהתרבות המוסטרית, עצמות אדם‏ ועצמות בעלי חיים, שמעידים כי המערה שימשה הן כמקום מגורים והן כאתר קבורה‏‏[1]‏‏‏[2].

הממצאים כללו 13 שלדים שלמים, שישה מהם שייכים למבוגרים והשאר לילדים. חמישה מבני האדם נקברו באופן מסודר בקרקע המערה, ושניים מהם נקברו מסיבה כלשהי עם קרני אייל. השרידים מתוארכים ל-85,000 עד 100,000 שנים לפני זמננו.

ממצא חשוב נוסף היה שרידי אוכרה שנמצאו הן על עצמות והן ב-71 ריכוזים לפני שימוש, ומשמעות הדבר היא כי פולחן קבורה טקסי בעל משמעות סמלית רווח כבר לפני כ-100,000 שנים‏‏[3].

הר הקפיצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברית החדשה מסופר כי ישו הרגיז את מתפללי בית הכנסת בנצרת כשרמז על היותו משיח. בית הכנסת מזוהה לפי המסורת עם כנסיית בית הכנסת השוכנת בשוק בנצרת. המתפללים הוציאו את ישו מהעיר וביקשו להתנכל לו, אך הוא עבר בתוכם וניצל:

"וַיָּקוּמוּ וַיַּדִּיחוּ אוֹתוֹ אֶל-מִחוּץ לָעִיר וַיְבִיאֻהוּ עַד-גַּב הָהָר אֲשֶׁר נִבְנְתָה עִירָם עָלָיו לְמַעַן הַשְׁלִיכוֹ מָטָּה׃ אַךְ-הוּא עָבַר בְּתוֹכָם וַיֵּלֶךְ לְדַרְכּוֹ." (הבשורה על-פי לוקאס 4, 29-30)

מסורת זו לפיה קפץ ישו מההר אל העמק, איננה מקובלת עוד, הן בשל מרחקו של ההר מהמרכז ההיסטורי של העיר והן בשל כך שהמקורות אינם רומזים לכך. לאחר הדברים האלה עבר ישו לפעול באזור הכנרת. במקום שכן מנזר ביזנטי ששרידיו נמצאים על המורדות המערביים של ההר.

על ההר שמצפון להר הקפיצה, מעברו האחר של כביש 60, שוכנים שרידים של כנסייה נוספת מהמאה ה-19 המוכרת ככנסיית ההשלכה או כ"כנסיית ארמון הבישוף".

לפי המסורת, הבתולה מיהרה בעקבות ישו וההמון, אך משהגיעה בסמוך להר הקפיצה נתקפה בפחד. מקום זה זוהה עם תל דיר אל-בנאת (גבעת מנזר הנשים), כקילומטר וחצי מצפון-מערב להר הקפיצה (מעבר לכביש 75), המכונה גם "גבעת הרעידה" או "הר הפחד". על הגבעה הוקמה כנסייה יוונית-אורתודוקסית שהנציחה את האירוע. ב-1876 נוספה לה גם כנסייה פרנציסקנית אך כיום היא נטושה, וכעת ניצבים במקום מנזר האחיות הקלריסטיות "סנט קלייר" ובה קפלה המוקדשת ל"גבירתנו של האימה" (Notre-Dame de la frayeur) ובית האבות של האחיות סנט אן.

פיתוח ההר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאה ה-20 פעלה במקום מחצבה שהביאה לחציבת חלק ניכר ממדרונו הדרום מערבי של ההר. לאחר סיום פעולת המחצבה ונטישתה, לקראת סוף המאה ה-20, נותר במקום מראה לא טבעי, שכלל מדרונות חצובים בגובה של עשרות מטרים, הבולטים בלובנם אל מול יתר נוף הרי נצרת המכוסה ברובו בחורש טבעי. שיקום המחצבה נראה הכרחי, ותוכניות בעניין זה קרמו עור וגידים עם תחילת המאה ה-21.

בתחילה תוכנן כביש שיעבור דרך ההר, ויחבר את עפולה ישירות עם נצרת עילית, במקום קטע הכביש התלול והמפותל העובר דרך האפיק שממערב לנחל מזרע ממערב, ומגיע לכניסה הדרומית לנצרת (צומת נצרת דרום). פעולות התכנון והבינוי ארכו שנים, ולוו במערכה משפטית של תושבי האזור שהתנגדו לסלילת הכביש. לבסוף, ב-19 בנובמבר 2008 נחנך הקטע בכביש 60, העובר דרך מנהרה בהר, ומקשר את עפולה לנצרת ולנצרת עילית. אורכו של הקטע הוא שישה קילומטרים, ועלות סלילתו עמדה על 365 מיליון ש"ח[4].

קטע הכביש החדש קרוי על שמו של רפאל איתן, ומשנודע הדבר לראש עיריית נצרת ראמז ג'ראיסי בעת טקס חנוכת הכביש, עזב את המקום‏‏[5]. המנהרה עצמה קרויה על שם יצחק הרשקוביץ, בכיר במע"צ שנפטר בשנת 2004 בנסיבות טראגיות.

הרשויות מקדמות תוכנית מפורטת לשיקום נופי של המחצבה, לטיפוח יער טבעי והקמת פארק, שמורת נוף ואזור נופש, ובמקביל בניית שכונות מגורים נוספות באזור ההר.

ביקור האפיפיור בנדיקטוס השישה-עשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת ביקורו של האפיפיור בנדיקטוס השישה-עשר בישראל בשנת 2009, נבנה בהר הקפיצה אמפיתיאטרון ענק היכול להכיל עד 45,000 צופים. במקום הוקמו טריבונות מבטון ל-7,500 איש‏‏[6], הוכשרו שני כבישי אספלט מפותלים המטפסים אל ההר מצפון, וסמוך ממערב לו הוכשר מנחת מסוקים‏‏[7].

האמפיתיאטרון הוקם על ידי עיריית נצרת, קק"ל ומשרד ראש הממשלה, והאפיפיור קיים במקום מיסה המונית ב-14 במאי 2009‏‏[8]. לפי ההערכה הגיעו כ-40,000 מתפללים להשתתף בתפילה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]