הר כביר

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הגהה.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הר כביר
שלוש הפסגות של הר כביר
גובה	765 מטר
מיקום	הרי שומרון, ישראל
אורך הרכס	7 קילומטר
מסלול ההעפלה הקל	לפסגה המערבית: כל רכב; המזרחית: רכב 4X4
קואורדינטות
הר כביר

תצפית לצפון: למטה נחל תרצה (ואדי פרעה) ומעליו הר הגלבוע

שיח' בילאל, 1996

בורות מים חצובים בפסגה המערבית

הר כביר (מימין) ומתחתיו - נחל תרצה

הר כביר הוא גוש הררי גדול המתנשא ממזרח לשכם מעל ערוצו הגדול של ואדי פרעה הוא נחל תרצה. בפסגה הצפונית מערבית - נקודת גובה 792 מטר מעל גובה פני הים - נמצאת תצפית נוף רחבה מהר חרמון בצפון, הר הגלבוע במזרח והרי גלעד. מסביב להר כביר נצפים הרי השומרון ובדרום - מקרוב הר גריזים ובמרחק הרי בנימין. בפסגה 792 ניתן לצפות בשלושה ימים: ים המלח, ים כנרת והים התיכון. ההר מכונה גם הר אברהם, על פי המסורת בבוא אברהם אל שכם ואלון מורה קיבל את ההבטחה על ארץ ישראל: "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. וַיֵּרָא ה' אֶל-אַבְרָם וַיֹּאמֶר: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת..." (בראשית י"ב, ו-ז)

לאורך הרכס עוברת דרך נופית לאורך כארבעה קילומטר, בתוך שטח המוכרז שמורת טבע - שמורת הר כביר.

בשיפולים הדרומיים של ההר נמצא היישוב אלון מורה מראשוני היישובים היהודיים בשומרון. בשיפולים המזרחיים של ההר מצוי המאחז חוות סקלי המכונה גם "גבעה 792", בהתאם לגובה מעל פני הים של הפיסגה מעליו.

על פסגתו המערבית של ההר מצוי קבר "שיח' בילאל אבן רבאח", 767 מטר מעל פני הים. בפסגה שלושה מצפורים המהווים אתר הנצחה לתא"ל יוסף לונץ, מושל שכם לשעבר.

קיימת סברה כי הר כביר הוא הר גריזים המקראי.

בשיפולים הצפוניים של ההר נמצא והוגדר בשנת 1942 על ידי טוביה קושניר, מחללי מחלקת הל"ה, הפרח אירוס השומרון.

מיקום

רכס הר כביר הוא אחד מארבעה ההרים המקיפים את העיר שכם ואת עמק המכמתת - הבקעה הרחבה ממזרח לעיר. ההר נצפה במלוא גובהו, על שמונה פסגותיו ממבט מצפון - בפני הצופה העולה מבקעת הירדן אל הר השומרון דרך נחל תרצה.

מן הפסגה צונח הרכס במתלול חריף ביותר, ומאבד בבת אחת, מאות מטרים של גובה, עד שהוא נבלע בחגורת הירק הנהדרת של עמק נחל תרצה, הזורם למרגלות הרכס מצפונו. יש כאן ניגוד מה"הר הגדול" (ג'בל כביר) אל העמק הפורה והשופע מים שלמטה, המהוה ללא ספק גורם נכבד ביופיו ויחודו של האתר.

מצפה לונץ

במרומי הר כביר, הוקם בסיוע הקק"ל "מצפה לונץ", שהיה ידיד ההתיישבות וידיד גרעין אלון מורה. זוהי נקודת תצפית ייחודית המשקיפה על נוף מרהיב בהיקף של 360 מעלות. ממנה ניתן לצפות על המקומות הבאים:

בצפון: מלבד הרי חרמון והגלבוע על מעיינות "עין בידאן" - קבוצת נביעות שופעת, אתר קידוחי מים חשוב וממנו יורדת בקעה פורייה לבקעת-הירדן. דרומית מעין בידאן ניכר בשטח, תל נמוך, הוא תל תרצה (תל אל-פרעה) - שרידיה של תרצה בירת ממלכת ישראל לפני בניית העיר שומרון. רחוק יותר העיר טובאס - עיירה ערבית המשמרת בשמה את תבץ, מקום מותו של אבימלך (שופטים ט').

במזרח: רס רמלי, רס ג'דיר - רכסי-הרים בצפון-מזרח השומרון. במורדות הכפר טמון, מקום הולדתו של השודד האגדי "אבו ג'ילדה". בבקעת הירדן נראים היישובים היהודיים בקעות, רועי וחמרה - מצפון לכביש נחל תרצה. מעבר לבקעת הירדן בגלעד ניתן להבחין בנחל יבוק, אפיק הנחל הגדול החוצה את הרי-הגלעד.

בדרום: ארומה המקראית היום תל עורמה, חרבות עירו של אבימלך בן גדעון (שופטים ט', מא). ההתנחלות כפר תפוח, יישוב קהילתי במרכז השומרון וכביש 505 ("כביש חוצה שומרון"). קרוב יותר להר כביר נראים הכפרים הערבים: חווארה, מוצאו של סנבלט שהתנכל לעולים מבבל בראשות עזרא ונחמיה. (נחמיה ב'), רוג'יב - בו בוצע ניסיון ההתיישבות הראשון של מתנחלי אלון מורה בשנת 1980, לידו מחנה צבאי המשמש את החטיבה המרחבית של שכם וכפר קליל, בעבר - יישוב שומרוני. וכמובן נראה את הר גריזים (נ.ג. 880). למרגלות הר גריזים נצפה בשני מחנות פליטים גדולים: בלאטה ועסכר. ביניהם הייתה נראית כיפתו של קבר יוסף, אשר פונה על ידי צה"ל ונשרף עד היסוד. מעליו התל הקדום של שכם, "תל בלטה", ומאחריו העיר שכם, בבקעה שבין הר גריזים לבין הר עיבל .

במערב הר עיבל, וביום בהיר אפשר לצפות בהרי השומרון עד לשפלת החוף. במורדות הר כביר הכפרים עזמוט, דיר-אל-חטב, סלם.

שיח' בילאל

כקברי שיח' רבים גם קבר שיח' בילאל ממוקם על פסגה גבוהה. בבית התפילה הקטן, הצמוד לקבר, מלאים היו הקירות בכתובות שרידים ל"זיארה", עליה לרגל, שהתקיימה למקום על ידי תושבי הסביבה. קבר זה ודומיו מזכירים את הכתוב במקרא על מיקום עבודת אלילים: "הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן:" (דברים י"ב, ב) או בספר הושע: "עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ וְעַל הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ" (הושע ד', יג) ריבוי העצים העתיקים, וכן שרידי העבר, שנמצאו כל פסגת ההר, מצויים ביסודותיהם של קברי שיח'. מחבר ההסבר על האתר מהחברה להגנת הטבע סבור כי: המסורות של תפילה וקרבה לאלוהים בפסגות ההרים עברו כנראה מדור לדור, למרות חילופי האוכלוסין התכופים בארץ-ישראל. גם במקום זה.

שיח' בילאל אבן רבאח היה שמו של מואזין - קורא לתפילה - ששימש את מוחמד, נביא האסלאם. מסופר שנטל חלק במסעות הכיבוש המוסלמיים ובקר בארץ יחד עם הח'ליפה עומר בשנת 638. מיחסים לו סגולה להורדת גשמים ופוקדים את קברו לתפילה ולבקש בקשות. שיח' בילאל עזר להפיץ את האסלאם באפריקה והמוסלמים באתיופיה מייחסים את דתם אליו.

מבנה גאולוגי

הרי השומרון הם בעלי "מבנה שבור", המאפיין את השומרון לכל ארכו, לעומת ה"מבנה במתי" של הרי יהודה. לכן, בהרי יהודה ניתן למצוא עיבוד שטחים חקלאיים על במת ההר ואילו בהרי השומרון השטחים החקלאיים הם רק בבקעות שבין ההרים.

למרגלות הר עיבל יצר ואדי אברד ה"חתך" בצלעו של ההר, במקום בו כביש משכם לבקעת הירדן יורד לנחל תרצה. החתך מאפשר לנו הצצה ללא מאמץ מיוחד אל בטן האדמה:

• בראש הר עיבל בולטים סלעי גיר קשים, היוצרים נוף טרשי שהצבע השולט בו אפור.
• מתחתם, בערך עד קו הכביש, נבחין בסלע אחר - קירטון - בהיר מאוד ורך, היוצר נוף "מתון" ו"מעוגל" יותר.
• אם ננסה לחפש את אותן שכבות גם מעברו השני של הואדי, בצלעו של הר כביר נגלה כי זה עשוי כולו טרשי גיר אפורים מסוג אחד.

יוצא ששני צידי החתך שונים זה מזה. הסיבה לכך היא שהסלעים בהר עיבל נוצרו בתקופות גאלוגיות אחרות מאשר הסלעים של הר כביר.

אירוס השומרון

אירוס השומרון, הייחודי להרי שומרון, מצוי במורדות הצפוניים של הר כביר. הוא התגלה על ידי בוטנאי אמריקאי ובשנת 1942 נחקר על ידי טוביה קושניר. הוא פורח בעונת האביב. האירוס מצטיין בפרחים גדולים ומפוארים בגוני סגלגל וורוד בהירים, הנשאים לגובה 40-30 ס"מ. הפרחים שונים מאוד זה מזה בדגם ובצבע, בעיקר בעלה העטיף החיצוני. המין קרוב לאירוס ההדור הגדל במזרח הגליל העליון.

ראו גם

• רכס טמון

לקריאה נוספת

• עמנואל הראובני, פסגות - טיולים לפסגות ההרים ואל נקודות תצפית, כנרת בית הוצאה לאור, 1993.

קישורים חיצוניים

• החברה להגנת הטבע תאור מסלול הסיור בהר - Weekend פורטל התיירות של ישראל

הערות שוליים

הר כביר. מימין לשמאל: השיפולים המזרחיים של הר עיבל, בקעת נחל תרצה, פסגת שיח בילאל, התנחלות אלון מורה, ישיבת ברכת יוסף והמשך הרכס למזרח. קדימה מחנות הפליטים אסקר ובלאטה בעמק המכמתת, מזרחית לעיר שכם. בינם לבין העיר קבר יוסף