הר נמרוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הר נמרוט
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Mount Nemrut.jpg
ראשי פסלים בהר נמרוט
מדינה Flag of Turkey.svg  טורקיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1987, לפי קריטריונים 1, 3, 4

הר נמרוט (טורקית: Nemrut Dağı, כורדית: Çiyayê Nemrûd) הוא הר בגובה של 2,206 מטר ופארק לאומי בנפת אדיאמן בדרומה של מרכז טורקיה, שהתפרסם בעקבות מקדש וקבר מלכותי הנמצאים על פסגתו ואשר הוקמו על ידי מלך קומגנה, אנטיוכוס הראשון תאוס ("אנטיוכוס האל" - Αντίοχος Θεός).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטיוכוס הראשון תאוס מלך בשנת 64 לפנה"ס ומלכותו נמשכה עד שנת 38 לפנה"ס. מיד עם עלותו לכס המלוכה הוא כרת ברית עם גנאיוס פומפיוס מגנוס, ובדרך זו הצליח לשמור על עצמאותה של ממלכתו תוך שהוא שומר על יחסים טובים גם עם הפרתים. האתר הוקם בסמוך לעיר הקומגנית ארסמיה, כיום חורבות Eski Kale - "המצודה הישנה", כ-7 ק"מ דרומית-מערבית להר עצמו, וכ-70 ק"מ צפונית-מזרחית לבירת קומגנה סַ‏מוֹ‏סַ‏טַ‏ה שבעמק נהר הפרת. האתר התגלה במקרה בשנת 1881 על ידי מהנדס גרמני, אך עבודות החפירה החלו רק בשנת 1953. עד עתה לא התגלה קברו של אנטיוכוס, אם כי סביר שהוא נקבר באתר, אולי מתחת לתל המלאכותי על הפסגה. המקום הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 1987.

המקדש על הפסגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל האתר מובילות שתי דרכים טקסיות (אחת מדרום והאחרת מצפון) והוא כולל שתי מערכות של פסלי אדם יישובים בגובה של עד 10 מטר, אחת מצידו המזרחי של תל מלאכותי בגובה של 49 מטר ובהיקף של 152 מטר, והאחרת מצידו המערבי. הדמויות הן של אנטיוכוס עצמו בחברת אלים יוונים-פרסים, וגובה ראשי הדמויות לבדם הוא כ-2 מטר. רעידות אדמה שפקדו את האזור לאורך שנים הפילו את ראשי הפסלים ממקומם וסדקו אותם (ולעתים גם את גופי הפסלים עצמם), אם כי נראה כי נגרם להם גם נזק יזום, ייתכן שבמהלך מלחמת האיקונות בתקופת האימפריה הביזנטית. הראשים מונחים על הקרקע בסמוך לשורות הפסלים וקיימות תוכניות להשיבם למקומם. האתר ששימש לפולחן נועד ככל הנראה להיות מרכזה של דת חדשה שייסד אנטיוכוס.

  • שורת הפסלים המערבית כוללת אבן גדולה ובה נראים דמות אריה ומפה שמימית המתאימה למערך הכוכבים ב-7 ביולי 62 לפנה"ס, וייתכן כי זהו מועד תחילת הקמתו של האתר. חלק זה של האתר נועד לאצולה והגישה אליו הייתה באמצעות הדרך הטקסית הדרומית. האלים היישובים בצד המערבי הם אפולו, אלה מקומית, זאוס, אנטיוכוס עצמו (הדומה לדמותו של אפולו) וארס אל המלחמה. שתי שורות קטנות יותר כללו את 15 מלכי פרס עליהם התייחס אנטיוכוס הראשון עד דריווש הראשון ואת 17 המלכים ההלניסטים עד אלכסנדר הגדול שגם אליו טען אנטיוכוס לקשר.
  • בשורה המזרחית יישובים אותם אלים כמו בשורה המערבית, אך מבטם מופנה כלפי מטה, אל ההמונים.
  • במרפסת בצידו הצפוני של האתר לא היו פסלים. לכאן הגיעו פשוטי העם באמצעות הדרך הטקסית הצפונית ובה עשו את הכנותיהם לקראת מפגשם עם האלים בשורת הפסלים המזרחית.
התל על פסגת הר נמרוט

קרקוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-15 ק"מ דרומית-מערבית לפסגת ההר מצוי תל קבורה מלאכותי נוסף, המכונה Karakuş ("העיט") בשל עמוד הניצב במקום ועליו עיט אבן. כתובת באתר זה מציינת כי קבורות בו שלוש נשים ממשפחתו של המלך מיתרידטס השני, אך הקבר עצמו נבזז. מאחר שמיתרידטס השני הוא אביו של אנטיכוס הראשון תאוס, סביר שאתר זה קדם למקדש העיקרי שעל פסגת ההר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל טורקיה
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בטורקיה

האזור ההיסטורי באיסטנבולחתושש: הבירה החתיתהאתר הארכאולוגי של טרויהספרנבולוהמסגד הגדול ובית החולים בדיבריאיהייראפוליס ופמוקלהלטואון וקסנתוסהר נמרוטהפארק הלאומי גרמה ואתרי הסלע בקפדוקיהמסגד סלימייה והמתחם החברתיהאתר הניאוליטי של צ'טלהויוק * פרגמון * לידת האימפריה העות'מאנית - בורסה וג'ומלקזק

קואורדינטות: 38°02′07″N 38°45′48″E / 38.03528°N 38.76333°E / 38.03528; 38.76333