הר סולאימאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הר סולאימאן
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Kyrgyzstan Osh with Suleiman Hill.jpg
ארבע מפסגותיו של הר סולאימאן כפי שהוא נראה מכיוון דרום-מזרח. הפסגה החמישית מוסתרת. בקדמת התמונה בתי העיר אוש
מדינה Flag of Kyrgyzstan.svg קירגיזסטן
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2009, לפי קריטריונים 3, 5
(למפת קירגיזסטן רגילה)
המראה מההר לעבר אוש. מבט לכיוון דרום-מערב מהמוזיאון להיסטוריה ולתרבות

הר סולאימאן (קירגיזית Сулаймантоо; אוזבקית Sulaymon tog) הוא הר המתנשא בליבה של העיר אוש שבעמק פרגאנה במערב קירגיזסטן. ההר ידוע גם בכינויים "כס סולאימאן", "סלע סולאימאן" או "כתר סולאימאן", על שמו של הנביא סולאימאן, הוא המלך שלמה, שלפי המסורת קבור בו. לפי מסורת נוספת הנביא מוחמד התפלל על במקום. בשנת 2009 הוכרז הר סולאימאן כאתר מורשת עולמית.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולאימאן הוא הר סלעי וצחיח שצורתו בבסיסו היא כשל מעוין. אורכו של ההר ממזרח למערב הוא קילומטר וחצי, ורוחבו מצפון לדרום הוא 800 מטרים. ההר בן חמש הפסגות מתנשא לגובה של 1,175 מטר מעל פני הים, והוא צופה על העיר שמסביבו מגובה של כ-250 מטר. כיום מטפס כביש סלול אל חלקו המרכזי של ההר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ההר, ובמיוחד בצידו המזרחי, התגלו עד כה 101 ריכוזים של פטרוגליפים, המתארים בעלי חיים, בני אדם, דרקונים, צורות גאומטריות וגרמי שמים כמו השמש והירח. יצירות אלה של אמנות סלע מתוארכות לתחילת היישוב במקום בתקופת הברונזה האמצעית. בהיותו הר בודד, סימן הר סולאימאן את מיקומה של העיר אוש בליבו של עמק פראנגה, והיה מעין מגדלור יבשתי לבאים אליה בדרך המשי.

ההר היה למקום עלייה לרגל כבר לפני 1500 שנים, דהיינו זמן רב לפני הגעת האסלאם לאזור, והפולחן הנוהג במקום מערב יסודות מוסלמים עם יסודות קדם-מוסלמים. על ההר קמו שבעה-עשר מקומות פולחן הנמצאים עדיין בשימוש והמחוברים זה לזה בשבילים, ומקומות נוספים רבים שננטשו. מכיוונים מסוימים מזכיר ההר אשה הרה כורעת, וייתכן שדימוי זה הוליד את המסורת כי נשים שלא הצליחו ללדת, יזכו בילד אם יפקדו את המקום. עוד גורסת המסורת כי נשים הרות ילדו ילד בריא אם יבקרו בו. נוסף על סגולות אלה, יוחסה להר הקדוש היכולת לרפא כאבי ראש וכאבי גב ולהעניק אריכות ימים.

"בית באבור" על פסגת ההר (מימין)

האתר הידוע ביותר על ההר הוא "מסגד תחת-א סולאימאן" ("כס שלמה") או "בית באבור", שראשיתו בשנת 1497, כאשר באבור, מלך פראנגה ולימים מייסד האימפריה המוגולית, הקים לעצמו בקתה ומסגד פרטי על פסגתו המזרחית של ההר (מסומן על ידי הדגל על הפסגה הימנית שבתמונה בתבנית). עם השנים השתלבו המסורות אודות סולאימאן ובאבור. המבנה חרב ברעידת אדמה בשנת 1853 אך נבנה מחדש. בשנות ה-60 נהרס המבנה בהתפוצצות מסתורית, שיש המייחסים אותה למשטר הסובייטי שביקש להילחם במעמדו הקדוש של ההר, והוקם שוב לאחר עצמאות קירגיזסטן ב-1991. בנוסף שוכן על ההר מוזיאון להיסטוריה ולתרבות שנחצב בדופן ההר (הפסגה השנייה משמאל בתמונה בתבנית) בתקופה הסובייטית (הכביש העולה להר מוביל אליו ושם הוא מסתיים).

למרגלותיו המזרחיות של ההר שוכנים בית קברות מוסלמי, מוזיאון לתולדות דרך המשי, המאוזוליאום של אסף אבן-בורג'יה ומסגד רבאט עבדוללה חאן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]