הר תבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: עמוס פירוט יתר ומידע לא אנציקלופדי. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הר תבור
הר תבור, מבט מצפון מערב, מכיוון נצרת עילית
גובה	562 מטר
מיקום	הגליל התחתון, ישראל
מסלול ההעפלה הקל	כביש
קואורדינטות	32°41′14″N 35°23′25″E
הר תבור

הר תבור הוא ההר הגבוה ביותר בחלקו הדרומי של הגליל התחתון, מצפון לעמק יזרעאל. פסגתו נמצאת בגובה 562 מטר מעל פני הים^[1] והוא מתנשא לגובה של כ-400 מטרים מעל סביבתו. הפסגה בולטת ונראית גם לצופים בה ממקומות מרוחקים ברחבי הגליל והגולן. במבט מכפר תבור, ממזרח למערב, הפסגה נראית מחודדת מאד. במבט מדרום לצפון, מכיוון עפולה, הפסגה נראית מעוגלת ומתונה.

להר תבור יש היסטוריה עשירה וחשיבות במסורת היהודית, הנוצרית והמוסלמית. שמו נזכר במקרא בגבול נחלותיהם של שלושה משבטי ישראל. על הר תבור התכנס צבאו של ברק בן אבינועם למלחמה על סיסרא, שר צבאו של יבין מלך כנען. מאוחר יותר, בתקופת בית שני הייתה סביבת הר תבור מוקד לקרבות בין הרומאים ליהודים. לפי המסורת היהודית, הר תבור הוא אחד ההרים שחפץ שעליו תינתן התורה^[2] ולעתיד לבוא, יצורפו ארבעה הרים וביניהם התבור והר המוריה יועמד על ראשיהם ועליו יבנה בית המקדש השלישי^[3].

תוכן עניינים 1 שמות ההר 2 היסטוריה 2.1 תקופת המקרא 2.2 ימי בית שני 2.3 התקופה הביזנטית וימי הביניים 2.4 העת החדשה 3 מסורות ואמונות 3.1 במסורת היהודית 3.2 המסורת הנוצרית 4 גאוגרפיה 4.1 גאולוגיה 4.2 הצומח 4.3 החי 5 תיירות 5.1 דרכי גישה 5.2 מסלולי ההליכה 5.3 פעילויות בהר תבור 5.4 יישובים השוכנים על מדרונות ההר 6 לקריאה נוספת 7 הערות שוליים 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] שמות ההר

השם "תבור" מקורו בתנ"ך, וממנו נגזר השם היווני של ההר, אִיתַ‏בּ‏וּ‏רְיוֹ‏ן, הנזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו. בשם זה נעשה שימוש בעת החדשה, כאשר ניתן כשם מין לצמחים שהוגדרו לראשונה באזור הר תבור, כגון אלון התבור (Quercus ithaburensis).

יש המפרשים את השם תבור כנרדף לטבור, על שום היותו של ההר בולט מעל סביבותיו. השם ניתן למקומות נוספים בארץ ישראל, כגון אֵלון תבור הנזכר בנחלת שבט אפרים (שמואל א' י', ג'). במאה ה-19 כינו תושבי צפת את הר מירון המתנשא מול העיר בשם "הר תבור" ^[4].

שמו הערבי של ההר הוא ג'בל א-טור. שם זה מסמל את חשיבותו של ההר במסורת הערבית. באותו שם מכונים גם הר הזיתים, הר גריזים והר סיני. השם דומה למונח הארמי "טורא" שמשמעותו הר.

[עריכה] היסטוריה

למרגלות ההר היה צומת דרכים חשוב: דרך הים עברה שם מעמק יזרעאל צפונה לכיוון דמשק, ואליה התחברו דרכים מכיוונים שונים: ממזרח: מבקעת הירדן דרך נחל תבור, מבקעת בית שאן דרך עמק חרוד וגבעת המורה; ממערב: מחוף הים בסביבות עכו דרך מערב עמק יזרעאל; ומהצפון: מכיוון הגליל.

מיקומו על צומת הדרכים ומבנהו הבולט מעל סביבתו הקנו לתבור ערך אסטרטגי ומלחמות נערכו בסביבותיו בתקופות שונות בהיסטוריה.

[עריכה] תקופת המקרא

בסמוך להר תבור נפגשו גבולות נחלותיהם של שלושה שבטים שונים: ממערב - זבולון, ממזרח - יששכר ומצפון - נפתלי (יהושע י"ט). בתיאור נחלות השבטים מצוינים גם מספר יישובים שנקראו על שם ההר: כִּ‏סְלוֹ‏ת תָ‏ּ‏בוֹ‏ר בנחלת שבט זבולון (מזוהה כיום עם הכפר אכסאל בבקעת כסולות ממערב להר) ואַ‏זְנוֹ‏ת תָ‏ּ‏בוֹ‏ר בנחלת נפתלי (כנראה בתל גוֹ‏בֵל, סמוך לקיבוץ בית קשת מצפון להר). תבור נזכרת כאחת מערי הלויים בנחלת שבט זבולון בספר דברי הימים א' (ו', ס"ב), אך אינה נזכרת ברשימת הערים הללו בספר יהושע (פרק כ"א).

בתקופת השופטים שימש התבור נקודת התכנסות ללוחמים משבטי ישראל, בצאתם למלחמה על הקישון נגד יבין מלך כנען ושר צבאו סיסרא (שופטים ד'). על פי הכתוב, הורתה דבורה הנביאה לברק בן אבינועם בן שבט נפתלי לכנס לוחמים מישראל בהר תבור, ואף עלתה עימם אל ההר:

	"וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן... וַיַּעַל בְּרַגְלָיו עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי אִישׁ וַתַּעַל עִמּוֹ דְּבוֹרָה "
-- שופטים ד', ז'-י'

ממרומי ההר הסתערו לוחמי ישראל בהנהגת ברק ודבורה על הכנענים הערוכים בעמק, והביסו אותם במלחמה בנחל קישון.

באירוע נוסף בתקופה זו הרגו המדיינים אנשים מבני ישראל בתבור. אירוע זה אינו מתואר בפירוט, אך נזכר ברמז בדברי גדעון בן יואש לזבח ולצלמנע, מלכי מדין:

	"וַיַּעַל גִּדְעוֹן... וַיַּךְ אֶת-הַמַּחֲנֶה, וְהַמַּחֲנֶה הָיָה בֶטַח. וַיָּנֻסוּ זֶבַח וְצַלְמֻנָּע, וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם; ... וַיֹּאמֶר אֶל-זֶבַח וְאֶל-צַלְמֻנָּע, אֵיפֹה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הֲרַגְתֶּם בְּתָבוֹר; וַיֹּאמְרוּ, כָּמוֹךָ כְמוֹהֶם, אֶחָד, כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמַר, אַחַי בְּנֵי-אִמִּי הֵם; חַי-ה' לוּ הַחֲיִתֶם אוֹתָם לֹא הָרַגְתִּי אֶתְכֶם."
-- שופטים ח', י"א-י"ט

[עריכה] ימי בית שני

בימי בית שני היה הר התבור אחת הפסגות שבהן היו נוהגים להדליק משואות ולהודיע ליישובי הסביבה על קידוש החודש, כפי שנכתב בתוספתא: "בראשונה היו משיאין משואות בראשי ההרים הגבוהים: בהר המשחה, בסרטבא, ובצרופנה, בתבור, בחורן, בבית דלתיה" (תוספתא, ראש השנה, א, טו).

אלכסנדר השני מבית חשמונאי, שהנהיג מרד בראש צבא של שלושים אלף איש מיהודה נגד אולוס גביניוס, המושל הרומאי של סוריה, הובס בקרב ליד הר תבור. כעשרת אלפים לוחמים יהודים נהרגו בקרב, ואלכסנדר עצמו נשבה והוצא להורג ^[5].

בימי המרד הגדול, בשנת 66, היה הר תבור אחת מתשע עשרה הערים שביצרו המורדים בגליל, בפיקודו של יוסף בן מתתיהו. על פי הכתוב במלחמות היהודים^[6], שלח אספסיאנוס צבא של שש מאות רוכבים, בפיקוד פלצידוס, כנגד המורדים. פלצידוס הבין כי אינו יכול לעלות על ההר התלול עם חילו, ולכן קרא למתבצרים לרדת אליו בשלום. היהודים ירדו מההר כביכול על מנת לנהל עימו משא ומתן, אך למעשה התכוונו לתקוף אותו. כוחות הרומאים נמלטו, אך בהיותם בעמק הרחק מההר, פנו לאחור ותקפו את היהודים, הרגו רבים מהם וחסמו בפני הנותרים את הדרך חזרה להר. רבים מהיהודים עזבו את הר תבור ועברו לירושלים. יתר הנצורים במצודה על ההר נכנעו כעבור זמן מה משנגמרו המים שברשותם, והסגירו את ההר לידי פלצידוס.

לאחר חורבן בית שני חודש היישוב היהודי בהר תבור. יש המשערים כי ישבו בו אנשי משמר הפִּי‏צֵץ, אחד מעשרים וארבע משמרות הכהנים ששרתו לסירוגין בבית המקדש כאשר היה קיים, ואשר התפזרו לאחר חורבן הבית לעשרים וארבע ערים בגליל. הכתובת שנמצאה, בה רשומים המשמרות ושמות הערים שעברו אליהן, אינה מלאה, וליד שמו של משמר הפיצץ חסר שם העיר. לפי סדר הערים המופיע בכתובת משערים כי הייתה זו נצרת או הר תבור^[7].

[עריכה] התקופה הביזנטית וימי הביניים

בשל חשיבותו של הר תבור במסורת הנוצרית (ר' להלן), הוא הפך למוקד עלייה לרגל החל מהמאה הרביעית. על פי תיאורי נוסעים, היו עליו במאה הששית שלוש כנסיות, ובמאה השמינית ארבע כנסיות ומנזר^[8]. בתקופה הערבית, בשנת 947, התחולל לרגלי התבור קרב בין פלגים יריבים שהתחרו על השליטה בארץ ישראל מטעם ח'ליפות בית עבאס^[9].

בתקופה הצלבנית החליף הר תבור ידיים פעמים אחדות בין הנוצרים למוסלמים. בשנת 1099 ביצרו הצלבנים את סביבת הכנסייה והמנזר שבראש ההר, להגנה על עולי הרגל מפני תקיפות המוסלמים. ב-1212 נכבש ההר בידי הסולטאן האיובי אל-מלכ אל-עאדל, שהקים עליו מבצר גדול יותר, אולם ב-1229 הוא נכבש שוב בידי הנוצרים. ב-1263 כבש השליט הממלוכי ביברס את המבצר והחריב את המבנים על ההר^[8].

[עריכה] העת החדשה

ב-1799, בעת מסע נפוליאון בארץ ישראל, נערך בעמק בין הר תבור וגבעת המורה הקרב המכונה "קרב תבור", בו גבר כוח צרפתי של כ-3,000 חיילים בפיקוד נפוליאון והגנרל קלבר, על כוח ממלוכי של כ-20,000 חיילים.

בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 ישב בהר תבור ובסביבתו השבט הבדואי עַ‏רַבּ‏‏ אֶ‏-צֻבֵּ‏יח. בני השבט הועסקו על ידי תושבי היישובים היהודיים השכנים, כפר תבור ואילניה, אך הסתכסכו עימם בשל גניבות.

במלחמת העצמאות השתתפו כנופיות מבני השבט בצבא ההצלה של קאוקג'י, ובין השאר הרגו שבעה מחברי בית קשת. בראשית מאי 1948 כבשה חטיבת גולני את הר תבור. בני השבט ערב א-צביח ברחו לסוריה ולממלכת ירדן, מלבד פלג אחד מהשבט, חמולת א-שִׁבְּ‏לִי, שאנשיו שיתפו פעולה עם ההגנה ונשארו בתחומי ישראל. לאחר המלחמה הוקם כפרם, ערב אל-שבלי, כיום חלק מהיישוב שבלי - אום אל-גנם.

[עריכה] מסורות ואמונות

[עריכה] במסורת היהודית

בזכות צורתו הבולטת והיותו נצפה למרחוק, שימש התבור במקרא סמל לעוצמה. ירמיהו הנביא מציג את הר תבור כביטוי לכוח רב, בתארו את בואו של נבוכדנצר מלך בבל להכות את מצרים: "כְּ‏תָ‏בוֹ‏ר בֶ‏ּ‏הָ‏רִים וּ‏כְכָ‏רְמֶ‏ל בַ‏ּ‏יָ‏ּ‏ם יָ‏בוֹ‏א" (ירמיהו מ"ו י"ח).

בתיאור בריאת העולם בספר תהלים, נכתב: "צָ‏פוֹ‏ן וְיָ‏מִין אַ‏תָ‏ּ‏ה בְרָ‏אתָ‏ם, תָּ‏‏בוֹ‏ר וְחֶ‏רְמוֹ‏ן בְּשִׁמְךָ‏ יְרַ‏נֵּ‏נוּ‏" (תהלים פ"ט י"ג). הפסוק מבטא את עצמת ה' ומעשה הבריאה, באשר שמו וגדולתו נישאים מראש ההרים הבולטים.

מנגד, נודע התבור כאחד ההרים שעליהם זבחו ישראל לאלילים, כפי שנרמז בנבואתו של הושע הנביא: "כִּ‏י-פַ‏ח הֱיִיתֶ‏ם לְמִצְפָ‏ּ‏ה וְרֶ‏שֶׁ‏ת פְּ‏רוּשָׂ‏‏ה עַ‏ל-תָ‏ּ‏בוֹ‏ר" (הושע ה' א'). מסורת זו השתמרה גם במדרשים, ולפיה נפסל התבור כמקום מתן תורה בשל כך, ככתוב בבראשית רבה:

	אמר ר' יוסי הגלילי: בשעה שבא הקדוש ברוך הוא ליתן תורה בסיני, היו ההרים רצים ומדיינין אלו עם אלו, זה אומר: עלי התורה ניתנת, וזה אומר: עלי התורה ניתנת; תבור בא מבית אלים וכרמל מאספמיא, זה אומר: אני נקראתי! וזה אומר: אני נקראתי! אמר הקדוש ברוך הוא: "לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים"? (תהלים ס"ח י"ז) כולכם הרים, אלא כולכם גבנונים; כולכם נעשתה עבודה זרה על ראשיכם; אבל סיני, שלא נעשתה עבודה זרה עליו -"הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ " (שם)
-- בראשית רבה צ"ט א'

למרות זאת, מסורות אחרות מציינות את הר תבור כאחד ההרים שעליהם עתיד להיבנות בית המקדש באחרית הימים. דברי הנביאים מציינים "הרים" (ולא הר אחד) כמקום המקדש - "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב' ב'), והמדרש מפרש זאת: "עתיד הקדוש ברוך הוא להביא סיני ותבור וכרמל ולבנות בית המקדש עליהם" (פסיקתא דרב כהנא כ"א, כ'-כ"א).

ועוד בעקבות נבואת ישעיהו - "מַה-נָּאווּ עַל-הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׁר" (ישעיהו נ"ב ז') – "ללמדך שעתיד הקדוש ברוך הוא להוריד ירושלים בנויה מן השמים ולהעמידה על ארבעה ראשי הרים, על הר סיני ועל תבור ועל חרמון ועל כרמל" (ילקוט המכירי ישעיהו נ"ב ז').

[עריכה] המסורת הנוצרית

על פסגת ההר שתי כנסיות נוצריות. על פי המסורת הנוצרית, בהר תבור התרחשה השתנותו של ישו, שבמהלכה, לפי הכתוב בברית החדשה, טיפס עם כמה מתלמידיו לראש הר גבוה, ושוחח שם עם משה רבנו ואליהו הנביא אשר בישרו לו על מותו הקרב (מתי י"ז, מרקוס ט' ולוקאס ט').שלוש הבשורות הסינופטיות אינן מזהות את ההר עליו התרחש האירוע בשמו, והוא זוהה לראשונה כתבור במאה ה-5.

בשנת 1924 נחנכה כנסייה קתולית מפוארת בשם "כנסית ההשתנות" על פסגתו. האדריכל שתיכנן את הכנסייה, כמו גם כנסיות אחרות בארץ הוא אנטוניו ברלוצי. כנסייה זו נבנתה על שרידי כנסייה ביזנטית מהמאה החמישית-שישית וכנסייה צלבנית מהמאה ה-12. הכנסייה שייכת למסדר פרנסיסקני. נזירי המסדר גרים במנזר הסמוך לכנסייה. נזירים אלו הגיעו להר כבר בשנת 1873, בימי שלטון הטורקים.

בסמוך לכנסייה הקתולית ובגובה מעט נמוך יותר, נבנתה כנסייה אורטודוקסית צנועה יותר מכספי קהילה מרומניה. היא נחנכה ב - 1862 ומהווה את מבנה הדת הראשון שנבנה על ידי נוצרים, רומנים בארץ הקודש. לפי המסופר, במעמד ההשתנות, נבנו 3 אוהלים. בחצר הכנסייה הנצחה של שלושת האהלים. הכנסייה נקראת על שמו של אליהו הנביא. לפני הכנסייה ישנה מערה על שם מלכי צדק מלך שלם. לפי המסורת הנוצרית כאן הייתה הפגישה בין אברהם אבינו לבין מלך שלם. המערה הייתה ידועה לעולי רגל נוצרים בימי הביניים ^[10]. עם התגברות העלייה לרגל של הרומנים הכנסייה פתוחה לקהל בשעות קבועות.

[עריכה] גאוגרפיה

המורפולוגיה של ההר הגנה עליו מפני התיישבות האדם ולכן הצמחייה נשארה ללא שינוי ניכר עד לתחילת המאה ה-20.

[עריכה] גאולוגיה

ממערב ובצפון מערב להר תבור מצוי אזור הכולל סלעי גיר, דולומיט וקירטון מתקופת הקנומן-טורון. מבנה השכבות איפשר יצירת מערות טבעיות בהר. הסלע המקומי שימש לבניית מבנים על ההר. מעטים הם מקורות המים באזור. אזור הגליל התחתון סבל מחוסר מי תהום. על הר תבור יש בורות אגירה למים, אשר נאספים בהם מי גשמים, באמצעות מערכת ניקוז על גגות המבנים שעל ההר.

מצפון, ובייחוד בשיפולים המזרחיים של הגליל התחתון ^[11] נחשפים סלעי בזלת, וכך הצד הצפוני והמזרחי של ההר הוא רמה בזלתית. ^[12]

הר תבור הוא הורסט - גוש שהורם מעל סביבתו עקב פעילות טקטונית. התזוזות של השבר הסורי-אפריקני גרמו ל"שברים" רבים בהרי הגליל, ביניהם אלה ליד הרי נצרת - הרי טורען, וליד נחל תבור. התוצאה היא הופעתם של אזורים מורמים, המכונים הוֹ‏רְסְט. ההנחה היא שהר תבור נוצר כתוצאה מפעילות גאולוגית זו.

לאור המבנה הגאולוגי המשוער, בוצעו לרגלי ההר קידוחי ניסיון בתקווה למצוא נפט .^[13]

[עריכה] הצומח

הר תבור כוסה כולו בצמחייה עד ימי השלטון העות'מאני. בימי מלחמת העולם הראשונה נכרתו עצים רבים לצורך הסקת קטרי רכבת העמק. במסגרת מאמצי הקרן הקיימת לישראל , נשתלו על ההר יערות המנסים לשחזר את הצמחייה המקורית. כיום ההר מכוסה בעצי אורן ובעצי חרוב.

צמחיית הר תבור היא מהעשירות בארץ. בהר ניתן להבחין בשש חברות יסוד, אשר משולבות זו בזו:

• חורש ים תיכוני הכולל את חברת אלון מצוי - אלה ארץ ישראלית ואת חברת אלון התבור - לבנה רפואי.
• בתה טיפוסית, הכוללת סירה קוצנית, אזוב מצוי ועוד.
• בתת הספר ובה צלף קוצני, צחנן מבאיש ושעורת התבור, שעורת בר ששמה המדעי קרוי על שם ההר - Hordeum ithaburensis ^[14] .
• חורש-הספר, הכולל אלה אטלנטית ושקד קטן-עלים.
• צמחי מעזבות.

במדרון הדרומי מופיעים גם שיחי שיזף מצוי במקום היער הטבעי שנפגע ממרעה ומגדיעת עצים לצרכי ייצור פחמים

בחורף ניתן לצפות בפרחים הבאים: סתוונית היורה, כרכום, דודאים, רקפת, נורית אסיה, צבעוני ההרים, דבורנית הקטיפה, עירית גדולה, כלנית.

גודל הצמחייה מושפע מכמות הגשמים הגדולה, 600-700 מ"מ בשנה בממוצע. על התבור אין מעיינות, אך ההר עשיר בלילות טל המיטיבים עם הצמחייה בקיץ.

[עריכה] החי

ההר עשיר גם בבעלי חיים כמו חזירי בר, צבועים, תנים ושועלים. עולי רגל דיווחו על דובים ופנתרים, אך אלה נכחדו במאה ה-19.^[15] ניתן למצוא בהר את העופות הבאים: תנשמת, עורבני ושחרור ^[16]

[עריכה] תיירות

[עריכה] דרכי גישה

הר תבור שוכן בסמוך לכביש 65 , הכביש המחבר בין חדרה לגליל, העובר דרך עפולה וצומת גולני. על מנת להעפיל לפסגת ההר ברכב, נוסעים בכביש 65 עד לצומת גזית. בסמוך לצומת פונים צפונה בדרך מקומית 7266 עד לפסגת ההר. בדרך עוברים את היישוב הבדואי שבלי. בקצה הכפר נפנה דרומה לפי השילוט. המשך הדרך מוביל לכפר דבורייה. הדרך להר צרה, תלולה ומפותלת מאוד ואינה מתאימה לכלי רכב כבדים (אוטובוסים ומשאיות). עוברים את שער המנזר בפסגת ההר, המכונה "שער הרוחות" (באב אל-הווא)^[17], המצוי בסמוך לחומה שנבנתה בימי הביניים. מגיעים לחניון, ממנו ניתן לצאת ברגל או ברכב רך, למסלול סביב ההר בשביל המסומן בצבע שחור.

כיום העלייה אל ההר עצמו אינה כרוכה במאמץ גדול, אך לפני כ- 1,600 שנה נדרשו לא פחות מאשר 4,340 מדרגות ^[18] כדי להגיע אל פסגת ההר ^[19].

[עריכה] מסלולי ההליכה

קיימים שני מסלולים: מסלול ארוך, מהכפר שבלי, שאורכו כ- 5 ק"מ ומסלול טבעתי קצר בפסגת ההר של 2,5 ק"מ.

השביל המקיף את ההר עובר בחורש ים תיכוני מפותח. צבע הסימון מתחלף לירוק בחלק המזרחי. מאחורי המנזר אפשר לראות את שרידי הביצורים מימי המרד הגדול. בשביל הטבעתי ניתן לצפות דרומה על פני עמק יזרעאל, הרי הגלבוע והרי השומרון, מערבה לעבר הר הכרמל, מזרחה לעבר הרי הגולן והגלעד וצפונה על פני הגליל התחתון ולעבר הרי הגליל העליון. בימים שיש בהם ראות טובה ניתן לראות גם את הר החרמון.

שביל ישראל עולה להר תבור מכיוון צומת גזית וכפר שבלי, מקיף את הפסגה בשביל הטבעתי ויורד לעבר דבורייה, בואכה הרי נצרת.

[עריכה] פעילויות בהר תבור

• מדי שנה, בסביבות חודש אפריל, עורכת המועצה האזורית גליל תחתון את מירוץ הקפת התבור ע"ש האלוף יצחק שדה.
• בהתאם לרישיונות משרד הפנים נערך בהר, בעונות המתאימות, ציד של חיות קטנות.
• הכנסיות הממוקמות על ההר מאפשרות ביקורים בשעות קבועות.
• בערך בשלושת-רבעי גובה ישנה דרך לא סלולה לכלי רכב המקיפה את ההר.
• ההר משמש כבסיס לפעילות גלישה אווירית.

[עריכה] יישובים השוכנים על מדרונות ההר

• דבורייה (בתחתית המדרון המערבי)
• שבלי (בתחתית המדרון המזרחי)
• אום אל-גנם (בקצה הדרום מזרחי)

[עריכה] לקריאה נוספת

• זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - חיפה, העמקים, הגליל , החרמון, הוצאת תור - ירושלים, 1941 הדפסה שלישית - 1948
• מיכאל זהרי, נופי הצומח של ארץ ישראל - סיורים מונחים ללימוד האקולוגיה של הצומח בארץ, הוצאת עם עובד - תל אביב, 1980
• אהרלה מייטלייס, שבת בשבתו- עלון פרשת שבוע, פרשת בשלח תשס"ח - מדור משוט בארץ. ^[20]
• עמנואל הראובני, פסגות - טיולים לפסגות הרים ואל נקודות תצפית, כנרת - בית הוצאה לאור, 1993
• מדריך ישראל, "גליל תחתון וארץ כנרות".
• יעקב שורר, טיולי ישראל צפון, כתר הוצאה לאור, 2003

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ לפי המפה הטופוגרפית של ישראל ולפי ספריו של עמנואל הראובני גובה הפסגה הוא 562 מטר. במדריך ישראל ובמקורות נוספים רשום: 588 מטר.
2. ^ "מדרש רבה" בראשית, פרשה צ"ט פסקה א'.
3. ^ "פסיקתא דרב כהנא", נספחים אות ה', מדרש תנחומא עקב פרק ג'.
4. ^ יעקב הרוזן, חזון ההתנחלות בגליל, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, 1971. עמ' 16
5. ^ מלחמות היהודים, ספר א', פרק ח' פיסקה ח'
6. ^ תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים ד, א, ח. מהדורת שמחוני, עמ' 238
7. ^ המקום הוא הר תבור לפי אפרים תלמי ומנחם תלמי, כל ארץ ישראל, עמ' 96 וכן עמנואל הראובני, אך יש גם סברה כי המשמרת הייתה בנצרת.
8. ^ ^{8.0 8.1} אנציקלופדיה מפה, הערך הר תבור
9. ^ מרדכי גיחון, אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל מביתר ועד תל-חי - היסטוריה צבאית. כרטא, 1974, עמ' 44
10. ^ ראו מסורת אחרת בפרק קודם "מערת בית שמאי"
11. ^ אפשר לראות זאת בשולי הכביש לטבריה
12. ^ ייתכן שמקור הלבה הוא מהר הגעש הכבוי שהיה בקרני חיטים
13. ^ מקור: אריה יצחקי, מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ, - מהדורה הראשונה - 1980 העמקים, ערכו יוסי בוכמן ויצחקי גל.
14. '^ מקור: זאב וילנאי, עמ' 135
15. ^ מקור:[1]
16. ^ מקור: עמנואל הראובני
17. ^ לפי רוח הפרצים הנושבת בו מקור: זאב וילנאי
18. ^ או רק 4,300, לפי עמנואל הראובני, הכותב גם כי המדרגות היו בתווי הדרך של ימינו
19. ^ מקור:e-ירוק - הקרן הקיימת לישראל
20. ^ ראו גם כאן צומת - שבת בשבתו

[עריכה] קישורים חיצוניים

• תמונת לוויין של הר תבור באתר Google Maps
• מפה טופוגרפית באתר "עמוד ענן"
• ממרומי הר תבור - nrg תיירות
• ארץ הרים ובקעות מרכז הגליל התחתון ומערבו - מינהל חברה ונוער
• האתר הרשמי של מירוץ הקפת התבור

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הר תבור